בנין דוד א רל

הלאו דלא תטע, וכעין זה הקשה באור תורה דמאי עשו בשבת שבתוך חנוכה האם נדחה שבת על קצת מצוה דחצי שיעור הא בודאי אינו דוחה אלא אם כעשה המצוה כדין ונותן שמן כשיעור מצותו ולא פחות מכשיעור וא"ל דסמכו על הנס דאיך יתכן לעבור לכתחילה בקו"ע בחילול שבת דאורייתא ע"י שיסמכו על הנס וכן העיר בקו"ת לתי' זה של ב"י איך הותר ליכנס להיכל הרי אסור ליכנס להיכל ביאה ריקנית כדאיתא במנחות כ"ז ור"מ פ"ב מביא"מ ה"ד, עוד יש להעיר הא נתינת השמן בעי כהן ובג"כ כדאי' [ביומא כ"ד] ובמ' [זבחים פ"ב] אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם ולדעת הרמז"ל אסור ללבוש בג"כ שלא בשעת עבודה משום כלאים ועי' בח"ס סי' ס"ט א"כ איך חלקו השמן לח' חלקי' הלא יעברו על אי' כלאי' שלא בשעת עבודה: טו) ונראה ליישב דהנה נודע קו' הקובץ דהלא הי' להם עצה לבטל ברוב ותירצתי לעיל באות ד' דהי' על השמן פסול לינה ואין אי' מבטלין זא"ז וכ"ז קודם שמשלה בהן האור משא"כ אחר שמשלה בהן האור דכבר נפקע פסול לינה שפיר הי להם עצה זו א"כ י"ל דכשחלקו לח' חלקים הי' בדעתם שאם לא יתוסף עפ"י כס יוסיפו בה שמן טמא ויטהר ע"י ביטול דאחר שמשלה האור שפיר מהני ביטול ובעשה להם כס שנתמלא המנורה ולא הוצרכו לביטול ומיושבים קו' הנ"ל דאפי' אם ל"ה הנס הי' יכולין לקיים מערב עד בוקר ול"ה קצת מצוה רק מצוה גמור: טז) ואחי הצעיר החריף עצים ובקי טובא כ' שבתי שיחי' אמר לי ליישב קו' הגאון הקדוש מאסטראווצע ז"ל דמאי עשו בשבת ואין לומר דסמכו עצמן על הנס דאיך יתכן שיעברו על איסור דאורייתא בקו"ע ע"י שיסמכו על נס דהנה יש להקשות אהא דאיתא בתו"כ פ' אמור תמיד אפילו בשבת הא אף בלא קרא הוה ידעינן דשרי להדליק בשבת כיון דלא מתקן מידי, והוה מקלקל בהבערה דפטור לפימש"כ הר"ן בשבת דף כ"א דמנורה של מקדש לכ"ע אסור להשתמש לאורה וכיון דאי אפשר ליהנות מהדלקתו הוה מקלקל ופטור [ ועיין במהר"ם שי"ף סנהדרין פ"ד ע"ב וכו"פ ס"י סק"א] אך י"ל לפימ"ש התוס' בשבת ק"ו ע"א דלר"י דס"ל מקלקל בהבערה פטור היינו טעמא דחייב במילה ובהבערת בת כהן משום דחשוב תיקון מצוה עיי"ש ה"נ, בהבערה דמנורה צריך קרא דתמיד דבלא"ה הו"א דאסור דהוה תיקון מצוה ולפי"ז מיושב קו' הגה"ק מאסטראווצע ז"ל הנ"ל דשפיר הי' יכולין להדליק ולסמוך עצמן על כס דאם לא יהא כס ולא דהא מצוה אז לא יהי' כלל עבירה כיון דשוב הוה מקלקל ופטור, עכ"ד ונכון הוא: יז) וראיתי בבנין צבי סי' כ"ח שהביא קו' הג' רמ"ז כ"י על תי' הב"י הנ"ל דאיך חלקו השמן לח' חלקים הלא צריך לקדש השמן במדת חצי לוג כדאי' במנחות פ"ח ע"א וקיי"ל כלי שרת אין מקדשין אלא מלאין במס' זבחים פ"ח וכיון דהשמן שבפך הי' רק על יום א' דהיינו שבעה חצאי לוגין חצי לוג לכל נר ונר א"כ כשחלקו לח' חלקים לא הי' מגיע חצ"ל לכל לילה ואיך נתקדש בהחצ"ל וא"ל דלעולם קדשו ח"ל שלם ובמנורה לא נתנו כולו רק שמינית ז"א דא"כ הי' הנשאר נפסל בלינה והי' פסול למנורה, ונ"ל עפי"ד המנ"ח מ' ח' דשיעור נותר הוא בכזית [ובהותיר פחות מכזית ליכא אף איסור חצי שיעור דלא שייך חזל"א ועיין בקונטרס קדושה משולשת מהגה"צ מדזיקוב ז"ל הנדפס בס' תורת האשם] וה"ה במשקין השיעור ברביעית כמש"כ הרמב"ם בפ"ד מה' שבועות דכל איסורין שיעורן ברביעית ועיין בתשו' רעק"א סי' נ"ד שכ' הטעם משום דרביעית שנקרש יכול לעמוד על כזית ועיין שו"מ מהד"א ח"ב סי' ר"ב וחסדי אבות על תוס' פסחים פ"א ומעתה הי' להם עצה נכונה לחלק השמן באופן שלא יחול פסול לינה של עמוד השחר רק על פחות מרביעית דהיינו שהששה לילות הראשונות הדליקו בכל לילה חצי לוג ונתקדש כראוי בהחצי לוג ונשאר להם עדיין חצי לוג על שני לילות וחלקוהו לשני חלקים חלק א' יותר מרביעית וחלק א' פחות מרביעית והחלק של פחות מרביעית הניחו על ליל שמיני ולא חל עליו פסול לינה מעמוד השחר של שביעי כיון שהי' פחות מרביעית וא"ש דברי הב"י: יח) עוי"ל דהנה במנחות פריך למ"ד אפייתן בפנים ואין דוחין את השבת הא איפסלא בלינה והק' בשפתי מהר"ש פ' במדבר לפימש"כ הר"ן בגיטין פ"א ליישב קו' התוספות שם דאמאי בגירשה על מנת שלא תנשא לפלוני ועברה בטל הגט הא אם בטל הגט לא חלו הקידושין ותי' הר"ן דכוונת התנאי הוא שאם תנשא לפלוני יפקעו האישות שלו על רגע אחד כדי שיוכלו קדושין השניים לחול על רגע אחד ותיכף יחזור האישות למקומו ויתבטל הגט ואע"ג דקיימ"ל היום אי את אשתי ולמחר את אשתי דכיון דפסקה פסקה ה"מ היכא שיום אחד פסקה לגמרי משא"כ הכא דעיקר ההפסקה כדי שיוכל לחול האישות ל"א כיון דפסקה פסקה ע"ש וא"כ הרי איכא עצה שיקדש השתי לחם מעיו"ט ויתנה שרגע קודם עלות השחר יפסק קדושתו