בנין דוד א רסג

שבידה אבל ישראל א"י לבטל ע"י שבירה, ולז"א וילקט יוסף את כל הכסף וכו' וכדי שלא יגע בע"ז אמר שהמצרים ישברו ויבטלו את הע"ז כי הוא א"י לבטל דיש לו דין ישראל וזהו בשבר אשר הם שוברים ודפח"ח והנה קיימ"ל דאף למד"א דגזל עכו"ם מותר מ"מ עכו"ם מעכו"ם אסור לגזול, וזש"א וילקט וכו' בשבר אשר הם שברים א"כ כשמע דס"ל ליוסף שיש לו דין ישראל כנ"ל א"כ הלא איכא מד"א דגזל עכו"ם שרי לישראל א"נ הי' יכיל יוסף להורות היתר ואפ"ה לא הורה היתר אלא ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה כדי הספורנו הנ"ל: עח) ואת העם העביר אותו לערים וכו' וישב ישראל בארץ מצרים וכו' ויפרו וירבו מאד, ונ"ל דהנה איכא ב' טעמים שלא היו בנ"י במצרים ד' מאות שנה א) דהגלות התחיל משנולד יצחק ב) דריבוי העם השלימה, והנה הא דאמר הקב"ה כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם אמר זקיני הגאון שר התורה הרד"ד ז"ל היינו שהארץ לא יהי' של אוה"ע ולא יהי' יכולים לקרות את בכ"י גרים דהמה ג"כ גרים כמ"ש רש"י ואת העם העביר שנתכוין יוסף להסיר חרפה מכל אחיו שלא יהי' קורין אותם גרים ודפח"ח, א"כ לפ"ז אא"ל דהגלות התחיל משנולד יצחק דהא הקב"ה אמר שיהי' בארץ לא להם וארץ כנען הי' בארץ שהוא להם להכנענים למד"א דא"י אינה מוחזקת לכו וא"כ עכצ"ל הטעם השני דבנ"י יהיו פרים ורבים וריבוי העם ישלימו, וזש"א ואת העם העביר אותו לערים א"כ אא"ל דהגלות מתחיל משנולד יצחק כנ"ל, ועכצ"ל דהגלות מתחיל מזמן וישב ישראל באמ"צ א"כ הרי לא יהי' נשלם הזמן, ולז"א ויפרו וירבו מאד וריבוי העם ישלימו. ודו"ק: עט) והיינו עבדים לפרעה וכו' ויפרו וירבו מאד, ונ"ל דנודע דברי הקדמונים דלכן היו בנ"י פרים ורבים כדי שיצאו קודם זמנם ויצאו ג"כ ברכוש דריבוי העם השלימו הגלות ובעד קושי השעבוד הי' מגיע להם הרכוש אבל אם ל"ה פו"ר א"כ הי' קושי השעבוד משלים הזמן ול"ה מגיע להם הרכוש בעד העבודה בלא קושי השעבוד דהא הקב"ה אמר ועבדום עכ"ד, והנה בפני"פ ז"ל הקשה איך נטלו הרכוש בשכר עבודה כמחז"ל הא לא עבדו רק לפרעה כמש"כ ויבן ערי מסכנת לפרעה והם לקחו הרכוש מהעם וכ' לת' דכ' [בפ' ויגש] ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם לפרעה וא"כ כולם עבדים לפרעה ומה שקנה עבד קנה רבו ע"כ שפיר לקחו הרכוש שהוא של פרעה ודפח"ח, וזש"א והיינו עבדים לפרעה א"כ כל רכושם של פרעה ויכולים בנ"י ליקח הרכוש משום קושי השיעבוד ואי דקושי השיעבוד לא ישלים הזמן ואיך יצאו קודם הזמן לז"א ויפרו וירבו מאד ושפיר יצאו קודם הזמן דריבוי העם ישלימו ודו"ק וב"ה הדבר נכון: פ) וישם אותה יוסף לחוק על אדמת מצרים לפרעה לחומש וכו' ויפרו וירבו מאד, ונ"ל ההמשך דבתורת אהרן הקשה דמשמע מכאן דיוסף עשה הקנין עם המצרים עבור פרעה הא אין שליחות לעכו"ם ואיך זכה פרעה בהקנין ועי' במזרחי ובאוה"ח הק' ז"ל ע"ש אמנם אי נימא דהי' להאבות דין ב"נ א"ש דהא מב"נ לב"נ יש שליחות כנודע, והנה איכא ב' טעמים דלא היו בנ"י במצרים אלא רד"ו שנים א') דהי' להם דין ישראל ועבד עברי אינו עובד בלילה והמה עבדו גם בלילה ע"כ הלילות השלימו ב') דלכן הי' בנ"י פרים ורבים שריבוי העם ישלים, וזש"א וישם וכו' א"כ נשמע מזה דהי' להאבות דין ב"נ כנ"ל א"כ לא ישלימו הלילות ולכן ויפרו וירבו מאד וישלים ריבוי העם. והבן: ויחי א) ויחי יעקב וכו' ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ולעיל כ' וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן, ונ"ל הסמיכות דאיתא בפרדר"א דארץ גושן כ' פרעה לשרה בכתובתה והיתה שלה לכן ישב יעקב שם. והנה זקיני הגאון בעיר דוד ז"ל אות רס"ג הקשה בשם הראשונים הא הוה כתנאי שלא כתב לה אלא משום חיבת ביאה והרי לא בא עלי' א"כ לא קנתה שרה את ארץ גושן ע"ש, אמנם א"כ כמד"א דבעינן תנאי כפול ובלא כפל לתנאי ל"מ א"כ שפיר קנתה שרה את גושן כיון דל"ה תנאי כפול והנה זקיני הג' הנ"ל הביא בשם האר"י הק' ז"ל דיעקב הי' חי קמ"ז שנה לכפר על צ"ח קללות שבמשנה תורה ומ"ט קללות שבתורת כהנים והקשה זקיני ז"ל הא מבואר ברש"י פ' פנחס הטעם שהי' ישראל מקריבים צ"ח כבשים בקרבנות מוספים בכל שנה בחג הסוכות שהן מכפרים על צ"ח קללות שבמשנה תורה ע"ש, הרי יעקב מכפר ול"ל הכבשים לכפר וכ' לתרץ דעכצ"ל כדברי החסל"א דהצ"ח כבשים המה לצרף לחשבון תק"כ בהמות מוספין שמקריבין בכל שנה כדי לתקן על אשר שלח יעקב לעשו תק"נ בהמות דורון לפייס אותו כי ירא ממנו ע"ש דפח"ח, והכה איתא במדרש דלכן ירא יאע"ה מעשו בשביל שאיחר נדרו, ולכאורה יקשה דהא