בנין דוד א רכט

חכמים סי' ל"ח חידש דבזמן הזה ליכא איסור בנוטע אילן בעזרה למד"א בזבחים [דף ס' ע"א] דמזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה וקדשים שנאמר ואכלו' מצות אצל מזבח בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר עש"ה א"כ לפי זה בנוטע אילן דכתיב בי' כמי אצל מזבח דרשינן ג"כ כשהוא בנוי ולא כשהוא נפגם א"כ בזמן הזה דליכא מזבח ליכא איסור עכ"ד ומעתה לפי"ד המגלת תענית פ"ט דהמזבח לא נגמר רק אחר השבעה ימי חנוכה וכן כתב באור זרוע ה' חנוכה שוב שפיר הי' מותרין לעשות מנורה של עץ דלא שייך לא תטע משום דליכא מזבח ולא קרינן אצל מזבח ה' א' והבן ומיושב לפי"ז קו' הנ"ל דהא אחר שנבנה המזבח שוב הי' מוכרחין להסיר המנורה של עץ כיון דכעת יש איסור דלא תטע והי' צריכין לעשות מנורה חדשה א"נ לא מיקרי הראשונה כלי עץ העשוי לנחת כיון דהי' רק על ז' ימים ודו"ק,: יא) עונ"ל קושי' הנ"ל, דהנה הבאתי קו' המפו' הא איכא משום לא תטע וכ"ל עפי"ד הראב"ד בפ"י מה' ע"ז דלכן הי' בבית השואבה גזוזטראות של עץ משום דל"ה רק לשעתא ובב"ש מס' תמיד פי' בזה כוונת רשיז"ל סוף סוכה שכ' דבכל שנה ושנה הי' עושין מחדש ע"ש וא"כ י"ל דגם כשהעמידו המנורה על מקומה ל"ה בדעתם לקבוע אותה שם תמיד (וע' ע"ז מ"ד העשירו עשאן של כסף) ושוב ליכא משום ל"ת, וממילא א"ש דל"ה כ"ע העל"נ: יב) וע"ד הפלפול יש להוכיח דכמו דגזוזטראות ל"ה רק לשעתא כן המנורה דחשמונאי ל"ה רק לז' ימים ואחר ז' כפסל והי' מוכרחין להסיר המנורה דנודע קו' הרא"ם הא נטמא המנורה בעשייתה וכ' המרש"א שבת כ"א דהמנורה הי' עשוי כבר ביד אחר ולא נטמא ואותו אחר באיסור עשאה ונטלי' והביאו אותה ע"י פשוטי כלי עץ למקדש עכ"ד ולכאו' יש להעיר מדברי הרמב"ם פ"ז מה' בהב"ח ה"כ דכל הכלים צריכין להיות תחלת עשייתן לשם הקדש ואם נעשו להדיוט פסולין לגבו' אבנים וקורות שחצבן לבהכנ"ס אין בונין להרה"ב ובכ"מ ציין לתוס' פ"ב דמגילה ע"ש א"כ קשה איך הי' מדליקין במנורה כזה שלא כעשה מתחלתה לשם קודש ונראה לתרץ דנודע קו' הפר"ד על הרמב"ם דאמאי צריך להיות עשייתו לשם קודש הא הזמנה לאו מילתא היא ותי' במהר"מ שיק מצוה מ' עפי"ד המכילתא מזבח אדמה תעשה לי שתהא עשייתה לשמה ולכן פוסל בה הזמנה לדבר אחר ורק באזבת הוה דאורייתא משא"כ אבני בהמ"ק וכ"ש הוה רק מדרבנן ע"ש וא"כ במנורה שהוא ג"כ כ"ש הוה רק מדרבנן וי"ל דלא העמידו דבריהם במקום מצוה שלא הי' להם אחרת ושפיר לקחו מכורה שנעשית להדיוט אכן לשי' האב"נ דמנורה יש לה דין מזבח א"כ הדק"ל הא בעי עשוי' לשמה אמנם י"ל לפימש"כ דודי הגאון מוהר"צ שליט"א בס' בנין צבי סי' כ"ז דבתוך שבעה ימי חנוכה ל"ה למנורה דין מזבח דהסברא דמנורה יהי' לו דין מזבח י"ל לפי"ד הירושלמי שקלים פ"ד ה"ב דהמנורה מעכב הקרבן וכל זמן שאין המנורה בדרום א"י להקריב קרבן עיין בפ"מ ובק"ע בפי' הא' א"כ סברא הוא דהמנורה חשוב כאכילת מזבח דאם ליכא מכורה אז המזבח בטל ולפי"ד המג"ת דלא כגמר המזבח עד ח' שוב באותו הזמן לא הי' להמכורה דין מזבח כיון דמזבח גופו ליכא אין המכורה מעכב עליו כלום עכ"ד, מעתה א"ש דממנ"פ בתוך שבעה ימי טהרה לא הי' על המנורה דין מזבח ולא הי' צריך להיות עשייתו לשם קודש ולאחר שבעה דכבר כגמר המזבח והי' להמנורה דין מזבח שוב הי' יכולין לעשות מנורה חדשה עשוי' לשם הקדש כיון דכעת נטהרו ודו"ק, וממילא מיושב ע"כ הקו' הנ"ל מלא תטע כיון דע"כ הי' צריכין להסיר המנורה לאחר שבעה ימים ודו"ק: יג) ובפשיטות יש ליישב קו' הנ"ל מלא תטע עפי"ד המהרש"א דלכן עשי חשמונאי מנורה של עץ דהי' עניים אז ע"ש מעתה י"ל דבכה"ג אמרינן דאתי עשה דעשיית מנורה והדלקתה ודחי לל"ת דלא תטע דדוקא באפשר לקיים שניהם לעשות ממתכות אז אסור, וכה"ג כ' במנוחת משה סי' מ"ה דלכן הי' יכולין להביא שמן מחוץ לתחום דעשה דרבים דחי לל"ת אף דל"ה בעידני' ע"ש ואף דהוי ל"ת שבמקדש מ"מ דחי לי' עשה דרבים עיין במנ"ח סוף מצוה קנ"ה ועפי"ז י"ל מה דק"ל על הנ"ל באות ה' דמש"ה לא הי' יכולין להדליק בשמן הטמא משום דאש"ק בלילה וכ"כ באוריין תליתאי וקשה כיון דיש רק איסור גברא דאש"ק בלילה אמאי לא נימא עדל"ת ולהנ"ל י"ל דנודע שי' ספר הכריתות דאין עשה דוחה לב' לאווין א"כ הכא דיש גם ל"ת דלא תטע רק דנדחה שוב אינו יכול העשה לדחות גם הלאו דשריפת קדשים והבן: יד) אך לפי"ז יש להעיר במש"כ הב"י לתרץ קו' הא בלילה הראשונה ל"ה כס ותי' דחלקו לשמנה חלקים והאחרונים ביארו דבח"ש יש ג"כ קצת מצוה ומוטב להרבות המצוה ח' ימים אפי' רק לעשות קצת מצוה ולהנ"ל יקשה דהא בוודאי אף דחשוב קצת מצוה מ"מ אינו אלים כ"כ שיהי' בכחו לדחות לל"ת ואיך הי' יכולין לחלק לשמנה חלקים הא יעברו, כל