בנין דוד א רנ

התרה. וזש"א האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהי' לי עבד דאף דנמצא הגביע אפ"ה לקחו לעבד דלחומרא הי' להם דין ב"כ ולזה שפיר אמר יהודה כי עבדך ערב את הנער וכו' להיות מנודה בב' עולמות דלא מהני התרה והבן: יד) עי"ל עפי"מ שכתבו המפורשים דלכן אמר יוסף שבנימין יהי' עבד יען שעבר יהודה על גונב איש ומכרו מות יומת בעוה"ז ובעה"ב ע"כ יהי' מנודה בעוה"ז ובעוה"ב לעונש, אולם יש להעיר לפי"ד הברכת שמואל דלא עברו השבטים על גונב איש וכו' לפי"ד הרמב"ם ז"ל דכמו דילפינן בסנהד' [פו ע"א] דגונב בנו פטור מונמצא בידו פרט לבנו שהוא מצוי ה"ה בגונב לאחיו הצעיר שהוא מצוי תחת אחיו הגדול וא"כ יוסף שהי' אחיהם הצעיר שפיר הי' פטורין השבטים מעונש ע"ש, אמנם הד"נ לפי"ד הזוה"ק דהא דדרשינן את לרבות אחיך הגדול היינו מן האם ולא באחיו מן האב בלבד [עי' לעיל פ' וישב אות מ"ת ופ' מקץ אות פ"ז] א"כ יוסף שהי' בן רחל אינו חייב בכיבוד אחי' הגדולים א"כ לא מקרי מצוי בידו א"כ שפיר מגיע להשבטים עונש על המכירה וכ"ז נכון אי נימא דיוסף הי' בן רחל אבל א"נ דנוצר במעי לאה וניתן אח"כ במעי רחל כדברי התרגום יב"ע ואזלינן בתר יצירה והי' בן לאה א"כ מחויב בכיבוד אחי' ומקרי מצוי ולא מגיע עונש להשבטים על המנורה כמובן. והנה בנפתלי שבע רצון פ' וישב הביא בשם גדול א' לפרש הפ' מקרב אחיך תשים עליך מלך וסמיך לי' לא יהי' וכו' כל שבט לוי חלק ונחלה בתוך אחיו, דהכה המלוכה שייך לאמצעי שבשבטים היינו מקרב אחיך הממוצע שבאחיך ובמספר השוה לא תמצא ממוצע כגון בכי לאה היו ששה אם תחלק אותם יהי' בכל חלק שלשה ולא תמצא ממוצע אבל במספר שאינו שוה למשל חמשה תמצא בו ממוצע וכיון שבני לאה היו ששה בני השפחות היו ארבעה ובני רחל היו ב' א"כ לא תמצא ממוצע לכן צוה הקב"ה שלא יהי' לשבט לוי חלק ונחלה בתוך אחיו שלא נכנס במספר השבטים א"כ ישארו חמשה שבטים מלאה ותמצא שיהודה הוא המלך כי הוא האמצעי, וזש"א מקרב אחיך תשים עליך מלך לכן לא יהי' כל שבט לוי חלק ונחלה בתוך אחיו ככדפח"ח, וכ"ז נכון אי נימא דיוסף הוא בן רחל אבל אי הוה אמינא שהוא בן לאה דאזלינן בתר יצירה כנ"ל א"כ יוסף הי' בן הששי ללאה ושוב לא הי' מגיע המלוכה ליהודה, ולפי"ז מובן הסמיכות הוא יהי' לי עבד דנשמע מזה שחטא יהודה בהמכירה ודלא מקרי יוסף מצוי כיון שהוא בן רחל כנ"ל ולז"א ויגש אליו יהודה ובבעה"ט דס"ת שוה שאמר יהודה ליוסף שהוא גם כן מלך כנ"ל ודו"ק היטב: טו) ולפי"ד הברכת שמואל הנ"ל יל"פ המד"ת מה נאמר וכו' מה כאמר לאבא שבארץ כנען ביוסף דמבואר באוה"ח הק' ז"ל דאחי יוסף פטורין וזכאין אפילו בדיני שמים וכ"כ בברכת שמואל ז"ל דמדינא הי' פטורין והביא ד' הרמב"ם ז"ל שכ' דמה שאחז"ל בסנהדרין [פ"ו ע"א] דגונב בנו פטור דילפינן מונמצא פרט למצוי א"כ כמו בנו מקרי מצוי ה"ה אחיו הצעיר ע"ש, וראיתי בת' בית יצחק יו"ד ח"א סי' ט' בשולי המכתב שכ' דכ"ז לש"ס דידן אבל להירושלמי דיליף דגונב בנו פטור מגונב כפש אחיו פרט לבנו א"כ בודאי דגונב אחיו חייב נפש, ונודע דבא"י מורין כש"ס ירושלמי ובחו"ל כש"ס בבלי וזש"א יהודה מה כאמר לאבא שבארץ כנען ביוסף דהא בא"י מורין כש"ס ירושלמי דגונב אחיו ומכרו חייב א"כ חייבים על המכירה, ונכון הוא: טז) עי"ל הסמיכות ואתם עלו לשלום וכו' ויגש אליו יהודה ויאמר וכו' והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי, דהנה אחז"ל ברכות [סד ע"א] הנפטר מחבירו אל יאמר לך בשלום רק לך לשלום שיתרו אמר לך לשלום והצליח וכו' ע"ש וזש"א ואתם עלו לשלום ולז"א ויגש אליו יהודה לומר כיון שאתה אומר עלו לשלום ולא בשלום דאתה חפץ בהצלחותינו א"כ איך אעלה אל אבי והכער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי ואיה הצלחותינו: יז) עי"ל עפ"י הנ"ל דלכן אמר ואתם עלו לשלום דיש להם דין ישראל ולא דין ב"כ ואם נמצא גניבה באחד מעשרה כולם עבדים והנה בת' הרשב"א ח"ג סי' שכ"ז כ' דלכן הי' עצמותיו של יהודה מגולגלין כמבואר במכות [יא פ"ב] דסבר בנידוי ע"ת ונתקיים התנאי א"צ הפרה אבל אם הי' שואל הי' מועיל ההתרה ע"ש והנה לכאורה יקשה הא לא כפל יהודה לתנאי לומר אם אביאהו לא אהי' בנידוי א"כ אפילו נתקיים התנאי הרי הוא בנידוי ועי' במזרחי מזה, אמנם הד"נ דנודע דברי ת' הרא"ש דלכן מהני תנאי בנזירות אע"ג דהוי תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דהוה כנדר ופתחו עמו ע"ש. א"כ שפיר מועיל תנאי בנידוי דהוה כנדר אע"ג דלא הוה תנאי כפל, וכ"ז אם הי' לו ליהודה דין ישראל אבל א"נ דהי' לו דין ב"נ ולשיטת ר"י בירושלמי נזיר פ"ט ה"א דבב"נ לא מהני שאלה א"כ ל"ש לומר דהוה כנדר ופתחו עמו דהא ל"מ שאלה א"כ שוב בעינן שיהי' תנאי כפל ואם יהודה לא כפל לתנאי ל"מ התנאי כלל. וזש"א אתם עלו לשלום דיש להם דין ישראל כנ"ל, ולז"א