בנין דוד א רעה

(אמרתי להעתיק כאן את דברי כ"ק מו"ח הגה"ק מ' משה יוסף ט"ב ז"ל שהי' אב"ד דפה"ק אוהעל יע"א וז"ל קדשו) נ) ויקרא יעקב וכו' האספו ואגידה לכם וכו' בש"ס פסחים [כ"ו ע"א] אמרינן ביקש יעקב לגלות את הקץ לבניו ונסתלקה שכינה הימנו אמר ח"ו יש פסול במטתי כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכו' אמרו לו בניו שמע ישראל וכו' אמרו כשם שאינך בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד פתח יעקב ואמר בשכמל"ו אמרו רבנן היכא נעבד כאתרי' לא אמרו משה לא כאמרי' אמרו יעקב התקינו לאמרו בחשאי, ויל"ד טובא א) מאי טעמא אמרו יעקב ולא אמרו משה ב) מה תקנה יש לאמרו בחשאי אם יש גנאי באמירתו הלא לפני הקב"ה הכל גלוי והיותר קשה מה גנאי יש באמירת בשכמל"ו ג) מפני מה נסתלקה שכינה הימנו כיון שבאמת היו כלם צדיקים ואין לומר כדי שלא יודע לעולם קץ הגאולה שע"י שנעלם אנחנו מחנים בכל יום שיבוא א"כ אמאי טעה יעקב אע"ה לומר שח"ו יש פסול במטתו וכי לא ידע תיכף שכן הוא הדבר, ונלע"ד דהנה ידוע דעיקר עבודת השי"ת הוא שיהי' בכל לבבך ובכל נפשך וכמי שאמרו בגמ' אפי' הוא נוטל את נפשך וכמו ששמעתי שפעם אחת אמר אאזז"ל הי"מ בליל יו"כ קודם כל נדרי רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאני סביר ומקבל עלי שאפי' אם לא ישאר ממני מאומה ואפי' לא אראה בנחמות ציון וירושלים רק שיתגדל כבוד מלכותך מהרה ויתגדל ויתקדש שמך בעולם וזה הוא עיקר מס"נ וכל העבודה יהי' רק למען לעשות נ"ר לפניו ית"ש ולא לבקש שום הנאה לא בעוה"ז ולא לעוה"ב ולא לימות המשיח ורק עיקר הבקשה על ימות המשיח יהי' כדי שיתגדל ויתקדש שמי בעולם, והנה איתא במפורשים הטעם שנעלם הקץ שבשביל שאנחכו מחכים בכל עת ורגע על ביאת המשיח עי"ז יכולים להחזיק באמונה שאלו הי' יודעים תיכף בשעת הגלות שימשך זמן רב כזה מי יודע אם היו יכולים להחזיק באמונה ורק הבטחון והקווי לישועה בכל עת ורגע זה הוא הנחמה ועי"ז יכולים להחזיק בתורת אלקינו אך כ"ז אם ישראל אינם במדרגה גדולה אבל באיש שעובד ד' באמת עד שהגיע לגדר מעלת העבודה הנתבאר לעיל שאינו מכוון כלל להנאת עצמו ורק כוונתו למען כבודו ית"ש לאיש כזה יכולים לגלות קץ הגאולה שאיש כזה אינו מתרשל עי"ז מעבודתו ולזה ידוע שכמה צדיקים גדולים היו בעולם שאמרו שיודעים קץ הגאולה, וזה שאמרו בגמ' ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו' אמר ח"ו יש פסול במטתי שהבין תיכף שאילו היו צדיקים גדולים שלא יפלו מעבודתם בשום אופן למה נסתלקה שכינה הימנו שלא יוכל לגלות ולזה אמרו לו שמע ישראל ד' אלקינו רצ"ל בין שמתנהג עמנו במדת ד' שהוא רחמים ובין במדת חלקינו שהוא דין ד' אחד רצ"ל כ"ז אנחנו יודעים בטח שזה הוא חסד גמור ואין אנו הגורמים מה שנסתלקה מתך השכינה ולזה אמר יעקב בשכמל"ו דידוע שיש הכרה שמכיר אחד את חבירו הכרה גמורה ע"י שראה אותו ויש הכרה לאיש שלא ראה אותו מעולם אבל עכ"פ יודע שיש בעיר ההוא איש אחד ששמו ראובן וכך הוא מעשיו והנה האיש הזה לא כיכר לו גוף האיש רק ע"י שמו ומעשיו ניכר לו האיש הזה, והכה כמו כן בזמן שישראל הם ברום המעלה כמו במתן תורה אשר עין בעין נראה אלינו ד' ונתגלה כבוד מלכותו עלינו אז מכונה כאילו אנחנו מכירים את מלכותו בעצמו אבל בזמן הגלות שבעוה"ר אינו כיכר כבוד מלכותו רק ע"י פעולותיו כיכר כבוד מלכותו וזה מכונה רק שם כבוד מלכותו, וז"ש יעקב בשכמל"ו רצ"ל אפי' בזמן הגלות שלא יהי' ניכר רק שם גם אז יהי' כבוד מלכותו לעולם ועד, וז"ש יעקב שלא בשביל בניו נסתלקה שכינה הימנו כי המה במעשיהם היו באמת צדיקים ורק בשביל הדורות היוצאים, וז"ש רבנן היכא נעביד נאמרי' לא אמרו משה רצ"ל בימי משה שניכר כבוד מלכותו לכל העולם אשר עין בעין נראה להם ד' זה הי' מדרגה קטנה לומר בשכמל"ו כלומר שניכר כבוד מלכותו רק ע"י שם, לא נאמרי' אמרו יעקב רצ"ל שבימי יעקב קודם מתן תורה אשר עדיין לא נתגלה כבוד מלכותו ורק ע"י פעולותיו כיכר כבודו ית"ש אז הי' צריך לומר אבל אנן מה נעביד כיון שבאמת אנחנו בגלות המר הזה אשר כבר אמר דהמע"ה למה יאמרו הגוים אי' כא וכו' ולזה התקינו לומר בחשאי שבאמת חרפה לומר בקול רם להודיע לכל שרק ע"י שמו כיכר כבוד מלכותו ית"ש שמביא הגמ' המשל מבת מלכים וכו' שאין נאה לבת מלכים לאכול מאכל עב וגס כמו כן הי' נאה לישראל שיתגלה מהרה כבוד מלכותו עלינו כמו בשעת מתן תורה וכי"ר שיתראה במהרה בתפארת עוזך וכו' והבן עכדה"ק דפח"ח: נא) ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני, ונ"ל דאחז"ל אל יהרהר אדם ביום וכו' א"כ לשמור את הב"ק תלי' במחשבה, והנה נודע דברי קדוש מרן הרי"ם ז"ל לפ' הפ' [פ' צו] צו וכו' וברש"י אין צו אלא זירוז אר"ש ביותר צריך הכ' לזרז במקום שיש חסרון כיס, דהנה לכל האברים עשה הקב"ה כים שיהי' עצה להנצל מרע כי להלשון יש כיס היינו השפתים שלא לדבר מה שאסור וכן לעינים יש כים לסגרם וכן לאזנים כמש"א חז"ל שאם ישמע דבר