בנין דוד א רצג

יוכבד שהיא קראה שמו משה ותאמר לבת פרעה להצדיק עצמה דלכן קראתי שמו ככה בלשונינו כי מן המים משיתהו יען כי את בתיה בת פרעה משית אותו מן המים ע"ש, א"כ שפיר משה הוא מלך דעלי שיבוא שילה היינו משה שם שקראתו אמו, וזש"א ותקרא שמו משה ותאמר וכו' וכיון שאמו קראתו משה הרי הוא מלך לכן ויך את המצרי: לח) וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי וברש"י וירא כי אין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר, ונ"ל דאיתא בזוה"ק דבשביל חטא מכירת יוסף נשתעבדו במצרים והצדק הי' עם יוסף ולא עם השבטים שהי' קורין לבני השפחות עבדים שהמה היו בני יעקב, ולכאורה יקשה הא קיימ"ל באהע"ז סי' ט"ז סעי"ב שבנו הבא מן השפחה ומן הכותית אינו בנו אלא בנה ע"ש, אמנם הדבר נכון לפימש"כ החזקוני הא דאמרינן גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר היינו אחר מתן תורה אבל קודם מתן תורה הי' היחוס הולך אחר האב, ואם הוא עכו"ם או עבד הולד כמותו עי' בריב"א בפרשתן על בעלי התוספות, א"כ ה"ה ישראל הבא על השפחה או כותית קודם מתן תורה הולד הולך אחר יחוס האב לכן הי' בני השפחות בני יעקב, ועי' שם בריב"א בשם החזקוני שהקשה על דחז"ל הנ"ל שראה משה שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר לכן ויך את המצרי אמאי צריך גירות הלא אחז"ל דשולמית בת ישראל כבר היתה מעוברת מהמצרי ועכו"ם שבא על בת ישראל הולד כשר [עי' באהע"ז סי' ד' בפ"ת סק"א] וכ' לתרץ דקודם מתן תורה לעולם היחוס אחר האב ולא אחר האם ע"כ הולד ככרי כנ"ל ע"ש, וזש"א וירא בסבלותם בשביל חטא מכירת יוסף דבני השפחות היו בני יעקב דקודם מתן תורה היחס הולך אחר האב כנ"ל, ולכן כאשר ראה שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר ובלא גירות וולדה הוא עכו"ם דקודם מ"ת היחוס הולך אחר האב כנ"ל, לכן ויך את המצרי. ודו"ק והדבר נכון בס"ד: לט) וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ונ"ל דבאמרי שפר מהגאון מוהרש"ק ז"ל הקשה האיך הרג משה את המצרי בלי שאלה את פיו מדוע הכה את העברי ואף דב"נ המכה את ישראל חייב מיתה מ"מ הרי קיימ"ל דדינא דמלכותא דינא והכא הרי פרעה גזר על ישראל שיעבדו ומינה עליהם נוגשים שאם לא יעבדו יכו אותם ואפשר עבר העברי על מצות המלך לכן הכה אותו ע"ש, אמנם הדבר נכון דהמצרי בעת שהכה את העברי פנה לכל המקומות שם סביבותיו לראות אם אין אדם רואה ההכאה ואם הי' הצדק עם המצרי ל"ה לו מורא להכות בפני עיני כל למען ישמעו ויראו מלעבור עוד על מצות המלך ע"כ ידע מרע"ה שאין הצדק עם המצרי, וזש"א וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ועוד ראה כי ויפן כה וכה וירא כי אין איש רצ"ל דהמצרי פנה לכאן ולכאן בעת הכאה ובראותו שאין איש רואה אותו אז הכהו ע"כ משום שאין הצדק עמו לכן ויך את המצרי: מ) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי וכו' ויך את המצרי דלכאורה וירא בסבלותם כמיותר אמנם לפי הנ"ל א"ש דלכאורה אמאי הכה מרע"ה את המצרי אפשר עבר העברי על מצות המלך ולא עשה עבודתו ע"כ הכה המצרי דדינא דמלכותא דינא כנ"ל לז"א ויצא אל אחיו וירא בסבלותם שראו שאחיו עובדים העבודה ואפ"ה ראה כי איש מצרי מכה איש עברי לכן ויך את המצרי: מא) עוד יש לת' קו' הנ"ל אמאי הכה מרע"ה את המצרי שהכה את העברי שמא לא עשה העברי עבודתו ועבר על מצות המלך ע"כ הכה אותו דדינא דמלכותא דינא, דנודע דברי הר"ת דזה דדינא דמ"ד רק כשהגזירה הי' על כל בני מלכותו אבל אם הגזירה הוא רק על מקצת בני מלכותו ל"א דדמ"ד [ועי' בהקדמה לשב שמעתתא ובי"מ לכ"ק מוחז"ל] א"כ הרי פרעה לא גזר העבדות רק על בנ"י ולא על עמו ובכה"ג ל"א דדמ"ד, ולפי"ז יל"פ הפ' ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי וכו' ויך את המצרי ותיבות וירא בסבלותם לכאורה כמיותר ולפי הנ"ל א"ש וזש"א ויצא אל אחיו וירא בסבלותם רצ"ל דהסבלות הי' רק על אחיו ולא על המצריים א"כ בכה"ג ל"א דדמ"ד ואפ"ה וירא איש מצרי מכה איש עברי וכו' לכן ויך את המצרי. והבן: מב) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי וכו' ויך את המצרי, דהנה ר"ע מברטנורא כ' ויגדל משה שהי' גדול בקומתו יותר משאר אנשים שהי' גבוה עשר אמות ע"ש, [וזה. לא יתכן למד"א ראשון לקומה והשני לגדולה כמובן] והנה לפי המבואר לעיל אות ב' דברי הגה"ק האו"ת ז"ל דלכן הי' גדול י' אמות שיהי' יכול בעצמו לשאת ארונו של יוסף שהי' משאוי ת"ק ככרים דכל העם עסקו בביזה עש"ה והנה המפורשים כ' דל"ה הרכוש גזל יען כי המצריים החזיקו את בנ"י לגרים ולא נתנו להם חלק ונחלה