בנין דוד א שיא

וזש"א ומאז באתי לפרעה וכו' הרע לעם הזה היינו לכת הב' הרבית, א"כ מדוע והצל לא הצלת את עמך היינו כת הא' הקרן שלא ילך לאיבוד השי"ת ירים קרן ישראל במהרה: קיד) למה הרעותה לעם הזה וכו' ויאמר ד' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה במדרש ואין אתה רואה במלחמות ל"א מלכים שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ, ונ"ל עפי"ד המפורשים דמרע"ה שאמר למה הרעותה וכו' הקשה רק על קושי השעבוד ואי דעי"ז נשלם הזמן שלא יהי' שם אלא רד"ו שנים הא בלא"ה נשלם הזמן דהגלות התחיל משנולד יצחק ואע"ג דכ' בארץ לא להם גם ארץ כנען היא ארץ לא להם דאין ארץ כנען מוחזקת לנו מאברהם אבינו עכ"ד, והנה ביפ"ת כ' דה"ט דא"י אינה מוחזקת לנו מאאע"ה דהקב"ה אמר לאאע"ה קום התהלך לארכה ולרחבה א"כ למד"א דוי"ו נוספת הוא הי' צריך לילך לארכה ולרחבה והוא לא הלך אלא לארכה ע"כ לא קנה את הארץ א"כ עכצ"ל דמרע"ה סבר דוי"ו נוספת הוא. והנה איתא במדרש תפלה עושה מחצה ולא כולו שהרי הקב"ה אמר לקין נע וכד תהי' ועמד קין בתפלה וכיפר לו מחצה דכ' וישב קין בארץ נוד שנשאר הגזירה שיהי' כד ע"ש, וכ' בווי העמודים דז"כ אי אמרינן דוי"ו נוספת הוא והי' הגזירה על נע ונד ולאחר התפלה נשאר נד ע"כ ישב בארץ נוד. אבל למד"א וי"ו מחלקת הרי ל"ה הגזירה רק על נע או נד א"כ איך אפשר לומר דלאחר התפלה כשאר הגזירה על נד לכן ישב בארץ נוד דא"כ הרי לא הועילה התפלה כלל והוא דבר שא"א, א"כ עכצ"ל הא דישב בארץ נוד שהי' דר במקום שכל הגולים נדים שם כפי' רש"י ז"ל ולא שיהי' כד א"כ מהיכא תיתי לומר דתפלה עושה רק מחצה הא שפיר י"ל דעושה כולו ע"ש, והנה בנפתלי שבע רצון [ע"ש מש"כ לפ' המדרש לדרכו] כ' דתפלת מרע"ה הי' אעברה כא ואראה את הארץ ועשתה מחצה דהקב"ה השיב וראה בעינך שיראה הארץ אבל לא תעבור את הירדן שלא יכנס לארץ ע"ש, ולפי"ז א"ש המדרש הנ"ל דמרע"ה אמר למה הרעותה דסבר דוי"ו נוספת הוא כנ"ל, א"כ סבר דתפלה עושה רק מחצה כנ"ל, ולזה אמר לו הקב"ה עתה תראה וכו' ולא מלחמות ל"א מלכים שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ דהא הוא סובר דתפילה עושה מחצה א"כ הדין הוא שיהי' יכול רק לראות הארץ אבל לא לכנס להארץ. והבן ונכון בס"ד: קטו) למה הרעותה וכו' והצל לא הצלת במסורה והצל תציל, ונ"ל דהמפורשים הקשו וכי זה דרך היראה לדבר כן לפני הקב"ה, וכ"ל דאחז"ל ברכות [ל"ג ע"א] עה"פ מה ד' א' שואל מעמך כי אם ליראה אטו יראה מילתא זוטרתא אין לגבי משה יראה מילתא זוטרתא הוא ומפרשים דלגבי משה היינו העומדים אצל משה וראו גודל יראת ד' שהי' לו היתה יראה מילתא זוטרתא ללמוד ממנו עכ"ד, והנה בנ"י בהיותם במצרים ל"ה להם יראת שמים כש"כ ויושע וכו' וייראו העם את ד' ולא מקודם עכ"ז ל"ה קטרוג גדול עליהם כי המקום הי' גורם שלא הי' להם תתי ללמוד יראת ה' לא כן לאחר שבא אליהם מרע"ה שהי' יראה מילתא זוטרתא ואפ"ה עמדו במעמדם הי' קטרוג גדול עליהם לכן עשה מרע"ה בחכמתו לומר כדברים אלו למה הרעותה והצל לא הצלת שהי' נראה שאין לו ח"ו יראה גדולה מהש"י ועי"ז יסיר הקטרוג כי אין תלונה על בנ"י דגם ממשה ל"ה יכולים ללמוד ועי"ז יהי' יכול הקב"ה להציל אותם בלי קטרוג, וזש"א למה הרעותה וכו' והצל לא הצלת דכ"ז אמר והצל תציל דכעת יהי' יכול הקב"ה להציל אותם שלא יהי' עוד קטרוג. והבן ונכון בס"ד: קטז) עי"ל המסורה הנ"ל דבילקוט ראובני הקשה למה כאן שאמר משה רבינו למה הרעותה והצל לא הצלת נענש שאמר לו עתה תראה וכו' ובמדרש שלא יכנס לארץ. ובפ' תשא שאמר למה יחרה אפך א"ל סלחתי כדבריך. הלא כונת מרע"ה גם במה שאמר למה הרעותה וכו' לטובת ישראל היתה, וכ' לת' דבפ' תשא אמר למה יחרה וכו' על העתיד דהוה דרך בקשה לא כן כאן שלא דיבר על העתיד אלא על העבר למה הרעותה והצל לא הצלת דנראה כמהרהר אחר המלך. וזש"א למה הרעותה וכו' והצל לא הצלת וקיבל העונש שאמר לו הקב"ה עתה תראה וכו' שלא יכנס לארץ הלא כוונתו הי' לטובת ישראל כמו במה שאמר למה יחרה אפך, ולז"א המסורה שהי' לו לומר והצל תציל לדבר על העתיד ולא על העבר: וארא א) וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד' ולמעלה כ' עתה תראה אשר אעשה לפרעה ואחז"ל ולא העשוי למלכי שבע אומות כי לא יכנס לארץ. ונ"ל הסמיכות ונקדים לפ' הפ' פ' שמות ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו והמפורשים תמהו דתיבת ותאמר כמיותר, ונ"ל דהראשונים כ' דהיתה יכולה לקרות משוי ע"ש כי מן המים משיתהו