בנין דוד א רלא

ויהי' חולין רגע אחת כדי שלא יופסל בלינה ויוכל לחזור תיכף לקדושתו וכן העיר בזה במרכבת יוסף ותי' דכיון דאסור להקדיש בשבת ויו"ט ולכמ"פ אף במקדיש בעיו"ט על תנאי ונתקיים התנאי ביו"ט אפ"ה אסור כש"כ הכא דצריך להפקיע קדושה הראשונה קודם עלות השחר ולחול הקדושה השני' בוודאי אסור ביו"ט עכ"ד וא"כ שפיר הי' להם עצה טובה דעל ליל שבת קידשו חצי לוג כראוי ודלקו בחצי לוג ורק בשאר ימים נתנו פחות מחצי לוג והתנו על הקדושה שיפסק על רגע אחד בעלות השחר באופן דלא נפסל בלינה ומתו' קו' הנ"ל לנכון: יט) עונ"ל דהנה לכאו' הקו' אין לו התחלה לפימש"כ הראשונים דלתי' זה של הב"י עכצ"ל דמערב ועד בוקר אינו מעכב א"כ זהו שיעורו אך בגור ארי' יודא מסביר הקושיא עפי"ד התוס' [מעילה ח' ד"ה קרמו] דהא דכ"ש מקדש היינו דוקא שנעשה כל הראוי לעשות בו ויוגמר הפעילה שעליו לעשות נגון תנור שפעולתו הוא האפי' צריך שיגמור אפייתו ומקודם לא מקדש ע"ש, א"כ שוב חצי לוג שהוא מן המדות שבמקדש כ"ז שאינו מודד הרי לא עשה פעולתו וא"כ אינו מקדש דנהי שיש שיעור ההדלקה מ"מ כיון דפעולת הכלי למדוד חצ"ל לפיכך בפחות מזה אינו מקדש ואיך הי' חולקין השמן לח' חלקים, וכל זה רק אם הקידוש הוא במדת חצי לוג אבל אי נימא דהי' מקדשין במנורה בזה שפיר מקדש פחות מחצי לוג כיון דזה שיעורו ואין לומר כסברא הנ"ל דהא מנורה אין פעולתו למדוד רק להדליק בו שבע נרות ופעולתו נגמרת כשידליקו בו ואין נפ"מ בהשיעור והנה התוס' [במנחות פ"ט ע"א] הקשו למה הי' צריך לקדש השמן בחצי לוג ופי' בטה"ק וצו"ק הא מכורה עצמה ג"כ כלי שרת ושפיר יתקדש השמן בהמנורה ותי' המפו' דמנורה הוי כלי שעל גבי קרקע ואין מקדשין בכשעג"ק כדאיתא במס' [מנחות ז' ע"א] אכן הוא תמי' דהרי הי' אפשר להגבי' המנורה ולא יהי' כשפג"ק ונראה לענ"ד לפי"מ דדנו בתו"י וריטב"א [יומא כ"ט וסוכה כ' ומנחות ק' ] דאם הי' הכתיבה בכ"ש שלא בזמנו ושלא כמצותו שוב אינו מתקדש גם כשמגיע זמנו כמו דלא מהני הנחת הקוף [במנחות ז] ולפי"ז צריך להשמן שיתקדש מיד בשעת נתינתו להמנורה ולא אחרי כן והכה במס' [מנחות ז] מבואר דהגבהת כלי קודש שיקדש ולא יהי' כשעג"ק בעי ימין עיין ברש"י ד"ה הוצרכתה ג' כהנים כו' דכהן אחד אי אפשר להגבי' שני כלים דאין עבודה אלא בימין ועיין ברש"י [זבחים כ"ד ע"א וירושלמי פ"ב דיומא ה"א] ובגא"י העיר דה"ה הנחת השמן ופתילה דהוי עבודה [כיומא כ"ד] ג"כ טעון ימין משא"כ הדלקה ושחיטה דלאו עבודה היא ל"ב ימין ובמקום אחר הארכתי ליישב בזה קו' כ"ק אאזמו"ר שליט"א בבנין דוד סי' ל"ה דאמאי קרבנות דוחין שבת הא אפשר לשחוט בשמאל דהעושה מלאכה בשבת בשמאל פטור ולהנ"ל י"ל לפי"ד רש"י [יומא מ"ב ע"א] דלכן שחיטה לאו עבודה היא משום דכשירה בזר והנה בתפ"י בהקדמתו לסדר קדשים הביא כמה ראיות דאין לזר לשחוט קרבן ציבור ורק בקרבן יחיד שחיטה כשרה בזר ועיין שו"ת אוריין תליתאי סי' ע' א"כ י"ל דבק"צ גם השחיטה הוי עבודה וצריך ימין ומיושב קו' כ"ק אאזמו"ר שליט"א דשפיר ליכא עצה לשחוט בשבת בשמאל כיון דמצותו בימין דוקא ואכמק"ל] ולפי"ז כהן א' אינו יכול לקדש השמן בהמנורה כיון דצריך שיתקדש בשעת שפיכה והשפיכה צריך להיות בימין א"כ אי אפשר לההגבהה להיות בימין ושמאל אינו כשר להגבהה, רק עדיין הי' יכול השמן להתקדש ע"י שני כהנים שאחד יגבי' בימינו את המנורה וא' ישפוך את השמן בימינו לזה י"ל כיון דקיימ"ל דנתינת השמן בעי פנים בהיכל ומבואר בתוס' [ב"ב י"ד] דרק לצורך מותר ליכנס להיכל דאלה"כ איכא משום ביאה ריקנית שהיא בלאו כדאי' [מנחות כ"ז ורז"ל פ"ב מבימ"ק] אבל לצורך מותר אף דליכא עשה גמורה ועי' בתוס' חגיגה כ"ו] ורא"ש ורע"ב [רפ"ז דתמיד] ור"מ פ"ב מבימ"ק ה"ד דהשתחואה מותרת אף דליכא שום עשה בהשתחואה והאחרונים הוכיחו גם ממש"כ הרמב"ן במלחמות פ"ק דיומא דדישון מזבח הפנימי לא הוה רק מדבריהם שאין לו עיקר מה"ת כלל ע"ש וקשה דא"כ למה הותר ליכנס להיכל וע"כ דלצורך שרי וא"כ כיון דהי' אפשר לקדש במדת חצי לוג בעזרה ולהנצל מלבוא להיכל שוב הוה הביאה בהיכל לשני כהנים שלא לצורך [ועיין שאג"א סי' כ"ו בדין אם מותר למול ע"י שני מוהלים בשבת] ולא הותרה הביאה רק לכהן אחד לנתינת השמן א"כ שפיר ל"ה אפשר להגבי' המנורה, ודו"ק היטב, וכ"ז נכון באם יש ברירה ועצה לקדש בהחצי לוג אז הוה הביאה להיכל שלא לצורך אבל בימי חשמונאי כיון דבאמת ליה להם שום עצה רק לקדש בהמנורה דהא במדת חצי לוג הוה פחות מכשיעור שוב באמת הותר ליכנס להיכל ולקדש בהמנורה ודו"ק היטב: כ) ולפי הנ"ל דלצורך הותר הביאה להיכל יש ליישב קו' הקול תורה הנ"ל באות י"ד דהאיך חלקו לח' חלקים הא יעברו על לאו דביאה ריקנית ולהנ"ל י"ל כיון דבאמת הי' עכ"פ קצת מצוה כשחלקו לשמנה חלקים אף דלא קיימו המ"ע דמערב ועד בוקר מ"מ ל"ה שלא לצורך והותר הכניסה להיכל כמו דישון מה"פ וז"פ: