בנין דוד א רמה

לח"ל אינו עמדה לו זכות אבות לכן הי' יונה בצרה ג' ימים שלימים אבל השבטים שעמדה להם זכות אבות לא היו בצרה ג' ימים שלימים עכדפח"ת אמנם לכאורה יקשה הא גם השבטים הלכו מארץ כנען לחו"ל למצרים א"כ אמאי עמדה להם זכות אבות דלא היו ג' ימים שלימים בצרה, אולם הדבר נכון דהא השבטים הלכו מא"י לחו"ל רק לשבר אוכל ולחזור לא"י דבכה"ג מותר לצאת כמבואר ברמב"ם ז"ל ה' מלכים פ"ה ה"ט ע"ש וזש"א ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אוכל דבכה"ג מותר לצאת א"כ עמדה להם זכות אבות ולז"א ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי וכו' ואתם לכו דלא הי' צריכים להיות בהצרה ג' ימים שלימים כיון שיש להם זכות אבות כנ"ל, ודו"ק: פג) ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו במדרש ילקוט הראובני גאות אדם תשפילנו זה יוסף שבשביל ששמע שאחיו קוראים א"ע עבדים לפניו ושתק לפיכך לא זכה עורו ובשרו להקבר באיי רק עצמותיו, וצ"ב ונ"ל דהא דשתק יוסף בעת שהי' קוראים א"ע עבדים הגם דכ' כבד וכו' ואת לרבות אחיך הגדול ויוסף הי' הצעיר משום דסבר כשי' הזוה"ק דדוקא אחיו מן האם מחויב לכבד הגדולים ממנו ולא אחיו מאב כי הלימוד הוא מואת אמך לרבות אחיך הגדול ואמרינן היכא דקאי קאי לרבות אחיי מן האם ולא מן האב. א"כ הרי יוסף הי' אחיו מן האב ולא מן האם כי הי' בן רחל והמה בני לאה [עי' לעיל וישב אות מ"ח דבר נכון], אמנם הלא איתא בתרגום יב"ע וביוצר לר"ה עובר להמיר בבטן אחות ועי' בגלאנטי מזה דיוסף נוצר במעי לאה וניתן אח"כ למעי רחל ואי אזלינן בתר יצירה הוא בן לאה ואי אזלינן בתר הלידה הוא בן רחל, והנה איתא בווי עמודים מבן זקיני השל"ה הק' ז"ל דלכן יאע"ה נקבר כולו בא"י ויוסף רק עצמותיו דג' שותפים באדם הקב"ה ואו"א אביו מזריע לובן שממנו נברא העצמות אשה מזרעת האודם שממנו עור ובשר כמחז"ל ויאע"ה שאביו ואמו נקברו. בא"י לכן נקבר הוא כילו בא"י אבל יוסף שאמו רחל לא נקברה בא"י רק אביו יאע"ה לכן לא נקבר עורו ובשרו אלא עצמותיו בלבד ע"ש, ולפ"ז מובן המדר' גאות אדם תשפילנו זה יוסף שבשביל ששמע שאחיו קוראים א"ע עבדים לפניו ושתק יען שחשב שהוא בן רחל דאזלינן בתר לידה ואינו בן לאה דלא אזלינן בתר יצירה ע"כ מותר לו להתגאות על אחיו כיון שאינו אחיו מן האם אלא אחיו מן האב כנ"ל לפיכך לא זכה עורו ובשרו להקבר בא"י רק עצמותיו כיון שהוא בן רחל אבל אם לא הי' שותק ולא הי' מתגאה על אחיו והי' חושב דאזלינן בתר היצירה והוא בן לאה ומחויב בכבוד אחיו הגדולים הי' זוכה שגם עורו ובשרו יקברו בא"י דהא אמו לאה נקברה בא"י, ודו"ק וב"ה הדבר נחמד: פד) ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם מרגלים אתם, ונ"ל דאיתא בזוה"ק פ' שלח שהשבטים הי' מגולגלים במרגלים לכן רצה יוסף לדונם על העתיד ע"ש, ולכאורה הלא בי"ד של מטה אין דנין על העתיד אלא בבן סורר ומורה דבא מיפת תואר כנודע, אמנם הד"נ דהא כ' הקדמונים דכיון דבאו השבטים מאיסור ב' אחיות יכולים לדון אותם גם על העתיד, והנה באמת כ' הקדמונים דלא הי' איסור ב' אחיות דיעקב נקרא אל והטעם כשם שהוא מושל בי"ב מזלות יעקב מושל בי"ב שבטים כדאיתא בשפתי צדיקים בפרשתן ע"ש וכ"ז בזמן שיוסף הי' עמהם אבל אח"כ כשנאבד נתודע דלא הי' נקרא אל א"כ הרי איכא איסור ב' אחיות, וזש"א שנים עשר אחים אנחנו בני איש אחד א"כ הוה מספר אחד ונקרא אל ולא הוה איסור ב' אחיות א"כ א"א לדון אותנו למרגלים על העתיד אבל כיון שאמרו והאחד איננו א"כ לא נקרא יעקב אל ויכולים לדון על העתיד כי המה מרגלים, לכן אמר הוא אשר דברתי אליכם מרגלים אתם, ודו"ק: פה) ואל שדי יתן לכם רחמים ובמדרש שדי שאמר לעולמו די, ונ"ל עפי"ד התפ"י [הובא לעיל בראשית אות מ"ב] דהארץ רצתה להתרחב כי חשבה שלא יחטא האדם א"כ לא ימות ואשה תלד בכל יום כמו לעתיד לבוא א"כ תקטן הארץ מהכיל יושבי' אבל הקב"ה שיודע עתידות שיחטא האדם וימות ושלא תלד אשה בכל יום לכן אמר די ע"ש והנה המפורשים כתבו דלכן מתנהג הקב"ה גם במידת הרחמים לא במה"ד כי גם העונשים והיסורים הבאים על האדם עבור שחטא ג"כ אינם מצד הדין כי הלא הקב"ה יודע עתידות שיחטא האדם א"כ אינו בעל בחירה ואפ"ה מעניש הקב"ה את האדם, וזש"א ואל שדי שאמר לעולמו די יען שיחטא האדם כנ"ל א"כ כמעט האדם אינו עוד בעל בתורה ואפ"ה מעניש אותו ע"כ יתן לכם רחמים אעפ"י שלא מגיע לכם מצד הדין: פו) מסורה עלי היו כולנה, ואת עלית על כולנה ונ"ל עפי"מ שפי' מחז"ל ונפשי כעפר לכל תהי' דהנה האדם דורס בחייו על העפר והוא למעלה והעפר למטה אבל אחרי חייו יכסנו העפר והוא למטה