בנין דוד א רסח

ד"א יעקב אמר שלא יפדו בי המצרים הם משתחוים לשה ואני נמשלתי כשה שנ' שה פזורה ישראל ובמצרים כ' אשר בשר חמורים בשרם ופטר חמור תפדה בשה הוי אל נא תקברני במצרים, ונ"ל דהנה הקדמונים הקשו איך אמר אאע"ה שים נא ידך תחת ירכי היינו המילה הא אחז"ל יד לאמה תקצץ וכ' לת' [לעיל פ' ויגש אות מ"א] דאיתא בנדה [י"ג ע"ב] שאמר שמואל לר"י אחוז באמתך והשתין ופריך הא כל האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם ומשני שאני ר"י דקרי שמואל עליו אין זה ילוד אשה א"כ ה"ה אאע"ה שאמר לו הקב"ה שאני בורא אותך ברי' חדשה והי' כיציר כפיו של הקב"ה לכן שפיר הי' מותר לאאע"ה לאחוז באמתו ע"ש, א"כ יקשה איך אמר יאע"ה לאחוז באמתו אמנם הד"ב שהרי אחז"ל דיאע"ה לא מת ומבואר במפורשים דאע"ג דילוד אשה מוכרח למות יאע"ה לא הי' כילוד אשה אלא כיציר כפיו של הקב"ה, והנה זקיני הגאון בעיר דוד ז"ל הקשה על המדרש הנ"ל שחשש שיפדו אותו כי הוא כשה הלא אין פודין אלא בשה חי ותי' דהא יעקב לא מת, וזש"א שים כא ידי תחת ירכי דיעקב לא מת כנ"ל, ולז"א אל כא תקברני במצרים שלא יפדו עמו כיון שהוא חי. והבן: כב) ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותי וכו' ור"ל דלכאורה ל"ה חסד של אמת בלא תשלום גמול לפי"ד הווי העמודים דלכן נקברו עצמות יוסף בא"י כיון דאביו נקבר ג"כ בא"י דאביו נותן העצמות א"כ אם לא יקבר יעקב בא"י גם יוסף לא יקבר בא"י, אמנם הד"נ לפי"ד העדות ביהוסף דכיון דיאע"ה לא מת ל"ש לומר דהעצמות נותן האב וכמו שנקברו עצמות יעקב יקברו גם עצמות יוסף דהא יעקב לא מת ולא נחשב קבורתו קבורת עצמות ע"ש, והכה איתא במדרש ושכבתי וכו' דאמר הקב"ה אתה שוכב ואין אתה מת דיאע"ה לא מת, וזש"א ועשית עמדי חסד ואמת בלא תשלום גמול דעצמות של יוסף אין להם שייכות עם עצמות יעקב דאפילו אם יקברו עצמות יעקב בא"י ל"ש לומר שיקברו גם העצמות יוסף בא"י דיאע"ה לא מת, ולז"א ושכבתי וכו' שאני שוכב ואין אני מת. והבן: כג) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם וכו' ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בא"כ בעוד, קברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם [ופרש"י דקאי לעיל על שאמר וקברתני בקברתם] ונ"ל דבזוה"ק הקשה איך צוה לקבור בא"י הא כ' ותבאו ותטמאו את ארצי ותי' בלקט יוסף דא"י אינה מוחזקת לנו ול"ה נקראת ארצי עכ"ד, והנה י"ל דא"י אי מוחזקת לנו או לא יהי' תלי' אי מתה רחל בחטא איסור ב' אחיות או ע"י קללת יעקב למי שגנב התרפים ורחל גנבם, דהנה בע"ז [נ"ג ע"ב] פריך הש"ס ואשריהם תשרפון באש מכדי ירושה הוא לנו ואא"א דשא"ש ומשני כיון דישראל עשו העגל גלי דעתייהו דניחא להו בע"ז ושליחותייהו קעבדו ע"ש, והנה המפ' הקשו הא אין שלד"ע ותי' דהכנענים עבדו בשיתוף וב"נ אינו מוזהר על השיתוף והיכי דשליח לאו בר חיובא יש שלד"ע, והנה המפו' הקשו על המדרש דמתה רחל בשביל קללות יעקב למי שגנב התרפים הא כוונתה הי' להציל את לבן מע"ז ושומר מצוה ל"י דבר רע ותי' דלבן עבד בשיתוף ולא הי' מוזהר על שיתוף עכ"ד והנה איתא ברמב"ן ז"ל דלכן לא קבר יאע"ה את רחל במערה שהי' בוש מאבותיו על איסור ב' אחיות כי לקח רחל אחר לאה ולפי"ז מובן הפ' ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם דא"י אינה מוחזקת ולראי' דא"י איכה מוחזקת ואני וכו' ואקברה שם ולא במהמ"פ כי מתה בשביל איסור ב' אחיות והי' בוש מאבותיו כי לא מתה בשביל קללת יעקב דשומר מצוה ל"י ד"ר דב"כ מצווה גם על השיתוף עי' רמ"א או"ח סי' קנ"ו דב"כ אינם מוזהרים על השיתוף אך מבואר בת' מע"צ ופמ"ג ובשא"פ ובנב"י ובשו"מ מ"ב ח"א סי' נא דב"נ מוזהרים על השיתוף] א"כ אא"ל דא"י מוחזקת לנו ואפ"ה אמר רחמנא ואשריהם תשרפון דיש של"ע דב"נ אינו מצווה על השיתוף כנ"ל דז"א דגם ב"נ מצווה על השיתוף, ועכצ"ל דמשו"ה תשרפון דא"י אינה מוחזקת לנו והוא של הכנענים והי' יכולים לאסור ולכן שפיר אני מבקש ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם כיון דא"י אינו מוחזקת לנו ודו"ק כי הדבר נכון בס"ד: כד) ויאמר אנכי אעשה כדברך, ונ"ל עפי"מ שראיתי לפ' בשם צדיק א' ז"ל מש"א יוסף אנכי אכלכל אתכם ולמה לא אמר אני דהכוונה אנכי בכח אנכי שהוא כביכול שנקרא אנכי אכלכל אתכם ודפח"ח. וזש"א אנכי בכח אנכי הוא כביכול אעשה כדברך: כה) עיל"פ ויאמר אנכי וכו' ויאמר השבעה לי דידוע דאין האדם יכול לעשות דבר בלתי עזר אלקי העומד לימינו, ונודע ד"ק של הה"ק הרר"מ מזלאטשיב ז"ל לפ' הפ' אנכי עומד בין ד' וביניכם דרצ"ל אנכי אם יחשוב האדם אנכי היא גבהות אזי עומד כעשה מחיצה בין ד' וביניכם ודפח"ח, ולזה כאשר שמע יאע"ה שאמר אנכי חשש שיש לו ח"ו גבהות ולא יעמוד השי"ת לימינו ע"כ צריך זריזות יתירה שיהי' יכול לקיים דבריו ע"כ אמר לו השבע