בנין דוד א רכז

נפסל עוד דנעשית לחמו של מזבח ועיין בתשובת חבצלת השרון סי' ל"ז וסי' מ"ה מ"ש בזה לפי"ז שפיר הקשה הקובץ דהי' להם עצה לבטל השמן טמא ברוב שמן טהור ואין לומר דל"ש ביטול כיון דתיכף בנפילת הטמא לתוך הטהור יטמא אותה ושוב אין כאן שמן טהור ובמה יתבטל דז"א כיון דכל הקושיא הוא רק כשכבר משלה בהשמן האור והרי אז אינו מקבל עוד הפסול של טומאה, והבן: ה) ובעיקר קו' הקובץ י"ל ע"ד הפלפול ואקדים דברי הר"ן פ' במה מדליקין וב"י סי' תר"ע שכ' הטעם דהוצרכו לנס על שמכה ימים דייקא לא פחות ולא יותר משום דהי' טמאין לנפש אדם ולא יכלו לעשות שמן בטהרה עד שיעברו עליהן שבעה ימי טהרה עם הזאת שלישי ושביעי ויום אחד הי' צריכין לסחיטת וכתישת הזיתים ע"ש ויש להעיר על דבריהם לפימ"ש הגה"ק מאסטראווצא ז"ל בס' או"ת פ' מקץ דכ"ה כסליו של אותו שנה הי' חל בשבת למ"ש בסדר הדורות וצמח דוד דאותה שכה הי' שנת תרכ"ב ולפי חשבון המולדות הי' חל ר"ה בשבת וה"ה כ"ה כסליו ע"ש א"כ לפי"ז הי' חל גם יום השמיני בשבת ואיך הי' רשאין לסחוט הזיתים הא סחיטה הוא מלאכה דאורייתא תולדה דדש ואי"ל דכמו שהותר ההדלקה בשבת במנורה כדאיתא בתורת כהנים פ' אמור תמיד אפי' בשבת ה"ה דהותר סחיטה לצורך הדלקה דז"א דהא עשיית השמן ה"ל רק מכשירין כמו שכ' בחכ"צ סי' פ"ז ומכשירין אינו דוחין שבת וא"כ ק' מאין לקחו שמן ליום התשיעי כיון שלא הי' יכולין לסחוט ביום השמיני והנראה לתרץ דביום התשיעי הי' יכולין להדליק גם בשמן טמא דהכה מקשים משמי' דמרן הקדוש בעל חי' הרי"ם זי"ע דלמה הוצרכו לנס הלא כל שטומאתן בפנים שריפתן בפנים וא"כ הי' מותר להדליק בשמנים הפסולים דזה מצותן לשורפן בפנים ותי' דאסור משום דאין שורפין קדשים בלילה, אך ק' הא התחלת ההדלקה הי' מבעו"י [כמ"ש הרמב"ן פ' בא ומ"כ במה"ש פי"ג דלא כדעת האב"ע שכ' בזה"ל ואין ספק כי בשיקוע השמש ידליק הנרות ע"ש, וע"ע פסחים נ"ט ובירו' פ"ה ה"א וזבחים י"א ושו"ת הרשב"א סי' ע"ט] ובכה"ג ליכא איסור ש"ק בלילה עי' נוב"י מ"ת סי' צ"ו וישיע"ק סי' תרע"ב וע"ע מכחות כ"ו ור"ן שבת כ"ג וכמק"י ב"ק כ"ב. אולם י"ל דבאמת הקשה הגאון ר' מנחם זעמבא נ"י איך הי' יכולין להדליק בהמנורה לפי"ד הירושלמי שקלים פ"ד ה"ב דהמנורה והמזבחות מעכבין זה את זה ואם ליכא מזבח אז אף במנורה אין מדליקין והא לא נגמר המזבח עד יום השמיני כדאי' במגלת תענית פ"ט [לכאו' יש להעיר גם מיומא מ"ה דאש של מנורה הי' נוטלין ממזבח העולה א"כ ק' מהיכן הדליקו אז המנורה ואפ"ל לפי"ד התוס' זבחים ס' דלמנחה לא בעי מזבח שלם א"כ י"ל דהדליקו אש לצורך מנחות ויש להאריך בזה, שו"ר בת' מהרי"א הלוי סי' פ"ח שהביא ראי' דבנין מזבח דוחה טומאה דאל"כ ק' מהיכן נטלו אש למנורה ע"ש ולפלא שלא הביא כלל ד' התג"ת הנ"ל] ותי' בגא"י עפי"ד הבי"צ או"ח סי' ג' דגם מזבח אין בונין אלא ביום ועי' בשבועות ט"ו א"כ י"ל דהא דמזבח מעכב המנורה הוא רק בעת שראוי לבנין מזבח אבל אם אותו זמן אינו ראוי לבנין אינו מעכב וכה"ג כ' התוס' ביצה כ' באימורים דביו"ט דלא חזי שרי לאכול קודם הקטרה ובלילה חוזר לעכב ע"ש לפי"ז י"ל דבזמן הנס באמת לא הדליקו רק אחר צה"כ [ועי' במאירי יומא ט"ו שהטבת הנרות אף בלילה כשרה] ושוב לא איכפת לן במה דליכא מזבח דבלילה אינו מעכב. א"כ א"ש דלא הי' יכולין להתחיל מבעו"י ושוב יש אי' דש"ק בלילה, וכ"ז בעת שלא הי' להם מזבח משא"כ ביום השמיני שחנכו את המזבח שוב שפיר הי' יכולין להתחיל מבעו"י ושוב הי' יכולין להדליק גם בשמן טמא וא"כ א"ש דהוצרך הנס לשמנה ימים דבתשיעי הי' יכולין להדליק גם בשמן טמא ודו"ק, ומעתה יתיישב שפיר קו' הקובץ דכיון שיש להשמן הזה היתר לאחר שמנה ימים שוב ה"ל דבר שיש לו מתירין ולא בטיל (ולטעם הר"ן בנדרים הוה מה"ת עיין בפרדס דוד פי' מצורע) ודו"ק היטב: ו) אולם יקשה לר' יוחנן דס"ל בפסחים כ"ט דחמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו בנ"ט והק' הרמב"ן במלחמות הא חמץ הוה דבר שי"ל מתירין ותי' דר' יוחנן יסבור דגם דשיל"מ בטיל ע"ש ועי' בת' שמן רקח או"ת סי' מ"ו א"כ לר"י הדק"ל הלא הי' יכולין לבטל ברוב ונראה דהנה באתוון דאורייתא כלל ג' העיר מדוע מהני ביטול להקדש הא בביטול בעי ידיעת בעלים כמש"כ הש"ך יו"ד סי' ק"ט ומקורו בירושלמי ערלה פ"ב ה"א ובהקדש כיון דהגבו' בעליו והגבו' הרי אינו יודע מהתערובות רק אדרבא יודע איזה הוא ההקדש ואיזה היא החולין א"כ אמאי מהני ביטול להקדש אך א"ש לרב אידי בירושלמי תרומות דהגיזבר חשוב כבעלים ויכול לתרום טבל של הקדש אע"ג דבעי בעלים א"כ י"ל דשפיר יש להקדש ביטול אם הגיזבר יודע דנתערבה ההקדש דידיעת הגיזבר כבעלים והנה בירושלמי פ"ה דמעשרות פליגי ר' יוחנן ורל"ק ר"י ס"ל גזבר כאחר ורל"ק ס"ל גזבר כבעלים מעתה לר' יוחנן לא מהני ביטול להקדש וא"ש קו' הקובץ דלר' יוחנן לא מהני ביטול להקדש ולדידן הרי הוה דשיל"מ והבן: