בנין דוד א רעב

לעשות צרכיו ונראה לו דמות דיוקנו של אביו ופירש וזש"א ויקנאו בו אחיו ואמרו מדוע יזכה למלכות הלא אביו שמר את הדבר שלא יכשל ודפח"ח] והכה זק' ז"ל בחנוכת התורה כ' לפ' המדרש וירא את העגלות ראה עגלת צב שיביאו הנשיאים למשכן כמד"א שש עגלות צב מיד ותחי רוח יעקב אביהם וראה שיוסף עדיין בצדקו, דהנה אי' בשבת [מ"ט ע"ב] דהל"ט מלאכות דגבי שבת הם כנגד מלאכה מלאכתו שבתורה ומספקא לן שם אי והמלאכה היתה דים מן המנין דקאי על רידוד הטסים לא עב ולא דק והא דכ' ויבא הביתה לעשות מלאכתו אינו מן המנין דאתי' כמד"א לעשות צרכיו נכנס או ויבא הביתה וכו' הוא מן המנין כמ"ד מלאכתו ממש והמלאכה היתה דים אין מן המנין דפי' שלימא עבידתא, והכה איתא במדרש דאמרו הנשיאים יתנדבו ישראל ומה שיחסר אנו ממלאים וכשראו שהמלאכה היתה דים דשלים עבידתא התנדבו הם שש עגלת צב, ולפי"ז מובן המדרש דכאשר ראה יעקב שהנשיאים יביאו שש עגלת עכצ"ל דוהמלאכה היתה דים פי' דשלים עבידתא ואינו מן המנין וע"כ ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו הוא מן המנין וכמ"ד מלאכתו ממש לכן אמר עוד יוסף בני חי שעדיין עומד בצדקו עכ"ד ודפח"ח, והכה איתא במדרש דשש עגלת צב שהביאו הי' כנגד ששה אמהות שרה רבקה רחל לאה בלהה זלפה א"כ גם השפחות הי' נשי יעקב שנתגיירו וה"ה הבנים בני יעקב ולא בני השפחות ומגיע להם חלק בא"י כשאר הבנים. והנה מבואר בספרי דלכן מתה רחל בדרך ונקברה שם ולא מתה באפרת ולהקבר שם יען שהדרך הי' בגבול בנימין ואפרת בגבול יהודה ע"כ מתה בדרך כדי להקבר בגבול בנימין ועי' ברמב"ן ז"ל, וכ"ז נכון אי בני השפחות כבני יעקב ומגיע להם חלק בא"י אבל א"כ דאין להם חלק בא"י א"כ ממילא ניתוסף חלקם של בני לאה ורחל ומגיע לחלק בנימין גם אפרת כמובן ולא הי' לרחל למות בדרך רק באפרת ומדמתה בדרך נשמע שגם לבני השפחות מגיע חלק בא"י, ולפי"ז א"ש המשך הפ' ועתה וכו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ויכול לבכר יען שהוא כמציל מן הנהר דבזכותו נקרע הים דלעשות מלאכתו נכנס והוא מן המנין והמלאכה היתה דים דשלים עבידתא והנשיאים הביאו שש עגלת צב כנגד ששה אמהות דגם השפחות מנשי יעקב, ולראי' ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בעוד קברת ארץ לבא אפרתה ולא מתה באפרת כי לבני השפחות מגיע גם כן חלק בארץ ישראל דגם השפחות נשי יעקב. ודו"ק והדבר נחמד בס"ד: לט) עי"ל לפי הנ"ל דכיון דהים נקרע בשביל יוסף לכן שפיר אמר יאע"ה אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי והנה נודע דהא דלא נקרע הים בשביל התנאי שהתנה הקב"ה דהרי לא הי' עוד נשלם הזמן דאא"ל דהגלות התחיל משנולד יצחק דהא כ' בארץ לא להם וא"י מוחזקת לכו, ומבואר לעיל בשם הספרי דלכן מתה רחל בדרך שהי' הדרך גבול בנימין ושתקבר בחלקו עי' ברמב"ן ז"ל, והכה בפר"ד ומוחז"ל בי"מ הקשו איך קבר בדרך שלא הי' ביה"ק הא הוי של הכנענים ותי' דא"י מוחזקת לכו. וזש"א אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי דהים נקרע בשביל יוסף דהי' קודם הזמן דא"י מוחזקת לנו כנ"ל, ולראי' דא"י מוחזקת ואני וכו' מתה עלי רחל בדרך כדי שתקבר שם א"כ נשמע דא"י מוחזקת לכו. ודו"ק: מ) עי"ל דמבואר בהוריות [ו' ע"ב] דאפרים ומנשה ל"ה ב' שבטים לכל דבר דכ' על שם אחיהם יקראו בנחלתם לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר והקשה בתכלת מרדכי כיון דנתנה הבכורה ליוסף מהראוי שיהי' ב' שבטים לכל דבר, ותי' דבאמת לא נטלה הבכורה לגמרי מראובן כיון דבמעשה הלידה הי' הוא הבכור ויוסף הי' בכור רק במחשבה שהי' סבר שהיא רחל ועיקר הוא המעשה ע"ש, ואחז"ל דלכן מתה רחל קודם לאה על שדיברה לפני לאה אע"פ שהיתה צעירה, והנה איתא בנח"ק בשם רבינו אפרים ז"ל דלאה ורחל היו תאומות ולאה היתה קודמת ללידה ורחל ליצירה [עי' לעיל פ' ויצא אות כ"ח] וזש"א אפרים ומנשה וכו' על שם אחיהם יקראו בנחלתם ונשמע דעיקר הוא הלידה כנ"ל, ולראי' ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל על שדיברה לפני לאה דנשמע מזה דאזלינן בתר הלידה ולא בתר מחשבה דאל"כ הרי היתה לאה צעירה מרחל. והבן: מא) עי"ל עפי"ד הבנין אריאל עפרש"י אפרים וכו' אע"פ שנתחלקה הארץ למספר גלגלותם וכו' לא נקראו שבטים אלא אלו ע"ש, דנפמ"נ דבקראו שבטים דאיתא בריש [פ' יש נוחלין] גמירי דלא כליא שבטא דכ' אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כלותם ובא ברכה זו להבטיחן שלא יכלו ב' שבטים אלו ועכ"פ ישאר א' משבט מנשה וא' משבט אפרים ודפח"ח, והנה בתכלת מרדכי [פ' תבא] הביא לפרש הפסוק הנ"ל אני ד' וכו' עפמ"ש חז"ל מדכ' אם לא יגיד והקרי לו יגיד דהבע"ד צריך לתבוע העד להעיד וזהו לו יגיד ואז אם לא יגיד ונשא עונו ואם יבא השטן לקטרג שזה חטא ומגיע לו עונש מיתה א"ל הקב"ה הבא עדים שמים וארץ ואין רוצין להעיד כיון שהשי"ת