בנין דוד א כה

המכילתא הנ"ל דבכל עשה איכא לאו דתשמרו א"כ אם יקיים רמ"ח מצות הם תצ"ו לפי"ז הוי העשין מרובין על הלאוין א"כ שוב צריכין אנו לומר טוב שנברא משלא נברא כי ע"י הבריאה אעפ"י שיוכל לעבור ח"ו על שס"ה ל"ת אעפי"כ יוכל לקיים הרמ"ח עשין ובכל עשה איכא ג"כ לאו ונמצא יקיים בזה תצ"ו מצות ונמצא הוה קרוב לשכר ורחוק מהפסד ואנו צריכין לומר עפי"ז טוב שנברא משלא נברא א"כ תו ליכא למיחש שיאמרו דהמלה"מ הי' שותף מכיון שנברא ביום א' כנ"ל ז"א כיון דהוא מלאך המשחית ואינו רוצה בקיום העולם דטוב שנברא, ממילא אסור לעבוד בשיתוף, והנה ידוע מה דאיתא במד' פ' בלק עה"פ זה שלש רגלים כשרצה בלעם הרשע לקלל את ישראל טענו שרוצה לעקור אומה החוגגת ג' רגלים ותמהו כל המפורשים מדוע טענו ישראל על ג' רגלים דייקא ולא על יתר המצות ואיתא בשם הגאון מווילנא ז"ל לפרש בדרך נחמד כי איתא במד' שאמר הקב"ה לבלעם הרשע אם תעקור את ישראל מי ישמור את תורתי והשיב בלעם שהוא בעצמו ישמור את התורה ע"כ, ולפי"ז שפיר אמרו ישראל שרוצה לעקור אומה החוגגת שלש רגלים דייקא כי הן אמת שהוא ישמור שאר המצות אבל מצו' זו של יראה כל זכורך וגו' א"א לו לקיים כי הוא הי' חיגר וסומא כדאיתא בסנהדרין [קה ע"א] ופטור מראי' כמו שהבאתי לעיל מש"ס חגיגה ודפח"ח והכה ידוע דכל הכח שהי' לו לבלעם הרשע לקלל את ישראל הוא רק ע"י חטא העגל וכמו שפרשי' ז"ל עה"פ וישת אל המדבר פניו להזכיר חטא העגל ע"ש א"כ אם לא הי' עושי' את העגל לא הי' עולה על רצון בלעם לקללם אך מחמת שעשו העגל והי' עליהם זהומת החטא עי"ז הי' לו כח לקללם רק נצולו ע"י טענותם כנ"ל אבל בודאי הי' יותר טוב אם לא הי' רוצה לקללם כלל כי רעה גדולה נצמח מזה לכלל ישראל כידוע דברי הש"ס סנהדרין [קה ע"ב] דכולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות וב"מ שנאמ' ויהפוך ה"א לך את הקללה לברכה קללה ולא קללות עי"ש ועי' בפר"ד ד' י' דבר נפלא והובא ג"כ ביש"מ בשלח ע"ש ונקדים עוד מש"כ בס' קנה חכמה מהגה"ק מוהר"ל ז"ל לתרץ קו' המפורשים שזכרתי לעיל מדוע כאן בפ' משפטים כתיב וחג האסיף בצאת השנה פירושו בסוף דשנה, ובפ' תשא כתיב תקופת השנה ופירש"י בתחלת שנה הבאה וכ' ליישב עפ"י דברי הילקוט שמעוני בפ' פנחס בפסוק ביום השמיני עצרת וגו' אמר לוי בכל חודש וחודש ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד בניסן נתן להם פסח ובאייר פסח שני בסיון שבועות, ובתמוז רצה ליתן להם מועד גדול וכשעשו העגל קלקלו וביטל תמוז אב אלול, ובא תשרי ופרע להן ר"ה כנגד תמוז יוה"כ כנגד אב סוכות כנגד אלול ושמיני עצרת בעד תשרי גופא ע"ש, א"כ קודם החטא הי' ראוי להיות סוכות באלול א"כ שפיר יתיישבו סתירת הפסוקים כי בפ' משפטי' מיירי עוד קודם חטא העגל א"כ הי' ראוי להיות ר"ה בתמוז ויוה"כ באב וסוכות דהוא חג האסיף באלול ע"כ נאמר שפיר בצאת השנה היינו סוף שנה, משא"כ בפ' תשא מיירי כבר אחר חטא העגל וביטל תמוז אב אלול ורק תשרי פרע להן ע"כ כאמר שפיר תקופת השנה ופירשז"ל בתחילת שכה הבאה עכ"ד ונכונים המה. ועפי"ז כבוא לביאור המשך הפסוקים הנזכרי' לעיל והוא ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ופירש"י ליתן לאו לכל עשה וא"כ בכל מ"ע יקיים ג"כ ל"ת ורבו העשין על הלאוין והוי קרוב לשכר ורחוק מן הפסד וממילא אמרינן טוב שנברא וכו', וא"כ ליכא למיטעי ולומר דהמלה"מ הי' שותף ח"ו בהבריאה ז"א כי הוא רוצה בהשחתת העולם ולא בתיקונו, דאכן כאמר השתא דטוב שנברא כנ"ל, וממילא אסור לעבוד בשיתוף, וזהו ושם אלקים אחרים לא תזכירו ובמדרש אפי' בשיתוף וא"כ לא הי' טועין ישראל שבאותו דור לעשות העגל [כי עיקר טעותן הי' שסברו שמותר לעבוד בשיתוף וחטא העגל לא הי' רק בשיתוף כנ"ל] וא"כ לא הי' כח לבלעם לקלל את ישראל כנ"ל וממילא לא הי' צריכין לטענותיהם שרוצה לעקור אומה החוגגת שלש רגלים כנ"ל וזהו לא ישמע על פיך שלש רגלים וגו' פי' שלא היית צריך לטעון דכתיב שלש רגלים ודרשי' מיני' פרט לחיגר וסומא, וא"כ אין בלעם יכול לקיים מצות ראי' כי בלא"ה לא הי' בכוחו לקללם כיון שלא הי' עושין את העגל וממילא לא הוי חל שום קללה, וקאמר בתרי' וחג האסיף בצאת השנה פי' שהיית עוד מרויח בזה אם לא היית עושה את העגל שחג הסוכות יהי' באלול שהוא בסוף השנה כי אז ר"ה בתמוז ויוה"כ באב וסוכות באלול שהוא סוף השנה וממילא יהי' בכל חודש איזהו יו"ט, ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד: לו) ומעתה יובן דברי המדרש בראשית וכו' הד"ד כי גדול אתה וכו' אתה א' לבדך בראת את העולם, ונקדים ד"ק של הגאוה"ק הר"ר שמעלקי ז"ל לפרש הפ' וירא ה' כי רבה רעת האדם עפי"ד הנ"ל כיון דרבו הל"ת טוב שלא נברא, אמנם הלא אחז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה ולא מחשבה רעה א"כ רבו המצות עשין דאיכא המחשבה טובה, ושוב אמרינן דטוב שנברא וכו', וז"פ וירא ה' כי רבה רעת האדם היינו העבירות הל"ת רבו על המצות עשין, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום א"כ אין לו מחשבה טובה, לכן וינחם ה' כי עשה את