בנין דוד א שב

הגדול שהי' בשנת ב' אלפים ות"ן שנים דאז הוי התחלת תוס' קדושת היובל ומקדש להוציא עבדים דמקרי נמי יובל כנ"ל, והנה כ' שם בנחלת בנימן וז"ל ובודאי לדעת מד"א דיובל אינו מקדש כ"א מעשרה בו דכ' ביום הכפורים תעבירו שופר וכו' א"כ אין היובל מקדש מתחלתו וכש"כ דאינו מקדש ומוציא העבדים מתוספתו תוספות הקדושה לדעה זו לא סליק כהוגן הא דכתיבנא אבל לדעת ר' ישמעאל וכו' דאמר יובל מתחלתו מקדש א"כ א"ש הא דכתיבנא דשתי שנים קודם התחלת היובל יצאו הואיל ואז הוא תוספות היובל מקרי תחלת היובל ומקדש ומוציא עבדים עכ"ל דפח"ת, ולפי"ז מבואר המדרש הים ראה וינס מה ראה הלא הי' חסר להם עוד ב' שנים לצאת, ולז"א ראה ברייתא דר' ישמעאל דס"ל דיובל מתחלתו מקדש ע"כ שפיר הגיע זמנם לצאת ב' שנים קודם. ודו"ק כי נכון הוא בס"ד: עז) עיל"פ המדרש הנ"ל שלח נא ביד ר"ע דנודע דברי הקדמונים דלכן סירב מרע"ה בשליחותו דרצה שהקב"ה בעצמו יגאלם כאשר הבטיח ליאע"ה דכבר נשלם הזמן ד' מאות שנים דחצי הגלות חל על ישמעאל דנקרא זרע אברהם ולא בן שפחה דהבא על שפחתו אמרינן דבודאי שיחרר אותה שלא יעבור על איסור ל"ת קדשה עכ"ד עי' בדברינו פ' לך אות כ"ג ובפ' וישב אות ל"ב ובכמ"ק] וכ"ז נכון לשיטות דל "ת קדשה קאי על שפחה אבל לשיטות דקאי על הבא על הפנוי' ושפחה אסורה לבן חורין רק מדרבנן ל"ש חזקה דאאעבב"ז דבודאי שיחררה דעל איסור דרבנן ל"ש החזקה כמש"כ המ"מ פ"א מה"א אישות דבאיסור דרבנן לא זהירי אינשי, והנה נודע דלשיטות דהבא על הפנוי' איכא לאו דלת"ק ול"א דהיא פילגש דמותר מה"ת דס"ל דכתובה מה"ת א"כ אמרינן דאשה בקידושין וכתובה ופילגש בקידושין בלא כתובה אבל בלא קידושין איכא לאו דלת"ק אבל לשיטות דכתובה מדרבנן א"כ עכצ"ל דאשה בקידושין בלא כתובה ופילגש בלא קידושין וליכא הלאו דלת"ק בהבא על הפנוי' ועכצ"ל דלת"ק קאי על השפחה [ועי' מזה בספרי שו"ת בנין דוד ח"א סי' א' אות י"ב ובדברינו פ' חי' אות י"ח מזה] א"כ מבואר מכל הנ"ל דלמד"א כתובה מה"ת א"כ י"ל דפילגש היינו בקידושין בלא כתובה ואשה בכתובה וקידושין א"כ הבא על הפנוי' איכא לאו דלת"ק והבא על השפחה ליכא איסור תורה א"כ י"ל דלא נשתחררה הגר וישמעאל לא מקרי זרע אברהם ולא חל עליו הגלות א"כ לא כשלם הזמן לכן צריכה להיות הגאולה ע"י שליח ולא ע' הקב"ה בעצמו, אבל למד"א כתובה מדרבנן א"כ אשה בקידושין בלא כתובה ופילגש בלא קידושין הרי עכצ"ל דהלאו דלת"ק קאי על שפחה ולא על הפנוי' א"כ עכצ"ל דאאע"ה שיחרר את הגר וישמעאל מקרי זרע אברהם וחל עליו הגלות הרי כבר כשלם הזמן והי' צריך הקב"ה בעצמו לגאלם, והכה מבואר במרדכי [פ"ק דכתובות ודף נ"ח] דר"ע ס"ל דכתובה הוא מה"ת דדרש גז"ש מה להלן שקלים אף כאן שקלים [ועי' ברא"ש פ"ק סי' י"ט ועי' בפלפלא חריפתא מה שתמה עליו] ולפי"ז א"ש דברי המדרש שלח כא ביד ר"ע דס"ל דכתובה מה"ת א"כ אמרינן דאשה בכתובה וקידושין ופילגש בקידושין בלא כתובה אבל בלא קידושין איכא לאו דלת"ק א"כ לא קאי הלאו על השפחה וליכא בשפחה אלא איסור דרבנן א"כ י"ל דלא שיחרר את הגר וישמעאל לא נקרא זרע אברהם ולא חל עליו הגלות ולא נשלם הזמן וצריך להיות הגאולה ע"י שליח ולז"א שלח נא ביד ר"ע כי לר"ע צריך להיות הגאולה ע"י שליח ולא ע"י הקב"ה בעצמו. ודו"ק וקצרתי: עח) עי"ל עפי"ד הצפ"ע ערך גלות דבנ"י יצאו בזמנם ממצרים דזמנם הי' רד"ו שנים ולא יותר דהגלות הי' כי נמכרו בגניבתם היינו בשביל אדה"ר שגנב מעה"ד ואברהם ויצחק ויעקב וי"ב שבטים צריכין לתקן החטא ומגיע לכל אחד ששה שנים כדין נמכר בגניבתו הרי ט"ו פעמים ו' הרי צ' ועוד נתחייבו עשרה שבטים [דיוסף ובנימן אינם מן המנין] שגרמו להיות יוסף בבית האסורין י"ב שנים הרי ק"ך דיוסף לא הי' שום גורם דלא חטא כלל הרי רד"ו שנים עכדפח"ח, והכה הקדמונים כ' דלכן לא הי' יוסף שום גורם אע"ג דידע שהשבטים שונאים לו דקיימ"ל שלוחי מצוה אינן נזקין דכ' לא יחמוד איש את ארצך ודרשינין את הטפל לארצך שתהי' בהמה רועה ואינה ניזוקת כמבואר בפסחים [ח' ע"א] ע"כ שפיר הלך בשליחות אביו עי' בעיר דוד, וזש"א שלח כא ביד ר"ע דס"ל בכמ"ק בש"ס דדרשינן את ולא חטא יוסף כלל ע"כ שפיר כשלם הזמן ברד"ו שנים והבן: עט) עי"ל לפי הנ"ל באות ס"ו דבזכות אבות נגאלו ממצרים קודם הזמן דמועיל זכות אבות דמדה טובה מרובה ממדת פורעניות ובפורעניות כ' פוקד עון אבות על בנים [וכ"כ לפי"ד באות ס"ה דמיהר הקב"ה הזמן אצל פורעניות ב' שנים עאכו"כ שממהר הקב"ה אצל טובה דמרובה ממדת פורעניות] ע"ש והנה במכות [ה' ע"ב] איתא ר"ע אומר לא בא וכו' ענש הכ' לבטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה עאכו"כ ישלם שכר לכטפל לעושי מצוה כעושי מצוה וכ' שם רש"י ז"נ שמצינו מדה טובה מרובה ממדת פורעניות ע"ש