בנין דוד א שו

שית ושית הוא בלא אל"ף א"כ אמרינן דהרי חרוב ואהרן הוא תרומתו ש"ע וגדול ממשה וכ"ז לפי הקרי ברא שית ולא לפי הכתיב בראשית, וזש"א המדרש נטלתי ספר בראשית וקריתי בו א"כ לפי הקרי אהרן הוא תש"ע וגדול ממני א"כ למה זה שלחתי ולא את אהרן. ודו"ק כי נחמד הוא בס"ד: צו) והיוצא לנו מהנ"ל דלתדבר"י דס"ל דבראשית הקרי ברא שית איכא שמנה תיבות בהפסוק בראשית ועכצ"ל דתרי חרוב כנ"ל, והנה בדברינו [פ' ויחי אות ע'] מבואר [להיפוך מד' שמנה לחמו הנ"ל] דלמד"א דתרי חרוב עכצ"ל דמרע"ה הי' תש"ע והתרי חרוב איכו עולה לחשבון רק השית אלפי שנין [ואאע"ה ל"ה תש"ע] וה"ה אהרן ל"ה תש"ע דממנ"פ אי החרוב אינו עולה לחשבון הרי ליכא רק שית א"ש ואינו מכוון לפי שנותיו ואי החרוב עולה לחשבון א"כ הרי שמנה אלפים עם התרי חרוב ג"כ אינו מכוון כפי שנותיו ועכצ"ל דמרע"ה הי' תש"ע עש"ה, ולפי"ז יל"פ הפ' ויאמר משה וכו' מי אנכי וכו' אנכי שלחתיך וכו' תעבדון את הא' על ההר הזה, דהכה המפורשים הקשו איך ניתנה התורה על הר סיני מקום שעבדו בו עכו"ם דהא אחז"ל אין לך הר שלא נעבדו בו עכו"ם. אמנם יש לת' לפי"ד המטה אהרן לת' קו' הירושלמי איך נבנה ביהמ"ק על ההר הא הוה נעבד, וכ' לת' לפי"ד הש"ס ע"ז [מ"ד ע"ב] שאמר ר"ג היא באה בגבולנו ואני לא באתי בגבולה ע"ש, א"כ ה"ה ביהמ"ק דמששת ימי בראשית נבראו א"כ הע"ז בא בגבולנו עכ"ד, והנה מבואר בזוה"ק בפרשתן דגם הר סיני נברא מששת י"ב ע"ש, א"כ הע"ז בא בגבולנו לכן שפיר נתנה התורה על הר סיני והנה איתא בס' הבהיר הובא במט"א לראי' דהר סיני לקבלת התורה ובהמ"ק הי' נבראו ומוכנים מששת י"ב מקו"ח משיתין שהי' רק תחת המזבח שירד לתוכן הדם של חול נבראו מששת י"ב קו"ח הר סיכי לקבלת התורה וביהמ"ק דנבראו מששת י"ב ע"ש, ולפי"ז מובן הפ' הנ"ל ויאמר משה וכו' מי אנכי כי אלך אל פרעה דאהרן הוא תש"ט וגדול ממני, ולז"א לו הקב"ה אנכי שלחתיך ולא אהרן דאתה תש"ע וגדול ממנו, והא ראי' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה ול"ה כעבד דנברא תשי"ב מקו"ח משיתין א"כ אמרינן דתרי חרוב כנ"ל וא"כ אתה תש"ע וגדול מאהרן וראוי אתה לשליחות ולא אהרן. ודו"ק כי נחמד הוא בס"ד: צז) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' למה זה שלחתני וכו' ויאמר ד' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה וברש"י ולא העשוי למלכי שבע אומות דהבאתי לעיל דא"נ דתרם הקב"ה לפי מדה בינונית הי' מרע"ה תרומתו ש"ע וגדול מאהרן אבל אם תרם לפי מדת עין יפה הי' אהרן תש"ע והוא גדול ממשה כנ"ל והכה הגר"א מווילנא ז"ל הק' איך יתכן שלא יתרום הקב"ה בעין יפה, אמנם לפי"ד רש"י פ' וילך דהשלושים שנים שחי יהושיע אחרי מות מרע"ה נחשב כאלו משה הי' חי א"כ שפיר י"ל דתרם הקב"ה לפי מדת עין יפה דמרע"ה חי ק"ן שנים. והכה איתא בילקוט דז' קני המנורה הי' כנגד ז' מלכים שהרג מרע"ה והק' הראשונים הא יהושוע הרג אותם, וכ' ביד אבי שלום לת' דיהושיע הי' כגופו של מרע"ה דכ"ז שיהושיע הי' חי הי' כאלו משה חי כנ"ל [עי' בדברינו פ' וירא אות ב'] וזש"א למה שלחתני הלא אהרן גדול ממני שהוא תרומתו ש"ע לפי מדת עין יפה, ולז"א ויאמר ד' אל משא עתה תראה אשר אעשה לפרעה ולא העשוי למלכי ז' אומות א"כ יקשה למה כרותיה של מנורה ז' כנ"ל, ועכצ"ל דיהושיע כגופו של משה כנ"ל א"כ שפיר י"ל דמשה הוא תש"ע לפי מדת עין יפה וגדול מאהרן. ודו"ק כי נחמד הוא בס"ד: צח) והצל לא הצלת את עמך, ונ"ל דאחז"ל דבמצרים לא שינו בנ"י את מלבושיהם ולא שינו לשונם ולא שינו את שמם [ובזכות זה נגאלו] וי"ל בדרך צחות דקלי הדעת אומרים דבגלות המר אשר עסקינו עם העכו"ם ההכרח לשנות המלבוש והלשון דאל"כ לא יבואו להחנות ונהי' מחוסר פרכסה ונאכל ממון אחרים עד שנהי' מוכרחים ניפול ולשנות שם החנות משם הבעל על שם האשה ומשם האשה על שם בניו [ומה"ט אינם כותבים בתם לבחור ירא ד' ההולך בלבוש יהודי] ולזה אחז"ל שהבל יפצו פיהם דבמצרים גם בהיותם בגלות בין העכו"ם ועכ"ז לא שינו את מלבושיהם ולא שינו את לשונם ואפ"ה עזר להם השי"ת שלא שינו את שמם מעל החנות משם הבעל על שם האשה ומשם האשה על שם בניו, והכה כ"ק הגה"ק שר שלום מבעלזא ז"ל אמר על ד' רש"י במדבר [כ"א א'] וישמע הכנעני זה עמלק ושינה לשונו לדבר בלשון כנעני כדי שיתפללו בנ"י לתת הכנענים בידם והם אינם כנענים ראו ישראל לבושיהם לבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם לתת העם הזה בידנו ע"ש דקשה למה לא שינו גם לבושיהם כלבושי כנענים ואז יסברו ישראל שהם כנענים ויתפללו על הכנענים ובאמת המה עמלקים, ומזה כשמע דאדם הוא כלבושו דאם הי' משנים לבושיהם כלבושי כנענים לא הי' עמלקים רק כנענים עכדפח"ח ולפי"ז י"ל בדרך צחות הא דכ' וישלכהו [את המטה] ויהי לכחש וינס משה מפניו דתמוה הא ידע שהוא מטה ולא נחש. ולפי הנ"ל א"ש דכיון דהי' בתוארו כנחש הי' באמת נחש לכן וינס