בנין דוד א שח

יען כי חטא ועי"ז עונו תכופר לכן שאל מדוע הרעותה לעם הזה על שחטאו לדונם ביסורים ולמה זה שלחתני לגדל אותי על שחטאתי לפניך הי' לך ג"כ לרומם קרנם ועי"ז עונם תכופר, והנה באך פ"ת ז"ל [הובא בדברינו פ' בראשית אות ל"א] כ' הטעם שלא בא מרע"ה לא"י מפני שכל זמן היותו במדבר בדור דעה הי' לו מדת ענוה לחשוב שהוא הפחות מכולם לא כן אם יבוא לא"י ויראה שזה פונה לכרמו וזה לזיתו יפול ח"ו ממדת ענוה שהי' לו עכ"ד, וזש"א למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני שאמר כל זאת מחמת ענוה כנ"ל, לכן אמר הקב"ה עתה תראה וכו' שלא יכנס לארץ שלא יפול ח"ו מענוה שלו. והבן: קד) עיל"פ עפיד"ק של קדוש ישראל מרוזין ז"ל שאמר לפ' הפ' [תהלים כ"ג] גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ר"ל דהאדם הוא שומר לשמור הנשמה מחטא אבל קיימ"ל דאם בעליו עמו פטור, וזש"א גם כי אלך בגיא צלמות החטאים והפשעים לא אירא רע העונש בשביל החטא כי אתה עמדי והו"ל שמירה בבעלים דפטור עכדפח"ח [הובא לעיל פ' ויצא אות כ"ז וכבר האריכו המפורשים בזה] וכ"ז נכון למד"א דגם פשיעה בבעלים פטור אבל למד"א דחייב דפליגי בזה בב"מ [צ"ה ע"א] א"כ הרי האדם הוא פושע וחייב גם בבעליו עמו, והכה מבואר שם בש"ס דלמד"א דפטור ס"ל דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו וקאי הקרא דאם בעליו עמו גם אשומר חנם דחייב בפשיעה ובבעליו עמו פטור וחד"א דחייב דמקרא נדרש לפניו וקאי הקרא על שומר שכיר ולא על שומר חנם אם פשע ע"כ ס"ל דפשיעה גם בבעליו עמו חייב ע"ש. והנה הקדמונים כ' דלכן לא הי' בנ"י במצרים אלא רד"ו שנים דהא דכ' כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה המקרא נדרש לפניו ולפני פניו ממילא קאי הד' מאות שנה גם על כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם והתחיל הגלות משנולד יצחק ונשלם הזמן ד' מאות שנים אבל למד"א תקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו קאי הד' מאות שנים רק על עבדים וענו אותם שיהי' עבדים ד' מאות שנים א"כ לא נשלם הזמן עכ"ד ומבואר במדרש דלכן סירב מרע"ה בשליחות המקום שאמר שלא נשלם עוד הזמן. וזש"א למה הרעותה לעם הזה הא בעליו עמם ופטורים מעונש ועכצ"ל דפשיעה חייבים דקרא נדרש רק לפניו ולא לפני פניו כנ"ל לכן אמר למה זה שלחתני הא המקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו א"כ לא כשלם הזמן כנ"ל. והבן כי נכון הוא בס"ד: קה) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' מש"א בלעם לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ד' אלקיו עמו וכו' אל מוציאם ממצרים, והכוונה לא הביט עון ביעקב ולא ראה עמל בישראל ד' אלקיו עמו א"כ הוה פשיעה בבעלים ופטורים מעונש דגם פשיעה בבעלים פטור דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו כנ"ל ולראי' דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו אמר אל מוציאם ממצרים אע"ג דלא הי' במצרים ד' מאות שכה ועכצ"ל דכשלם הזמן דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו כנ"ל ע"כ לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ד' אלקיו עמו והוה פשיעה בבעלים ופטורים מעונש. ודו"ק: קו) עיל"פ עפי"ד הקדמונים דמרע"ה אמר למה זה שלחתני דרצה שהקב"ה בעצמו יגאלם כאשר הבטיח ליאע"ה דלאחר שיהי' כשלם הזמן יגאלם בעצמו וכבר כשלם הזמן דהגלות מתחיל משנולד יצחק אע"ג דכ' בארץ לא להם ויצחק הי' בא"י דגם בא"י מקרי ארץ לא להם דאין א"י מוחזקת לכו מאבותינו עכ"ד והנה בשלה"ק ובפתח האהל כ' דלכן לא נכנס מרע"ה לא"י משום שהי' מלך ואם הי' בא לא"י הי' פורץ גדר לעשות מה שירצה דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו וזה נכון א"נ דא"י אינה מוחזקת אבל א"נ דמוחזקת שפיר הי' יכול מרע"ה לבוא לא"י דהא מבואר בסנהדרין [כ' ע"ב] בתוס' ד"ה מלך הא דאמרינן כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו דווקא בשדה מקנה אבל בשדה אחוזה שירש מאבותיו לא ע"ש א"כ הי' יכול לבוא מרע"ה לא"י דל"ש לומר שיפרוץ גדר דהא מלך אסור לפרוץ בשדה אחוזה עכ"ד, ולפי"ז א"ש המדרש דמשה רבינו אמר למה זה שלחתני דסבר דא"י אינה מוחזקת לנו מאבותינו כנ"ל, לכן שפיר אמר לו הקב"ה עתה תראה ולא העשוי לל"א מלכים שנטל הדין שלא יכנס לא"י שלא יפרוץ גדר דבשדה מקנה מלך פורץ גדר כנ"ל. והבן ונכון בס"ד: קז) וישב משה אל ד' ויאמר ד'. למה הרעותה לעם הזה וכו' ויאמר ד' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם ונ"ל עפיד"ק של קדוש ישראל מרוזין ז"ל שאמר לע' הפ' פ' בלק כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, דהנה כשעת צרה ליעקב וישראל שרויין בצער בין האותות בכל מקומות מושבותיהם וכצאן לטבח יובל אז הפשוטי עם המכונים יעקב מרבים להקשות על הקב"ה מדוע יעשה ככה לעם סגולתו, אבל הבני עליי' המכונים ישראל סובלים ומקבלים הכל בשמחה כי ח"ו אין להרהר אחר מדותיו של הקב"ה, והכל הוא לטובה אבל אם ח"ו הצרות