בנין דוד א שג

וזש"א שלח נא ביד תשלח ביד ר"ע דס"ל דמדה טובה מרובה ממד"פ ושפיר הגיע זמנם להגאל כנ"ל. והבן: פ) עי"ל עפי"ד חז"ל דנגאלו בזכות שיקבלו את התורה ומבואר במדרש דלכן לא ניתנה התורה להמלאכים שאכלו אצל אאע"ה בב"ח, והנה המפורשים הקשו הרי מבואר בילקוט הראובני פ' וירא דבן הבקר עשה אאע"ה ע"י ספר יצירה א"כ כמו דס"ל לריה"ג חולין [קט"ז ע"א] למעט עוף שאין לו חלב אם דמותר אף מדרבנן א"כ ה"ה בן בקר הנברא ע"י ספר יצירה הרי לא עשו המלאכים שום איסור אמכם לר"ע דס"ל שם דגם עוף אסור מדרבנן ע"ש שפיר ניתנה לישראל ולא להמלאכים דהי' איסור דרבנן וזש"א שלח נא ביד ר"ע דס"ל דעברו המלאכים על איסור בב"ח א"כ ינתן התורה לישראל וראוים המה להגאל. והבן: פא) שלח נא ביד תשלח וברש"י ביד אחר שתרצה לשלוח שאין סופי להכניסם לארץ ובמדרש ביד אחר מלאך, וכ"ל עפי"ד הש"ך דמרע"ה לא נכנס לארץ דנשבע הקב"ה אם יראה איש באנשים האלה וגם משה בכלל שנקרא איש ע"ש, וזה נכון למד"א דמשה לא נקרא מלאך אבל למד"א במדרש דנקרא מלאך הי' לו לכנס לא"י, וזש"א שלח נא ביד תשלח ביד אחר היינו מלאך כנ"ל דאין אני נקרא מלאך והראי' שאין סופי לכנס לארץ דאני בכלל אנשים ולא מלאך. ונכון בס"ד: פב) עיל"פ המדרש הנ"ל, ונקדים לפ' הפ' ויאמר משה אל האלקים מי אנכי כי אלך אל פרעה, דנודע דברי החוזה הק' מלובלין ז"ל על מחז"ל נדה [ל' ע"ב] אפי' כל העולם אומרים עליך צדיק אתה הי' בעינך כרשע, ואמר הוא ז"ל דאפילו אם יזכה אדם לעמוד לפני השי"ת וידבר עמו א"כ ידע שהוא צדיק לא יהי' צדיק בעיניו רק אותו רגע שהוא עומד לפני הקב"ה אבל רגע אח"כ שוב יהי' בעיניו כרשע עכדה"ק [הובא בדברינו פ' כח אות מ"ג ומ"ד] וזש"א מרע"ה מי אנכי כי אלך אל פרעה כי אמת שבזו הרגע אשר אני עומד לפניך גדול אז ערכי אבל רגע אח"כ כאשר אני זז ממך ואני אלך ממך לפרעה אז מי אנכי, ולז"א מרע"ה שישלח ביד מלאך שהוא עומד תמיד במדריגה אחת וראוי להיות שליח לגאול את ישראל: פג) ויחר אף ד' במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה וכו' ובבעה"ט ידבר הוא וגם הכה הוא שם של בן ד' אותיות, וכ"ל דנודע דמרע"ה ל"ה יכול לומר אותיות בומ"ף שהי' כבד פה ע"כ ל"ה יכול לומר שם בן ד' אותיות, א"כ לכאורה מה הי' חרון אף הקב"ה על משה שסירב בשליחות הא לא יהי' יכול לומר שם בן ד' אותיות, ולז"א ויחר אף ד' במשה יען כי הלא אהרן אחיך דבר ידבר הוא וגם הנה שהוא יאמר השם של ד' אותיות ע"כ אין לך לסרב מלילך: פד) ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהי' עם פיך. ונ"ל דהנה לעיל אות כ"ה הבאתי קו' הגה"צ מזמיגראד ז"ל איך שלח הקב"ה את מרע"ה לומר הדברים לאהרן לומר לפרעה חסר לעיל תיבות לאהרן לומר ע"ש] הא קיימ"ל דמילי לא מימסרי לשליח ואיך כעשה אהרן שלוחו של משה, וכתבנו לת' דדיבור של מרע"ה ל"ה כדברי שליח אלא כדברי השי"ת שהשכינה הי' מדברת מתוך גרונו של משה והי' אהרן כשלוחו של הקב"ה שליח ראשון ולא שלוחו של משה שליח שני ע"ש, וזש"א ושמת את הדברים בפיו ושלא יקשה לך הא הוי מילי ואין שלית עושה שליח, ולז"א ואנכי אהי' עם פיך דהשכינה תהי' מדברת מתיך גרונך א"כ יהי' אהרן כשליח ראשון ולא כשליח שני. והבן: פה) ולפי"ז יל"פ הפ' הוא יהי' לך לפה ואתה תהי' לו לאלקים דלכאורה יקשה איך יהי' לך לפה הא הוי מילי ואין שליח עושה שלית ולז"א ואתה תהי' לו לאלקים דשכינה מדברת מתוך גרונך א"כ יהי' אהרן כשליח ראשון ולא כשליח שני. והבן: פו) וילך משה וישב אל יתר חותנו במדרש הדד"כ מי יעלה וכו' ולא כשבע למרמה זה משה כשהלך אצל יתרו כשבע לו שלא ילך חוץ מדעתו וכשהלך בשליחותו של הקב"ה הלך אצל יתרו והתיר שבועתו הדד"כ וישב אל יתר חותנו, ונ"ל דהנה החיד"א ז"ל בפני דוד הקשה לפי"ד הכלי יקר דה"ט דחכם יכול להתיר כדר ושבועה דהוא כמו בעל דמפר לאשתו כ"כ החכם הוא שליט ומושל על האדם ואם החכם אינו רוצה בהנדר ושבועה המה בטלים א"כ הלא מרע"ה הי' גדול מיתרו ואיך הי' יכול יתרו להתיר לו השבועה ע"ש, ונ"ל עפי"ד האמרי שפר מהגאון מהרש"ק ז"ל דלכן כ' יתר חותנו ולא כ' יתרו כי מחמת ענוה של מרע"ה הי' מחזיק את יתרו ליתר ממנו שהוא במדרגה גבוה ממנו ע"ש, א"כ מתורץ קו' הנ"ל דשפיר הי' יכול יתרו להתיר לו השבועה כי חשב מרע"ה שיתרו גדול ממנו, וזש"א המדרש וישב אל יתר חותנו ולא כשבע למרמה וכו' הלך אצל יתרו והתיר שבועתו ושלא תקשה לך איך הי' יכול יתרו הקטן ממנו להתיר, ולז"א הדד"כ וישב אל יתר חותנו שהי' מחזיק