בנין דוד א רמג

עא) ויקרא וכו' ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן און לאשה וכו' ויצא יוסף מלפני פרעה, ונ"ל ההמשך דהפני"פ ז"ל הקשה איך לקח יוסף את אסנת הא אחז"ל יבמות [כו ע"א] הנטען על אשה אסור בבתה ע"ש, אמנם יש לת' א) דמבואר שם [צז פא] דרק מדרבנן אסור בבתה ושיטת הנזה"ק דהאבות לא שמרו איסורי דרבנן זולת אאע"ה, ב) דיוסף גייר אותה, וגר שנתגייר כקטן שנולד ולא היתה עוד בת אשת פוטיפרע אמנם יש להעיר הא יוסף הי' משנה למלך וקיימ"ל דמי שנתגייר משום שלחן מלכים אינו גר אמנם הד"נ דהא אחז"ל יבמות (ע"ו עא) ויתחתן שלמה בת פרעה שנתגיירה ופריך הש"ס הא לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה ומשני מידי הוא טעמא משום שלחן מלכים הא לא צריכא שהרי בת מלך היתה ע"ש ע"כ שפיר נתגיירה אסנת שהרי היתה בת כהן און והנה בפנ"י כ' דלכן כ' אצל יעקב כאשר יצא מפרעה דברך אותו ואצל יוסף לא כ' ויברך אותו שהי' אז יום הלדת פרעה והוא יום אידם ואסור מדרבנן אפי' לשאול בשלומם כמבואר בריש ע"ז וכש"כ לברך ודפח"ח, וזש"א ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן און א"כ י"ל דיוסף שמר גם מצות דרבנן ואפ"ה לקח אותה דנתגיירה דהי' מועיל הגירות כיון שהיא בת כהן און ולזה אמר ויצא יוסף מלפני פרעה דלא ברכו כיון דשמר אפילו מצות דרבנן, ודו"ק ונכון בס"ד: עב) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פ"פ כהן און, דהנה אחז"ל תענית [יא עא] הובא ברש"י מכאן שאסור לשמש מטתו בשני רעבון והתוס' הקשו מיוכבד דנולדה בשנת רעבון ותי' דל"ה איסור רק למי שנוהג בחסידות ויוסף נהג עצמו בחסידות ע"ש, וזש"א וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שכת הרעב דלא שימש מטתו בשנת רעבון דנהג בחסידות כנ"ל, ולכאורה איך נהג בחסידות הא לקח את אסנת שהיתה אסור מדרבנן ולז"א בת פוטיפרע כהן און ונתגיירה וליכא איסור דרבנן כלל, והבן ונכון הוא: עג) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת וכו' לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ובתרגום ונפק יוסף שליט על ארעא דמצרים ונ"ל עפי"ד פרח לבנון לפ' ויקרא וכו' דאיתא דאסנת אילונית היתה ואיילונית קדושי טעות זולת אם ידע דסבר וקבל ובתרגו' מפרש צפנת פענח דמטמרן גלין לי' וזש"א ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח א"כ ידע דאסנת איילונית וסבר וקבל ולז"א ויתן לו לאת אסנת לאשה שהיתה אשתו דל"ה מקח טעות ודפח"ח, אולם יש להעיר לפי השיטות דיוסף הי' כהן ולר"י ביבמות [סא ע"א] דכהן אסור באיילונית ע"ש א"כ איך לקח את אסנת הא ידע דאיילונית היא, אמנם לשיטות דל"ה כהן והראי' דהי' מלך וקיימ"ל דאין מושחין כהונה למלכים שפיר לקח את אסנת וזש"א ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח דמטתרן גלין לי' וידע דאיילונית היא ולכן ויתן לו את אסנת וכו' לאשה דל"ה קדושי טעות ושלא תקשה לך הא כהן אסור באיילונית ולז"א ויצא יוסף על ארץ מצרים שהי' מלך א"כ ל"ה כהן כנ"ל, והבן: עד) עי"ל עפ"י הנ"ל דאסנת היתה איילונית ואפרים ומנשה נולדו עפ"י כס ע"ש וזש"א ייקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח דמטמרן גלין לי' א"כ ידע דיהי' לו בנים מאסנת ולא הוה ק"ט ולז"א ויתן לו את אסנת וכו' לאשה דל"ה ק"ט והבן: עה) עי"ל עפי"ד החן ט' דלכן המתין יצחק על רבקה ולא לקח מבנות הארץ דחשב שהגלות מתחיל משנולד ואם יתחתן עם עמי הארץ לא יהי כגר אצלם אלא כתושב [עי' לעיל תלודות אות י"ב] ע"ש, א"כ לכאורה יקשה איך לקח יוסף את אסנת מבנות הארץ אמנם הד"נ דהא הוא בלא"ה הי' כתושב הארץ דהא הי' השליט על ארץ מצרים וזש"א ויתן לו אה אסנת בת פוטיפרע כהן און לאשה אעפ"י שהיתה מבנות הארץ יען ויצא יוסף וכו' ובתרגום ונפק יוסף שליט על ארעא דמצרים לכן שפיר לקח את אסנת: עו) ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה וברש"י רמז לר"י שנים שנשתעבדו למצרים כמנין רד"ו, ונ"ל עפי"ד זק' הש"ך ז"ל דלכן הי' הרעב בכל העולם ובמצרים הי' שבר כדי שיבואו העולם לקנות בשם אוכל להכניס לשם רכוש גדול שיצאו בנ"י אח"כ ברכוש גדול, והכה בצפנת פענח כ' דמזה שיצאו ברכוש גדול נשמע דגזל עכו"ם מותר ע"ש והנה מבואר מדברינו לעיל פ' וישלח אות ס' דאי נימא דגזל עכו"ם מותר א"כ צריך לן קרא דלך לגזל עכו"ם ואמרינן סד"א מה"ת לחומרא וצריך לן תרי קראי להתיר ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל ואמרינן דקהל גרים לא"ק קהל ונשתחררה הגר וא"כ ישמעאל בכו של אברהם עי"ש, ונודע דלכן לא היו בנ"י אלא רד"ו שנים דישמעאל הוא ג"כ בנו של אאע"ה וחל חצי הגלות עליו ג"כ, וזש"א ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים ונשמע דגזל עכו"ם מותר כנ"ל א"כ ישמעאל הוא בכלל זרע אברהם וחל חצי הגלות עליו ולז"א רדו שמה שלא יהיו במצרים אלא רד"ו שנים, דחצי הגלות חל על ישמעאל ודו"ק וקצרתי: