בנין דוד א רעח

דנענש גם כן על המחשבה הרעה דן הקב"ה את הנשמה בלא הגוף הגם דהנשמה לא עשתה מעשה רק במחשבה הא ב"כ נענש גם על המחשבה ודפח"ח והנה כ"ק תוחז"ל בי"מ כ' דהשבטים סברו דיש להם דין ב"נ לכן אכלו אבמה"ח של עוף דלא נאסר לב"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל, ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל שמעון ולוי אחים אחים הייתם לדינה להרוג כל זכר יען דב"נ נענש על המחשבה כנ"ל, א"כ לא יעמוד הגוף לתחה"מ וגם לא מהכי תשובה לב"כ א"כ מדוע לא הייתם אחים במכירת יוסף דאין לומר דכוונתכם הי' שיעשה תשובה הא לפי דעתכם ל"ת תשובה לב"נ כלל. ודו"ק והדבר נכון בס"ד. נט) בסדם אל תבא נפשי וכו' אחלקם ביעקב וכו' [ופרש"י בסדם זה מעשה זמרי וכו' שאמרו למשה בת יתרו מי התירה לך אל יזכר שמי וכו' אחלקם ביעקב אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון כדי שיהי' נפוצים] ונ"ל ההמשך דיאע"ה אמר בסדם אל תבא נפשי כי לא הי' הצדק עם זמרי דצפורה נתגיירה כמ"ש השפ"ח, אולם יקשה הא מרע"ה הי' כהן דאסור בגיורת, אמנם הד"נ לפי"מ שהביא בשמנה לחמי בשם ביר"ג פ' בלק דמרע"ה לא הי' נחשב לכהן כי לא שימש בכהונה רק ז' ימים בז' יתי המילואים וגדולה לז' ימים לא נחשב לכלום והראי' דהא כל השבטים העמידו מושלים חוץ משבט שמעון דאמר יאע"ה אחלקם ביעקב שיהיו סופרים וכו' כנ"ל] ואפ"ה כ' וימלוך זמרי בתרצה ז' ימים והי' משבט שמעון אלא עכצ"ל דגדולה לז' ימים כלא נחשב ע"ש, וזש"א בסדם אל תבא נפשי שאין הצדק עם זמרי דצפורה נתגיירה והיתה מותרת למשה שלא הי' כהן דל"ה רק ז' ימים וכלא נחשב ולראי' דגדולה לז' ימים כלא נחשב אחלקם ביעקב וכו' שיהיו עניים וסופרים ומלמדים ולא מישלים ואפ"ה מלך זמרי ז' ימים אלא עכצ"ל דגדולה לז' ימים כלא נחשב. ודו"ק: ס) יהודה אתה יודוך אחיך, ונ"ל בדרך צחות שיאע"ה מובחר שבאבות צופה ומביט עד סוף כל הדורות ובפרט מה שיהי' בדור האחרון קודם ביאת המשיח ע"כ הורה לנו שלא יאמר אדם כי טוב לו לפרוש ח"ו מד' ותורתו ולהתנהג כעכו"ם ועי"ז ימצא חן בעיניהם וינצל מכל דבר רע, כי ידע שעי"ז לא ייטב מעמדו ואפילו הוא מחלל שבת בפהרסי' ח"ו והוא כעכו"ם לכל דבר עכ"ז ישנאו אותו בתכלית השנאה ואפילו אם ח"ו המיר דתו קוראים עליו שם יהודי, וזה שאמר יאע"ה יהודה אתה על כל אופן ואופן ולא מהני לך שום עצה ותחבולה אצל אוה"ע שתמיד יאמרו עליך יהודי אתה, אבל אין אני חפץ ביהודים כזה. כי לא באלה חפצתי רק מגמתי וחפצי שיודוך אחיך שגם אחיך הישראלים יודו ויאמרו שאתה איש יהודי עפ"י דתוה"ק. והבן: סא) ויט שכמו לסבל ויהי למס ופרש"י ויט שכמו לסבל עול תורה, וכ"ל דבעוה"ר הת"ח אשר תורתו אומנתו אין לו שום מעמר בפרנסה וממש חי' יחי' ע"י כס, והכה אחז"ל שבת [ק"ד ע"א] מ' וס' שבלוחות בנס הי' עומדין, וזש"א ויט שכמו לסבל עול תורה ויהי למ"ס רצ"ל דומה למ' וס' שבלוחות דהי' עומדים בנס כ"כ מעמד הת"ח בפרנסה הוא ע"י נס השי"ת ירים קרן התורה: סב) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש כברכתו ברך אותם והדקדוקים רבו, וכ"ל דאיתא במדרש כל אלה שבטי ישראל שנים עשר מלמד שכלם שוים שלא חטא ראובן, וראיתי לפ' דלכאורה שמא חטא אלא עשה תשובה אכן ז"א דהא תשובה מיראה זדונות כעשו כשגגות ומאהבה נעשו כזכיות א"כ א"א להיות שוים אלא עכצ"ל דלא חטא ראובן כלל, וכ"ז א"כ דבתשובה מאהבה נעשו כזכיות אבל א"כ דהוה כאלו לא חטא שוב אפ"ל דחטא ואפ"ה היו שוים כמובן ונודע ד' הערבי כחל דה"ט דבתשובה מאהבה נעשו כזכיות ולא בשובה מיראה דמיראה אינו מתחרט על המחשבה רעה שהי' לו דהא לא מגיע לו עונש אבל בשב מאהבה מתחרט גם על המחשבה ומקבל שכר על שעשה תשובה על המחשבה ודפח"ח, והכה איתא במו"ק ט' ע"ב] דר"ש אמר לברי' אנשים הללו בעלי צורה זיל לגבייהו דלברכיך אתא לגבייהו א"ל יהא רעווא דתזרע ולא תחצד וכו' כי אתא לגבי אבוהו א"ל לא מבעיא דברוכי לא בירכן אבל צעורי צעורן א"ל מאי אמרו לך הכי והכי אמרו לי א"ל הנך כולהו ברכתא נינהו תזרע ולא תחצד תוליד בנים ולא ימותו וכו' ע"ש וכ' זקיני המהר"ם פאדווה ז"ל דהתנאים הללו עשו כן בכוונה כדי שיגיד לאביו ויפרש לו כוונתם ותחול עליו ברכה גם מאביו כי טובים השנים מן האחד, וכ' בשם שמואל דמצד המברכים הי' הברכה רק במחשבה ולא במעשה הדיבור דהדיבור הי' כראה כקללה [עי' לעיל פ' לך אות ל"ה] והנה כ"ק דו"ז אדמו"ר הגה"ק משינאווא ז"ל מדקדק למה כ' אשר דבר להם הלא דיבור הוא לשון קשה, וכ"ל דיאע"ה עשה כן בכוונה כתנאים הנ"ל שיהי' נראה הדיבור כקללה ויספר כל או"א לחבירו ויפרש הברכה כדי שיחול הברכה מצד יאע"ה דמחשבה טובה מצרפה למעשה ומצד המפרש לו, ולפי"ז מובן הפ' כל אלה שבטי ישראל שנים עשר דכלם שוים שלא חטא ראובן דאא"ל דחטא אלא עשה תשובה דא"כ ל"ה