בנין דוד א רסה

גדולה לדעת הקץ ודפח"ח. והנה ענין מצות פו"ר הוא יען כי בנ"י חשובים מאוד אצל הקב"ה ע"כ חפץ שיפרו וירבו, וזש"א ויפרו וירבו מאד מפאת חשיבותם ונן ויחי וכו' פרשה זו סתומה שלא רצתה השכינה לשמוע שמדברים על בני' כנ"ל. והבן: ו) ויחי יעקב באמ"צ שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות, ונ"ל עפי"ד הבל"ע לפ' הפ' ויהי ד' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי דהנה יש נסיון עושר ימי הצלחה ונסיון עוני ימי צער, ולז"א ויהי ד' את יוסף שד' הי' עמו כאשר ויהי איש מצליח ועמד בנסיון העושר, וכ"כ הי' ד' עמו ויהי בבית אדניו המצרי שהי' בימי צער כולם הי' שוים לטובה לעבוד את ד' ודפח"ח, והכה בבעה"ט כ' שיעקב לא חי שנים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי היינו ל"ד שנים י"ז שנים משנולד יוסף עד שנמכר וי"ז שנים שהי' במצרים עם כל בניו וזהו ויחי יעקב ע"ש, והנה בזוה"ק כ' לפ' ויקרבו ימי ישראל וכו' וז"ל זכאה חולקי' דההוא בר כש דיומוי אתקריבו גבי מלכא בלא כסופא ולא דחי יומא מנייהו עכ"ל הרי שלא חסר ליאע"ה שום יום. וזש"א ויחי יעקב באמ"צ שבע עשרה שנה שלא הי' לו חיי נחת אלא ל"ד אלו ואע"ג שחי עוד שנים רבות, וזהו ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ועברו רוב שנותיו בצער ואפ"ה עמד בכולם הן בנסיון העושר ימי הצלחה והן בנסיון העני ימי יגון ואנחה וזהו ויקרבו ימי ישראל דכולם קריבו גבי מלכא בלא כסופא ולא דחי יומוי מנייהו כדברי הזוה"ק. ודו"ק: ז) ויהי וכו' ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו וכו' וקברתני בקברתם, ונ"ל דאיתא במדרש ויקרבו וכו' אמר לו הקב"ה חייך נטמן אתה ואין אתה מת וצ"ב, וכ' בתפ"י לפ' עפי"ד המדרש ויקרבו ימי ישראל למות דקרבו הימים לפני הקב"ה שימות יעקב ותמוה, וכ' דהכוונה דהא אמרה רבקה שיעקב ועשו ימותו ביום אחד ויען כי באבוד רשעים רנה לכן רצו הימים שימות עשו וע"כ בקשו מהקב"ה שימות ג"כ יעקב והוא ימות רק לפנים כי באמת יעקב לא מת, וזשיא מדכ' ויקרבו ימי ישראל למות שבקשו הימים שימות יעקב מזה כשמע שבטמן אתה ואין אתה מת כנ"ל ודפח"ח. והנה זקיני הגאון הר"ר העשיל ז"ל הקשה איך צוה יעקב לקבור אותו אצל אבותיו הלא הי' מבחר האבות ואין קוברין צדיק גמור אצל צדיק הקטן ממנו, ותי' דהא יעקב אבינו לא מת ואמחז"ל דגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם א"כ אברהם ויצחק נתגדלו ויעקב כשאר במעמדו דלא מת ע"כ ראוים להקבר ביחד ודפח"ח, וזש"א ויקרבו ימי ישראל למות דנשמע מזה דיעקב אבינו לא מת כנ"ל, ולכן אמר וקברתני בקברתם כדברי זקיני הג' הנ"ל. והבן: ח) עיל"פ עפי"ד התפ"י דנשמע מויקרבו ימי ישראל למות דיאע"ה לא מת כנ"ל, והנה הא דאמר וקברתני בקברתם עכצ"ל משום דלא חטא באיסור ב' אחיות דאל"כ אין לקבור אותו אצל אבותיו, והטעם דלא חטא דנקרא אל כנודע, ובשפתי צדיקים כ' דלכן כקרא אל שהוא חי וקיים דיאע"ה לא מת. וזש"א ויקרבו ימי ישראל למות דנשמע מזה דיעקב לא מת א"כ לא חטא באיסור ב' אחיות דנקרא אל כנ"ל. ולכן אמר וקברתני בקברתם: ט) עי"ל עפי"ד האלשיך הק' ז"ל דהי"ל ליעקב ב' כשמות יעקב וישראל וכשנזכר מיתה לא נזכר אלא לישראל דכ' ויקרבו ימי ישראל למות דכשמת יעקב נשארה בו ויעקב אבינו לא מת והמיתה היתה שנשמת ישראל נסתלקה ע"ש וזש"א ויקרבו ימי ישראל למות אבל יעקב לא מת א"כ נקרא אל ומותר בב' אחיות ולז"א וקברתני בקברתם שלא חטאתי: י) ויהי ימי יעקב שני חייו וכו' ויקרבו ימי ישראל למות, ונ"ל דבתפ"י ז"ל כ' לפ' הפ' ויהי ימי יעקב שני חייו דהצדיק עובד את ד' ביום א' עבודה שהי' ראוי לעבוד בשנה והרשע עובד בשנה עבודה הראוי ליום, וזש"א ויהי ימי יעקב היינו שימיו הי' נחשבים כשני חייו כאלו הי' שנים ע"ש, וכ"ז ע"י הזכרת יום המיתה כמחז"ל דהוא העצה להתגבר על היצה"ר, וזש"א ויהי ימי יעקב שהימים הי' כשני חייו כנ"ל ע"י ויקרבו ימי ישראל למות דכל ימי ישראל הי' קרובים למות שנדמה לו בכל עת שיום המיתה קרובה אליו: יא) ולפי"ז יל"פ המסורה אשר ילקטו יום יום ואותי יום יום ידרשון יום לשנה יום לשנה, דהנה איתא בספה"ק לפ' הפ' ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כלכם היום רצ"ל אם האיש רוצה לדבק בהשי"ת ולעבדו בכל לב יחשוב בכל יום שאין לו לחיות רק יומא חדא ואזי יבא לדביקות השי"ת לעבדו עבודה תמה, וזש"א ואתם הדבקים בד' אלקיכם אם רצונכם לדבק בהשי"ת העצה חיים כלכם היום לחשוב בכל יום שאין לכם לחיות רק זה היום ודפח"ח, ובחינה זו הי' מורה לכו המן כי הי' מוכרחים ללקוט בכל יום ולא ביום אחד על יום מחר למען דעת שיחשוב האדם שאין לו לחיות רק יומא חדא, וזש"א אשר ילקטו יום יום זה מורה לנו ואותי יום יום, דרשון