בנין דוד א רסט

לי וע"י השבועה יראה שהשי"ת יעמוד לימינו שלא יהי' לו גבהות שלא יעבור על השבועה: כו) ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה ויאמר לי וצ"ב ונ"ל דאיתא במדרש אנכי אעשה כדברך שג"כ אצוה להוליך אותי לקבורה לא"י, והנה הזוה"ק הקשה איך צוה יעקב לקבור אותי בא"י הא כ' ותבאו ותטמאו את ארצי שאסור לקבור מתי חו"ל בא"י ותי' דשאני יאע"ה דאמר לו הקב"ה אנכי ארד עמך שמת בנשיקה ול"ה בו טומאה אמכם בלק"י הקשה על יוסף דלא מת בנשיקה ותי' דסבר יוסף דא"י אינה מוחזקת לנו ולא נקרא עוד ארצי והטעם דא"י אינה מוחזקת לנו דאאע"ה עשה בארץ קנין הליכה ולב"נ ל"מ הקנין עי' בפר"ד מזה, והכה המפורשים הקשו מה פעל יעקב עם השבועה הלא פרעה יאמר לו שישאל על השבועה כמחז"ל סוטה [ל"ו ע"ב] שאמר לו פרעה שישאל על השבועה ע"ש אמנם לשיטת ר"י בירושלמי נזיר פ"ט ה"א דלב"ב ל"מ שאלה א"ש דהרי יוסף לשיטתו ס"ל דהי' להם דין ב"נ כנודע, וזש"א דכיון שאמר אנכי אעשה כדברך א"כ עכצ"ל דסבר דיש לו דין ב"נ כנ"ל, ולכן אמר לו יאע"ה השבעה לי דלא יהי' יכול לשאול על השבועה דלב"נ לא מהני שאלה והבן: כז) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה וכו' ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי ונ"ל דאח"ל ב"מ [פ"ז ע"א] עד יעקב ל"ה חולשא אתא יעקב ובעי רחמי והוי חולשא שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ע"ש, ומובן הענין שביקש יאע"ה חולשא עפי"ד האלשיך ז"ל לפ' הפ' תהלים עון יחשוב על משכבו דע"י שהוא חולה ושוכב על משכבו מתעורר לעשות תשובה על עונותיו ודפח"ח, ונודע דברי הבנ"י ז"ל דלכן מועיל תשובה הגם שהוא חוץ לשכל האנושי כי גם העונש על החטא הוא ג"כ למעלה משכל האנושי כידוע קו' הרמב"ם ז"ל כיון שהקב"ה יודע עתידות שיחטא האדם א"כ ליכא בחירה וכ' לת' כי לא מחשבותי מחשבותיכם והוא למעלה משכל האנושי ע"כ מקבל הקב"ה שבים ודפח"ח, [עי' לעיל פ' בראשית אות כו] והנה אחז"ל דלכן נקרא הקב"ה שדי דבשעת בריאת העולם רצתה הארץ להתרחב ואמר לה הקב"ה די וכ' בתפ"י דה"ט דהארץ רצתה להתרחב כי חשבה שלא יחטא האדם ולא ימות ואשה תלד בכל יום כמו לעתיד ותקטין הארץ להכיל יושבי' אבל הקב"ה היודע עתידות ידע שיחטא האדם וימות ושלא תלד אשה בכל יום ע"כ אמר די שאין מהצורך להתרחב ודפח"ח, וזש"א ואחר ליוסף הנה אביך חולה וכו' ואחז"ל עד יעקב ל"ה חולשא ואתא יעקב ובעי רחמי והוה חולשא והי' יוסף כמתמה על צורך החולשא ולזה אמר לו יעקב אל שדי נראה אלי בשם שדי שאמר לעולמו די שיודע עתידות כנ"ל א"כ מועיל תשובה כנ"ל, ולכן הוה חולשא והבן ונכון בס"ד: כח) ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי כראה אלי וכו' ולעיל כ' וישתחו ישראל על ראש המטה וברש"י על שמטתו שלימה ולא הי' בה רשע ונ"ל דהנה פליגי חז"ל דחד אמר אני את דכא אשכון וח"א אתי דכא, ואמר הגאון רש"ק ז"ל דאלו ואלו דברי אלקים חיים דאם הדור זכאין אזי משרה הקב"ה שכינתו למטה והיינו את דכא אבל אם הדור אינם ראוים להשרות שכינתו בתוכם אז הקב"ה מגביה את הצדיק שהוא עניו למעלה והיינו אתי דכא ודפח"ח [עי' לעיל פ' כח אות י"ד] וזש"א וישתחו ישראל על ראש המטה שלא הי' רשע כנ"ל, ולכן אמר אל שדי נראה אלי היינו את דכא ולא אתי דכא שהדור הי' ראוים שתשכון שכינה הק' למטה: כט) ולפי"ז יל"פ הפ' פ' ויגש כי לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עתך רצ"ל לגוי גדול אשימך שם שיהי' צדיקים כמ"ש במדרש פ' לך א"כ יהיו ראוים שתשכון השכינה למטה. ולז"א אנכי ארד היינו למטה עתך להיות עתך היינו את דכא ולא אתי דכא. והבן: ל) ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי וכו' ונתתי את הארץ הזאת לזרעך ונ"ל דאחז"ל שדי שאמר לעולמו די שלא תתפשט יותר וכתבו הקדמונים דמזה נשמע דמאמצעיתו מארץ ישראל נברא העולם דאי מצדדים הרי לא הי' יכולה להתפשט יותר כמובן. וכבר כ' הקדמונים דלכן נברא העולם מאמצעיתו היינו ארץ ישראל דבזכות תרומה ובכורים וכו' נברא העולם שהמה מצות התלוים בארץ כמבואר במדרש בראשית, ולא ס"ל כמד"א בהבראם בזכות אברהם נברא עולם אלא כמד"א בהבראם בה"א היינו אות ה"א נברא העולם, והנה בשל"ה הק' ז"ל הקשה איך נתן לנו הקב"ה את א"י וכי דינא הוא שאם אחד נתן מתנה ליטלה ממנו הרי כבר נתן ארץ כנען לאוה"ע ותי' דכ' בהבראם בה"א נברא העולם וה"א לשון קלילא דלית בי' ממשא כמבואר במדרש ע"כ יכול הקב"ה לחזור [עי' לעיל פ' לך אות מ"ו] וזש"א אל שדי וכו' א"כ מדנקרא שדי נשמע דמאמצעיתו מא"י נברא עולם בזכות תרומה וכו' ולא בזכות אברהם ובה"א נברא העולם כנ"ל, ע"כ יכול הקב"ה לחזור, ולכן ונתתי את הארץ הזאת לזרעך. והבן והדבר נכון בס"ד :