בנין דוד א רפג

שמות א) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' ולמעלה כ' ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלקים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר כשבע לאברהם וכו' וכ"ל הסמיכות בט' אופנים ונקדים לפ' הפ' פ' ויחי לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבוא שילה ופרש"י שילה זה מלך המשיח דהנה ראיתי בשם הגה"ק הר"ר שמעלקא ז"ל לפ' המסורה ורוח תשימו וכו', ורוח לית, רוח והצלה יעמוד ליהודים, דאחז"ל דיעקב אבינו ביקש מהשי"ת כאשר יהיו בניו תח"י אוה"ע שלא יהי' הצרות תכופות זו לזו רק שיהי' רוח בין צרה לצרה שיהי' בכחם לסבול, אמנם קודם הגאולה שלימה יהי' ח"ו הצרות תכופות זל"ז ועי"ז יתעוררו רחמי השי"ת עלינו לקרב הגאולה וזש"א המסורה ורוח תשימו וכו' שלא יהי' הצרות תכופות זל"ז ואם יהי' עת צרה ליעקב ורוח לית שלא יהי' הפסק בין צרה לצרה, תדע נאמנה כי רוח והצלה יעמוד ליהודים, שיבוא מלך המשיח עכדה"ק דפח"ח והנה כ' שובה ישראל עד ד' א' ואחז"ל אל תקרא עד אלא עד בצירי, וזש"א לא יסור שבט מיהודה אם יהי' עת צרה ליעקב בצרות תכופות זל"ז אשר לא יסור שבט מיהודה שלא יסור שבט הרשע להרע לכל איש אשר בשם יהודי יתקרא עד א"ת עד אלא עד זה יהי' לעד נאמן שבא הזמן כי יבוא שילה מלך המשיח בבי"א, והכה בתפ"י כ' דלכן ירדו בכ"י למצרים ולא לשאר ארצות כי המצרים הי' היותר פחותים ושפלים שבאומות והרהיבו בנפשם לצער את בנ"י בצרות תכופות זל"ז בלי חמלה, ולפי"ז מובן הסמיכות ויאמר יוסף אל אחיו וכו' ואלקים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב, והאות לזה ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה מקום שפלים ויהי' להם צרות תכופות זל"ז ועי"ז יצמח להם הגאולה. והבן: ב) עי"ל הסמיכות ויישם בארון במצרים ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה, דהנה איתא במדרש פ' ברכה שעשו ארון של ת"ק ככרים וצ"ב, יכ' באו"ת ז"ל שעשו שיעור משאוי של משה רבינו שהוא לבדו נשא את ארונו דכל העם עסקו בביזה כמחז"ל, דהכה מבואר בסוטה [ל"ד ע"א] דאבני הירדן דכ' הרימי לכם איש אבן אחת הי' של ארבעים סאה וזה בסתם אדם דמשמע בב"ב [ק' ע"ב] דגבהו ד' אמות, וא"כ משה רבינו שהי' גבוה עשר אמות כמ"ש בשבת [צ"ב ע"א] הי' יכול לישא ב' פעמים וחצי כזאת דהיינו מאה סאה, אמנם זה אם הי' מעולה בגובה בלבד, אבל כראה דכמו שהי' מעולה בגובה כן הי' מעולה בעיביו ורוחב וכיון דבשביל הגובה הי' משאי מאה סאה יש לחשוב בשביל העיביו ב' פעמים וחצי והוא שתי מאות וחמשים סאה, ובשביל הרוחב פעמים וחצי הרי ששה מאות וחמשה ועשרים סאה, ומבואר בירושלמי תרומות [פ"י ה"ה] כמה סאה כ"ד לוגין וכמה לוג תרתי לטרין וכמה לטרא מאה זוז הרי דסאה הוא מ"ח מכה וככר הוא ששים מכה א"כ ככר הוא סאה ורביע, נמצא מכוון דת"ק ככרים הוה תרכ"ה סאה כשיעור תשא של משה רבינו לכן עשו ארין של ת"ק ככרים עכ"ד דפח"ח, והנה המפורשים הקשו הלא מבואר במדרש ויקרא פי"א דמשה רבינו הי' כה"ג א"כ איך טימא עצמו בעצמות יוסף. ותירצו לפי שכל בנ"י עסקו בביזה ולא הי' מי שיעסוק בעצמות יוסף הוי כמת מצוה עי' בפרד"י בשלח מזה, והנה בצפנת פענח ערך רכוש כ' דלכן לקחו הרכוש ול"ה גזל כי המצרים נתקללו כבר להיות עבדים לישראל דכ' ארור כנען עבד עבדים יהי' לאחיו ומה שקנה עבד קנה רבו והי' הכל של ישראל ע"ש, והנה בש"ך כ' דה"ט דירדו למצרים ולא למקום אחר דאומה אחרת הי' טוענים שיש להם חזקה בישראל משא"כ המצרים דהמה עבדים לישראל כדכתיב ארור כנען וכו' ומה שקנה עבד קנה רבו ע"כ אין להם טענת חזקה ע"ש, ולפי"ז מובן הסמיכות ויישם בארון ועשו של ת"ק ככרים שיעור משאוי של מרע"ה שהוא לבדו יעסוק בעצמות יוסף דכל העם יעסקו בביזה דלא הוה גזל דהמצרים המה עבדים ומה שקנה עבד קנה רבו כנ"ל, ולז"א לראי' דהמצרים המה עבדים ומה שקנה עבד קנה רבו ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה דלמה באו דיקא למצרים