בנין דוד א רמב

קודם שיאמר יוסף, וזש"א אלקים יתן עניה בפי רצ"ל בפי דייקא ולא במחשבה ודו"ק וב"ה הדבר נחמד: סז) ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה שבע פרות וכו' ושבע השבלים וכו' אשר האלקים עושה הראה את פרעה ונ"ל דברש"י הק' למה בשבע שנים הטובות כאמר הגיד ובשבע שני רעב כאמר הראה וכ' הקדמונים ז"ל לת' דאחז"ל דאם אמר הקב"ה לטובה אינו חוזר ולרעה חוזר לכן אצל שבעה שני הטובה כאמר הגיד שלא יחזור אבל גבי שבע שני הרעב כ' הראה שיכול הקב"ה לחזור אם יעשו תשובה ועי' בנפתלי שבע רצון מזה, והכה הקדמונים כ' דהא דאינו חוזר הקב"ה אם אמר לטובה נשמע מדכ' אנכי ואחז"ל שבת [ק"ה ע"א] דאנכי נוטריקון אמירה נעימה כתיבה והיבה רצ"ל אם אמר הקב"ה אמירה שהוא נעימה היינו לטובה הרי הוא כתיבה יהיבה כמו שהי' כתיבה בשטר ויהיבה שכבר ניתן שאין יכולים לחזור עי' בשמנה לחמו, והכה בנחלת יעקב פ' ויקרא הביא בשם הכתונת אור שהקשה איך יש במרכבה ארי' ונשר שהמה מן הטמאים ונדחק לת' דמן ארי' כעשה כבש ומן כשר כעשה יונה ולכן כתיב אנכי שהיא נוטריקון ארי' כשר כבש יונה שנעשה מארי' נשר כבש יונה ע"ש, א"כ יקשה מנ"ל לדרוש מאנכי אמירה כעימה כתיבה יהיבה דהקב"ה אינו חוזר אם אמר לטובה הא י"ל דאתי הנוטריקון לומר דלכן יש במרכבה ארי' נשר דנעשה מהם כבש יונה, אמנם הדבר נכון דהא הנחלת יעקב כ' שם לת' בשם העשרה מאמרות דלכן ארי' ונשר המה במרכבה דאחז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים ומה שיבשה טהור בים טמא ומה שביבשה טמא בים טהור ולכן ארי' וכשר המה במרכבה כיון דבים המה טהורים ולעולם לא כעשה מארי' כבש ומנשר יונה ע"ש דפח"ח א"כ שפיר דרשינן הנוטריקון אנכי אמירה נעימה כתיבה יהיבה ולא דרשינן ארי' נשר כבש יונה, והנה כ"ק מוחז"ל בי"מ כ' דלכן ראה פרעה בחלום שבע פרות עולות מן היאור דהחלום הי' חלים נביאי ופרעה אינו כדאי שיתגלה לו בדרך טהורה רק בזה לעתות זה ובצינור טמא וגם הי' בהכרח שיראה פרות שהם טהורות וינוקתן ממקום טהור ולכן ראה פרות שהי' יניקתן ממקום טהור ועולות מן היאור דאחז"ל דכל שביבשה טהור בים טמא וראה ע"י צינור טמא אמנם העיר א"כ איך נתראה לו בדרך טהורה והנה שבע שבלים וכו' דהא אין טמא בגדולי קרקע ואינו כדאי שיתגלה לו בצינור טהורה וכ' לת' דלכן הי' הכל חלום אחד ע"י צינור הטמא דהפרות עלו מן היאור שהי' טמאים ודפח"ח ועי' בדברי יחזקאל מכ"ק דו"ז אדמו"ר הגה"ק ז"ל מזה, וזש"א ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא א"כ כשמע מזה שראה בחלום הפרות עולות מן היאור דכל שביבשה טהור בים טמא דאל"כ לא הי' נתגלה לפרעה בדבר טהור דאין לומר דלא אמרינן הכלל כל מה שביבשה טהור בים טמא ונתגלה לפרעה בדרך טהורה והראי' לזה דהא חזינן דהחלום של השבלים נתגלה ג"כ בדרך טהורה דאין טמא בגדולי קרקע דזה אינו דבאמת לא נתגלה לפרעה רק ע"י צינור טמא ואפ"ה נתגלה לי ע"י השבלים שהפרות והשבלים הוא חלום אחד ושפיר נתגלה לו ע"י ציבור הראשון כנ"ל א"כ כיון שאמרינן דכל שביבשה טהור בים טמא וה"ה להפוך שפיר אמרינן דארי' ונשר המה במרכבה דבים המה טהורים כנ"ל, א"כ ל"א דאנכי נוטריקוו ארי' נשר כבש יונה אלא דנוטריקון אמירה נעימה כתיבה יהיבה דלטובה אין הקב"ה חוזר, ולזה אמר אשר האלקים עושה הגיד לפרעה דלטובה אינו חוזר כנ"ל, ודו"ק וב"ה הדבר נחמד מאוד: סח) מסורה ועל פיך ישק כל עמי שפתים ישק ונ"ל עפי"ד כ"ק מו"ח הגה"ק ז"ל לפ' הפסוק האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי דמרע"ה ביקש מהשי"ת שיהי' לאל ידו להשפיע פרנסה לב"י ואז יהי' דבריו נשמעים אצל בכ"י וזש"א האזינו השמים ואדברה לטובת בכ"י ועי"ז ותשמע הארץ אמרי פי ודפח"ח. וזש"א ועל פיך ישק כל עמי להשפיע להם פרנסה ועי"ז שפתים ישק שדבריו יהי' נושאין חן: סט) הכסא אגדל ממך כ"ל דנודע דבגלות מהכסא חסר א' ובזמן הגאולה תשוב הא' ואחז"ל שהגאולה תלי' בבנ"י שאם יעשו תשובה מיד נגאלין וזש"א הכסא אגדל שאגדל הכסא להיות מלא תלי' הכל ממך לעשות תשובה: ע) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת וכו' לאשה ובתרגום פי' על צפנת פענח דמטמרן גלין לי' ונ"ל עפ"י מש"כ לעיל אות א' דלכן לקח יוסף את אסנת לאשה, דאיתא בפדר"א דפוטופר רצה להרוג את יוסף ע"ד אשתו ונשבעה לו אסנת בתו שיוסף חף מפשע ויוסף ידע מכל זאת דמטמרן גלין לי' ע"כ ראה שהיא צדיקת דמגלגלין זכות ע"י זכאי ולכן לקח אותה לאשה ע"ש וזש"א ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח דאטמרן גלין לי' א"כ ידע מצדקות אסנת כנ"ל ולז"א ויתן לו את אסנת לאשה דהסכים יוסף ליקח אותה: