בנין דוד א רצה

תכה וכו' לפי חרב וכו' ונתן לך רחמים וכו' כי תשמע בקול ד' א', וכ' האוה"ח הק' ז"ל לפ' לפי שצוה השי"ת על עיר הנדחת להרוג כל העיר הא מעשה זה יוליד טבע האכזרית בלב האדם ולז"א תוה"ק שהשי"ת יתן להאדם רחמים מחדש לרחם על הבריות, וזש"א הכה תכה וכו' לפי חרב ואח"כ ונתן לך רחמים להיות בעל רחמים יען כי תשמע לקול ד' א' כי האכזריות הי' במצות השי"ת ע"ש, וזש"א וירא וכו' ויך את המצרי ואפ"ה לא הי' נולד אצלו אכזריות ולז"א ויצא ביום השני וכו' ויאמר לרשע למה תכה רעך שהי' לו רחמנות על המוכה כיון שהרג את המצרי עפ"י דין: מח) ויאמר לרשע למה תכה רעך ויאמר וכו' הלהרגני אתה אימר כאשר הרגת את המצרי וברש"י הלהרגני אתה אומר שהרגו בשם המפורש, ונ"ל דבבאר מ"ח ז"ל כ' הטעם שלמצרי לא אמר כלום רק ויך את המצרי ולעברי אמר למה תכה רעך דמבואר ברמב"ם ז"ל [מלכים פ"ט הי"ג] דב"כ נהרג שלא בהתראה משא"כ ישראל לכן הרג את המצרי תיכף ולא התרה בו אבל לישראל התרה בו ולז"א למה תכה רעך הלא תתחייב מיתה ע"ש, והנה איתא בסה"ק לפ' הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי כי להרוג עכו"ם א"צ להוציא כל השם בשפתיו ודי בחצי השם היינו י"ה אבל להרוג ישראל צריכים להוציא כל ד' אותיות, ונודע דמרע"ה ל"ה יכול להוציא בשפתיו אותיות בומ"ף א"כ ל"ה יכול להרוג ישראל ע"י השם כי סו"ת השם היינו אות וא"ו ל"ה יכול להוציא בשפתיו וז"ש הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי דהא ישראל אני וא"א לך להוציא כל השם עכ"ד דפח"ח וזש"א ויאמר לרשע למה תכה רעך וכיון שראה שמתרה בו א"כ עכצ"ל שהי' לו דין ישראל עוד קודם מתן תורה ולא דין ב"כ כנ"ל, ולז"א הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי דהמצרי הי' לך באפשרות להרוג ע"י חצי שם אבל לי שיש לי דין ישראל א"א לך להרוג אותי כנ"ל. והבן: מט) ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים, וכ"ל עפיד"ק של מרן הרי"ם ז"ל שאמר בענין חטא מי מריבה הלא צעקו על מים שהוא דבר הכרח ולמה נחשב לחטא, ואמר כי כ' ואין מים לשתית ויאמרו תנו לנו מים ונשתה וכו' ויצמא שם העם למים וכו' ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בנ"י הרי בעת שצעקו למים ל"ה עוד הצרה כי הלא לא הי' עוד צמאים למים והי' להם להמתין עם צעקתם בעת שיהי' צמאים למים ולא מקודם לכן נחשב לחטא וזש"א ואין מים לשתות וצעקו מיד תנו לנו מים הגם שאח"כ ויצמא העם למים לכן ויקרא וכו' על ריב בנ"י שלא הי' הצדק עמהם ודפח"ח, וזש"א ויאנחו בכ"י מן העבודה ויזעקו שמקודם בא עליהם הצרה של עבודה ואח"כ ויזעקו ולא מקודם אע"פ שידעו תיכף דביאתם למצרים כדי לקיים ועבדום וענו אותם לכן ותעל שועתם אל האלקים: נ) וישמע אלקים את נאקתם וכו' וירא אלקים את בנ"י וידע אלקים ובמדרש וירא א' וכו' שראה שעשו בנ"י תשובה, ונ"ל דהנה בבנ"י ז"ל [הובא לעיל פ' בראשית אות כ"ו] כ' הטעם דמועיל תשובה הגם שהוא דבר שחוץ לשכל האנושי, אך כי גם העונש עבור החטא הוא ג"כ למעלה משכל האנושי כקו' הרמב"ם ז"ל כיון שהקב"ה יודע עתידות שיחטא האדם א"כ ליכא בחירה וכ' לת' שהוא למעלה משכל האנושי ע"כ שפיר מועיל תשובה אע"פ שהוא למעלה משכל האנושי כיון דגם העונש הוא למעלה משכל האנושי ודפח"ח, וזש"א וישמע א' את נאקתם יען וירא א' את בנ"י שעשו תשובה, ולכאורה יקשה למה יועיל תשובה ולז"א וידע אלקים כי הקב"ה יודע הכל א"כ גם העונש הוא למעלה משכל האנושי לכן מועיל תשובה ג"כ אע"פ שהוא למעלה משכל האנושי: נא) ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ובמדרש הנני למלכות הנני לכהונה, ונ"ל דבנחלת יעקב כ' לת' הא דהי' מרע"ה מלך וכה"ג אע"ג דקיימ"ל דאין מושחין כהונה למלכים דמבואר במהרש"א ז"ל קידושין [ס"ו ע"א] דה"ט דאין מושחין כהונה למלכים דמלך צריך להניח הכתר בראשו וכה"ג הציץ א"כ לא יהי' לו מקום להניח תפילין אבל מרע"ה שהי' מובחר כל היצורים דלא נהנה מאכילת עה"ד דהי' מהקנה של אדה"ר ל"ה צריך להניח תפילין כי הנחת תפילין הוא לתקן חטא אדה"ר והוא לא חטא כלל ע"ש דפח"ח [ועי' לעיל פ' בראשית אות י"ח מזה] והנה נודע ד' האר"י הק' ז"ל דלכן הי' מרע"ה חי ק"כ שנים דלא הי' בחטא אדה"ר שהי' מהקנה ע"כ הי' מובחר היצורים ואין תורמין אלא מן היפה לכן הי' הוא תרומתו של עולם דשית אלפי שנין הוה עלמא דעולה לפי מדה בינונית ק"כ שנים עכדה"ק, והנה איתא במדרש דלכן נגלה הקב"ה למרע"ה בסנה דהסנה עולה ק"כ לרמז לו דיחי' ק"כ שנים ע"ש, וזש"א ויקרא אליו א' מתוך וכו' ויאמר הנני הנני למלכות והנני לכהונה דכיון שנגלה הקב"ה בהסנה ידע שיחי' ק"כ שנים שהוא לא, חטא בעה"ד יא"צ להניח תפילין כנ"ל לכן אמר הכני למלכות והנני לכהונה שהוא יכול להיות מלך וכהן. והבן ונכון בס"ד: