בנין דוד א רסד

לא איחר נדרו כלל דהא תנאי התנה יאע"ה ואמר אם יהי' אלקים עמדי וכו' ועדיין לא נתקיים התנאי אמנם א"כ דבעינן תנאי כפול א"ש דהא לא כפל יאע"ה לתנאו ומ"מ חל התנאי ואיחר נדרו [עי' לעיל פ' ויצא אות ס"ט וישלח כ"ח והבן] ולפי"ז א"ש הסמיכות וישב ישראל באמ"צ בארץ גושן שהיתה של שרה דל"ה מועיל התנאי של פרעה דלא כפל לתנאו דבעינן תנאי כפול ולז"א ויחי יעקב וכו' ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שכה לכפר על צ"ח ומ"ט קללות דצ"ח כבשים אינם באים לכפר על הצ"ח קללות אלא באים לצרף עם שאר קרבנות שעולה במספר תק"כ לכפר על תק"כ בהמות ששלח יעקב לעשו דירא ממנו בשביל שאיחר נדרו דאע"ג דהי' תנאי ולא נתקיים מ"מ הרי התנאי אינו מועיל דל"ה תנאי כפול דבעינן תנאי כפול כנ"ל. ודו"ק והדבר נחמד הוא בס"ד: ב) עי"ל הסמיכות ויפרו וירבו מאד ויחי יעקב וכו' ויהי ימי יעקב וכו' דאחז"ל דהי' פו"ר ו' בכרס אחד, וראיתי בשם הגה"ק האו"ת ז"ל החשבון דאיתא בילקוט דישראל כשתעבדו במצרים שעה א' שעה של הקב"ה ויומו הוא אלף שנים ע"ש, והנה הא דיומי הוא אל"ש היינו עם אשמורה א' כמ"ש כי אלף שנים בעינך כיום אתמול וכו' ואשמורה ומבואר בברכות ג' ע"א] דאשמורה הוא ג' שעות ואם ט"ו שעות הם אלף שנה א"כ שעה הוא ס"ו שנים וח' חדשים ולהילקוט דישראל עבדו במצרים שעה הוא ס"ו שכה וח' חדשים ואולם באמת הגזירה הי' ת' שכה ורק ריבוי העם השלים לשיעור שיעבוד, ולפי"ז הוצרכו לרבות ששה על אחד שבזה יושלם הת' שנה כי ו' פעמים ס"ח שנה וח' חדשים במכוון ת' שנה עכ"ד הנפלאים, והנה נודע דלכן שכר מצוה בהע"ל אע"ג דכ' ביומו תתן שכרו דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים, והנה המפורשים כ' דלכן שלח יאע"ה דורון לעשו תק"נ בהמות שהי' ירא ממנו דלקח לעצמו ברכת עוה"ז ע"י הברכות ברמי' דבלא"ה ל"ה לו ברכת עוה"ז דשכר מצוה בהע"ל עי' לעיל פ' וישלח אות י'] והנה מבואר באות הקדום דלכן חי יאע"ה קמ"ז שנים לכפר על קמ"ז קללות דהצ"ח כבשים אינם באים לכפר על הקללות אלא לצרף עם שאר קרבנות שעולה מספר תק"כ לכפר על תק"כ בהמות ששלח יעקב לעשו לדורון, ולפי"ז א"ש הסמיכות ויפרו וירבו מאד היינו ו' בכרס אחד א"כ כשמע מזה דיותו של הקב"ה הוא אלף שנים ושכר מצוה בהע"ל כנ"ל, א"כ שפיר ירא יעקב מעשו על שלקח ברכת עוה"ז ע"י הברכות ברמי' ולכן שלח לו תק"כ בהמות לדורון לפייסו, א"כ באים הכבשים לצרף עם שאר קרבנות על תק"כ בהמות ששלח יעקב לעשו ולא לכפר על צ"ח קללות ולפיכך מוכרח יעקב לכפר בשנותיו כנ"ל ולז"א ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שכה לכפר על הקללות שעולה מספרם קמ"ז. ודו"ק והדבר נכון בס"ד: ג) עי"ל הסמיכות וישם אותה יוסף לחוק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחומש וכו' ויפרו וירבו ויחי וכו' ויקרבו ימי ישראל למות דהנה בתורת אהרן כ' לפ' על אדמת מצרים לפרעה לחומש דנתן להם יוסף זרע כדי שלא יהי' שני רעבון ועי"ז ויפרו וירבו דבשנת רעבון אסור לשמש מטתו עכ"ד והנה התוס' הקשו מלוי ששימש בשני רעבון ותי' הרא"ם דשימש לקיים מצות פו"ר והקשו הב"י א"כ אמאי לא שימש יוסף ותי' בישיע"ק דיוסף הי' בחו"ל ובחו"ל לא שמרו האבות את התורה עי' מזה לעיל פ' ויגש אות כ"ד] והנה הרמב"ן ז"ל כ' דלכן לקח יעקב ב' אחיות דבחו"ל לא שמרו את התורה, והכה איתא בזוה"ק עה"פ ויקרבו ימי ישראל למות וז"ל דיומא אתקריבו גבי מלכא בלא כסופא ולא דחי יומא מנייהו ע"ש, הרי דל"ה ליאע"ה שום חטא, ולפי"ז מובן הסמיכות וישם אותה יוסף לחוק עד וכו' על אדמת מצרים לחומש לפרעה א"כ לא יהי' שני רעבון ולכך ויפרו וירבו א"כ יקשה מלוי ועכצ"ל דשימש לקיים מצות פו"ר ויוסף הי' בחו"ל ובחו"ל לא שמרו את התורה א"כ לא עבר יאע"ה על איסור ב' אחיות, ולז"א ויקרבו ימי ישראל למות דהי' כל ימיו בלי חטא. והבן: ד) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' [פ' ויגש] ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע וכו' דתיבת בארץ מצרים כמיותר, ולפי הנ"ל א"ש דהקדמונים הקשו איך נשא יוסף את אסנת הלא היתה מצרית ועכצ"ל דבחו"ל לא שמרו האבות את התורה וזש"א ויולד ליוסף בארץ מצרים בחו"ל אשר ילדה לו אסנת דבחו"ל לא שמרו האבות את התורה. והבן: ה) עי"ל הסמיכות ויפרו וירבו ויחי וכו' וברש"י למה פרשה זו סתומה שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו, דהכה ראיתי בשם צדיק א' ז"ל לפ' דרש"י הנ"ל דנודע דיש ב' זמנים להגאולה אחד בעתה ואחד אחישנה אם יעשו בנ"י תשובה והנה זמן אחישנה לא הי' יכול יאע"ה לגלות דהא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים רק רצה לגלות הזמן של בעתה היינו אם לא יעשו בנ"י תשובה וכ' לא יגורך רע ע"כ לא רצה הקב"ה לשמוע שמדברים רע על בניו החשובים ונסתלקה ממנו השכינה, וכיון שנסתלקה השכינה שוב כסתם תמכו הקץ כי לא הי' עוד במדריגה