בנין דוד א רצב

הצפינו עוד אפילו יום אחד רק ותשם ביום ששה בסיון בסוף כדי שיגן היום עליו ולא המתינו עוד יום אחד עד ז' בסיון כי בששה בסיון ניתנה התורה ולא בז' בסיון. ודו"ק כי נחמד הוא בס"ד: לג) ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו והמפורשים תמהו דתיבת ותאמר כמיותר, ונ"ל דהקדמונים כ' דהיתה יכולה לקרוא אותו שם משוי מטעם כי מן המים תשיתהו וקראה שם משה ולא משוי עי' באבע"ז, והנה באמרי שלמה כ' דלכן אמרה כי מן המים תשתהו ולא אמרה כי ממים ולהרויח מלומר הנו"ן מתיבת מן וה' מתיבת המים דידעה דמשה מת ויהושיע מכניס ע"כ אמרה כי מן המים ולא אמרה כי ממים שלא יהי' ניכר הר"ת משה מת יהושיע מכניס עכדפח"ח, ונודע ד' קדוש זקיני המג"ע ז"ל דמרע"ה רצה לכנוס לא"י כדי שיהי' יכול לעבר השנים וזש"א אעברה כא ולכן לא נתקבלה בקשתו כי הי' מלך ואין מושיבין מלך בעבור השנים דירצה לעבר שנים להשתכר חודש כמבואר בסנהדרין [י"ח ש"ב] והנה הראשונים הקשו איך אפשר למשה להיות מלך הא כ' לא יסור שבט מיהודה עד כי יבוא שילה ותירצו דשילה בגמטריא משה דלא יסור מיהודה המלוכה עד כי יבוא משה שהוא יהי' המלך אע"פ שאינו מיהודה עכ"ד. ולפי"ז מובן הפ' ותקרא שמו משה ולא משוי א"כ י"ל דמשה יהי' מלך דשילה בגימטריא משה כנ"ל א"כ לא יכנס לא"י כנ"ל ע"כ ותאמר כי מן המים משיתהו ולא אמרה כי ממים שלא יהי' ניכר דמשה מת ויהושוע מכניס דאם הי' שמו משוי א"כ אא"ל דעד כי יבוא שילה קאי עליו והי' יכול לכנוס לא"י לעבר השנים ואז היתה יכולה לומר כי ממים משיתהו דל"ש לומר שלא יהי' ניכר שהוא ימות ויהושוע יכניס דהא באמת הוא יכניס, אבל כיון שקראה שמו משה ולא יכנס לא"י ולז"א ותאמר כי מן המים ולא כי ממים כנ"ל. ודו"ק כי נחמד הוא בס"ד: לד) עיל"פ עפי"ד כ"ק מחו' הגה"ק ז"ל במעגלי צדק לת' דלכן קראה את שמו משה ולא משוי דאחז"ל בסוטה [י"ב ע"ב] ותשלח את אמתה שנשתרבב ידה ס' אמה ועכצ"ל שהילד הזה משך היד אצלו ע"כ קראה משה ולא משוי דמשה לשון מוציא ומושיך שהילד משך היד אצלו דבלא"ה ל"ה נשתרבב ידה ע"ש, והנה בפענח רזא כ' וז"ל ותשלח את אמתה אמרו בסוטה שנשתרבב זרועה ס' אמה וזכר לדבר שאמרה מן המים משיתהו והיתה יכולה לומר ממים משיתו הרי כ"ה ה' יתרים עולים ששים עכ"ל, הרי מבואר דאי הי' שמו משוי ולא הי' נשתרבב אמתה הי' די לה לומר ממים משיתו, אמנם כיון ששמו קשה דנשתרבב אמתה ע"כ אמרה מן המים משיתהו לרמז דנשתרבב אמתה ס' אמה, וזש"א ותקרא שמו משה ע"כ ותאמר מן המים משיתהו ולא אמרה ממים משיתו: לה) ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו ויהי וכו' ויך את המצרי, ונ"ל ההמשך עפי"ד הש"ך פ' בראשית הטעם דגאולת מצרים הי' ע"י מרע"ה ולא ע"י אחר כי המצרים נמשלו לעפר ולכן אותיות פרעה המה אותיות העפר ועפר אינו נגבל ונתבטל אלא ע"י מים ומאחר שנגבל העפר במים נתבטל העפר ועושה היוצר ממנו כל מה שירצה שנאמר כחומר ביד היוצר ומרע"ה הי' מן המים שנאמר ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו לכן היתה הגאולה על ידו שיעשה עם המצרים היינו העפר כל מה שירצה ע"ש והנה איתא במגיד ח"ב פ' שמות שמשה הרג המצרי שעשה אותו גל של עפר הובא בעמודי' שבעה ע"ש, וזש"א ותקרא וכו' כי מן המים משיתהו א"כ הי' מרע"ה כמים אשר מבטל את העפר לעשות כרצונו כנ"ל, וע"כ ויך את המצרי שהוא כעפר שיהי' גל של עפר: לו) עיל"פ ההמשך הנ"ל עפי"ד הגאון מ' גבריאל מנ"ש ז"ל הובא בפרח לבנון לפ' המדרש מי שמך לאיש שר ושופט עלינו אמרו ני' והלא בנה של יוכבד אתה וקורין לך בת בתיה ואתה תבקש להיות שר ושופט והיא תמוה, וכ' לפ' שכוונתם הי' לפי דכ' לא יסור שבט מיהודה עד כי יבוא שילה ושיל"ה בגימטריא משה שהי' מלך ואחז"ל שרק בתיה בת פרעה נתנה לו שם משה אבל אמו קראתו טובי' וקיימ"ל דשם שקורין אביו או אמו הוא שם העיקר לענין גט, וזש"א אתה הרגת את המצרי וסברת הא דכ' לא יסור שבט מיהודה עד כי יבוא שילה היינו משה הלא זה השם שקראה בתיה בת פרעה אינו עיקר רק השם שקראה אמו, וזש"א מי שמך לאיש שר וכו' והלא בנה של יוכבד אתה ורק קורין לך בן בתיה א"כ שם אמך יוכבד הוא העיקר ושם זה אינו בגימטריא משה עכ"ד דפח"ח, אמנם י"ל דמרע"ה סבר משה הוא עיקר על שם זכרון הנס כי מן המים משיתהו כש"כ רבינו בחיי ז"ל דלכן נקרא לעולם על שם משה, וזש"א ותקרא שמו משה ותאמר הטעם כי מן המים משיתהו א"כ שם זה הוא עיקר ושפיר מרע"ה הוא מלך דעד כי יבוא שילה היינו משה כנ"ל, ולכן ויך את המצרי. והבן: לז) עיל"פ עפי"ד הנ"ל לפי"ד אברבנאל דלכן כ' ותאמר כי מן המים משיתהו דקאי על