בנין דוד א רפו

הי"ב שבטים בכלל הם מ"ט אותיות וכל אות מהם הי' מגין על שער א' לבד שער הנו"ן לא הי' לו מי שיגין עליו לכן הוציאם השי"ת מקודם ע"ש ולפי"ז א"ש הסמיכות פקוד יפקוד שלא יהי' במצרים אלא רד"ו שנה ולא יותר שלא יפלו בשער הנו"ן ולא יהי' להם אות להגין עליהם, ולז"א ואלה שמות בכ"י הבאים מצרימה ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולן ובנימן דן ונפתלי גד ואשר וכו' ויוסף הי' במצרים, א"כ מספר האותיות של השבטים ל"ה אלא מ"ט ולא נו"ן לכן הוציאם הקב"ה קודם הזמן. והבן: ז) עי"ל הסמיכות וימת יוסף בן מאה ועשר שנים וכו' ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה ראובן שמעון לוי וכו', ונ"ל עפי"ד קדוש זקיני מאוה"ג מליסא ז"ל [הובא בבנין דוד פ' לך אות י"ז] לפ' דחז"ל ב"מ [פ"ז ע"א] ותו"ד בקצרה כי הרשעים אשר אינם מאמינים בהשארת הנפש אומרים כמו שהחומר כלה ונפסד אחר חיותו כ"כ הנפש כי ליכא עוה"ב ח"ו, ממילא לפי דעתם הנפסדה הצעיר קודם לכבדו מכיבוד הזקן כי הצעיר חשוב יותר כי יחי' עוד רבות בשנים, לא כן המאמינים בעוה"ב ובהשארת הנפש הזקן מכובד יותר להקדימו בראש לכל דבר כי עד מהרה יבוא לתכלית הנרצה לחסות בנועם ד' ע"ש דפח"ח והנה בספר חסידים כ' דלכן נאמר כי מת יוסף בן מאה ועשר שנים כי מן אדה"ר עד יוסף לא מת אדם בקוצר שנים כיוסף, להודיע דאריכות ימים דנאמר בכיבוד אב פירושו לעוה"ב דאין לך אדם שכובד אביו יותר מיוסף אלא דשכרו ליום שכולו ארוך דיש השארת הנפש, ולפי"ז א"ש הסמיכות וימת יוסף בן מאה ועשר שנים דנשמע דיש עוה"ב א"כ הזקן מכובד יותר מהצעיר ולכן כ' ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה ראובן ושמעון להקדים הזקן לפני הצעיר. והבן: ח) עי"ל הסמיכות והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ וכו' ואלה שמות בנ"י הבאים וכו' שבעים ובבעה"ט שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה, דהנה בצפנת פנעח ערך גאולה הקשה בשם הקדמונים איך גאל הקב"ה את ישראל ממצרים להיות לו לאשה הלא אנו בגלות כמו שבויה ושבויה אסורה לבעלה כהן והקב"ה הוא כהן. ותי' דהשכינה ירדה ג"כ בגלות מצרים עם בנ"י ודינו כמו אם לא זזה ידו מתוך ידה דמותרת לבעלה ע"ש, [ועי' בבנ"י ז"ל סיפור יצ"מ אות ז' מש"כ מזה] והכה מבואר במדרש דלכן כ' שבעים נפש אע"ג שלא הי' רק ס"ט נפשות דהשכינה ירדה ג"כ עמהם למצרים והשלימה למנין שבעים ע"ש, וזש"א והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ וכו' ולכאורה יקשה הלא ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ר"ת שביה שהי' כמו שבויה שאסורה לבעלה, ולז"א ויהי' וכו' שבעים נפש דהקב"ה ירד ג"כ עמהם והוי כמו שלא זזה ידו מתוך ידה דמותרת לבעלה. והבן: ט) עי"ל הסמיכות והעליתם את עצמותי מזה וכו' ואלה שמות בכ"י הבאים מצרימה, דמבואר במדרש דלכן ירדו בנ"י למצרים ולא בכי עשו דעשו לא רצה ליקח חלק בא"י שלא יצטרך לפרוע החוב של גזירת כי גר יהי' זרעך עי' ברש"י וישלח עה"פ וילך אל ארץ וכו' ע"ש והנה זקיני הגאון בעיר דוד ז"ל כ' דזה נכון אי נימא דא"י אינו מוחזקת לנו מאבותינו אבל א"כ דמוחזקת א"כ כבר זכה עשו בא"י וחל עליו ג"כ לפרוע החוב ע"ש, והנה מבואר לעיל פ' ויחי אות ס"ז דלכן הי' מותר לקבור את יעקב ויוסף בא"י ולא שייך לומר ותבואו ותטמאו את ארצי דא"י אינו מוחזקת מאבותינו ולא נקראת עוד ארצי ע"ש וזש"א והעליתם את עצמותי וכו' דא"י אינו מוחזקת והראי' אלה שמות בנ"י הבאים מצרימה שבאו בנ"י ולא בני עשו דנשמע מזה דא"י אינו מוחזקת דאל"כ הי' באים גם בני עשו כנ"ל. ודו"ק בכל התשעה אופנים הנ"ל כי נחמדים המה בס"ד: י) ואלה שמות בנ"י וכו' ראובן שמעון וכו' ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ונ"ל דהנה בברכת שמואל הקשה איך נקראו במצרים בשמותם הא מבואר במדרש פ' בראשית כשמכשף יודע שם האדם יכול לעשות לו כישוף וע"כ אביו של נח ידע שדור המבול הי' מכשפים. ע"כ העלים בפניהם את שם בנו ע"ש א"כ איך נקראו במצרים בשמותם הא הי' מקום מכשפים כמחז"ל עשרה קבים כשפים ירדו לעולם תשעה נטלו מצרים ע"ש [עי' לעיל פ' נח אות נ"ד נ"ה דברים נכונים] ונ"ל עפי"ד האהבת יונתן על הפטרה פ' תצוה דאיש שהוא למעלה מן הזמן אין הכשפים שולטים בו ע"ש, ונודע דברי הרשב"א דמלך כיון דדינו כרבים הוא למעלה מן הטבע ומן הזמן [עי' לעיל פ' לך אות י"ד] והנה בבאמ"ח ז"ל כ' לפ' ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש היינו דכל אחד ואחד חי' נחשב לשבעים נפש ודינו כרבים ע"ש, א"כ לא קשה קו' הברכת שמואל הנ"ל דכיון שהי' כל או"א כרבים לא שלט בו כשפים לכן נקראו בשמותם, וזש"א ואלה שמות בנ"י וכו' ראובן שמעון וכו' ושלא יקשה לך איך נקראו בשמותם ולז"א ויהי כל נפש וכו' שבעים נפש שכל