בנין דוד א רכו

רק קדושת דמים [דאל"כ איך הי' נמצא בהיכל הא אסור להביא שום דבר חולין לעזרה להכ"מ פ"ב מה"ש שהוא מה"ת ועיין תוס' חולין ק"ל וב"ב פ"ח] אבל לא קדושת הגוף דעדיין לא נתקדשו בכלי שרת ולינה אין פוסלת בקדושת דמים כדאיתא בשבועות י"א דזה אינו לפמש"כ בתשו' עמודי אור סי' קי"ט וב"י יו"ד סי' מ"ז דטומאת השמנים הי' מחמת חבה"ק למ"ד טואמת משקין דרבנן ומבואר בזבחים ל"ו ומנחות ק"א ותוס' חולין ל"ו וב"ק ע"ז דחבה"ק ל"ש רק בנתקדש בכ"ש קדוה"ג וכיון דהוצרך הפך להיות חתום בחותמו של כ"ג דאל"ה הי' חוששין לנגיעת עכו"ם עכצ"ל שהשמן נתקדש כבר בכ"ש וקשה הא איפסלא בלינה והנלענ"ד ליישב דהנה בתשו' אבני נזר סי' ת"ק הקשה דהא הי' יכולין להדליק גם בשמן טמא להמבואר בזבחים דף מ"ג דפיגול נותר וטמא שהעלן לגבי מזבח פקע איסורן במשלה האור ומנורה נמי דינו כמזבח דכמו קרבן גמר מצותו במזבח כן שמן גמר מצותו במנורה ועיין בתוס' זבחים פ"ז דגם בשלחן שייך לומר דנעשית לחמו של שלחן ובפשיטות יש ליישב דנודע דהמזבח אינו מקדש שני פסולין דכיון דמתרמין להדדי שני פסולי לכתחלה אז אף בדיעבד פסול עיין בתוס' ריש מעילה ולח"מ פ"ד מה' יבום ה' י"ז ורדב"ז ח"ב סי' תרפ"ט ואף דמבואר בתוס' זבחים פ"ד ונדה מ' דלן ב' לינות כשר כבר כ' האחרונים דשאני התם דשם לינה חד הוא אבל שני פסולין משני שמות אין המזבח מפקיע עיין תשו' מהרש"ם ח"ב סי' י"ד וס' כבוד הלבנון סי' ה' והדברים עתיקין מעתה כיון דעל השמנים הי' פסול לינה ג"כ מלבד פסול טמא הו"ל ב' פסולין ואין המנורה מקדשו וכ"ז באותן שמנים שנטמאו משא"כ שמן שבפך אף שהי' עלי' פסול לינה מכמה לילות מ"מ כיון דל"ה רק משם אחד דפסול טומאה לא הי' בו שפיר יופקע פסילו כשימשול בו האור: ב) אמנם דודי הרב הגאון דומ"ץ דק"ק ווייטצען שליט"א העירני דהא בזבחים כ"ז אמרינן דמזבח הפנימי מקדש פסולין ואפי' הני דאם עלו ירדו ולפי"ד האב"נ בסי' תק"ב דמנורה יש לו דין מזבח הפנימי כיון שהוא כלי ושם גמר מצותו א"כ הדק"ל דהא אף ב' פסולין מקדש והי' יכולין להדליק בשמן הטמא ונלענ"ד דאפי' אי נימא דמנורה יש לו דין מזבח הפנימי מ"מ מכורה של חשמונאי בוודאי לא הי' לו דין מזבח הפנימי רק דין מזבח החיצון דהנה מה דחמיר קדושת מזבח הפנימי ממזבח החיצון פרש"י דמזבח החיצון הוא בנין אבנים שלא נמשח ומזבח הפנימי הוא כלי ונמשח עם המשכן והק' בצאן קדשים ובהגהות חשק שלמה הא מקרא מלא בפ' פקודי ומשחת את המזבח וכו' ותי' דמזבח שעשה משה נמשח עם שאר כלים אבל הש"ס מיירי כאן במזבח אבנים שעשה שלמה והוא לא נמשח ואף שגם מזבח הקטרת עשה שלמה אחר כדכ' במלכים א' ז' ויעש שלמה את כל הכלים ואת מזבח הזהב מ"מ לא הקריבו קטורת רק על של משה א"כ לפי"ז בימי חשמונאי דכבר נגנז שמן המשחה וגם המנורה של זהב שעשה משה ל"ה להם כדאי' בע"ז דף מ"ז דעשו מכורה חדשה א"כ בוודאי לא הי' קדושתו חמיר ממזבח החיצון כיון דאף זה לא נמשח: ג) וביותר י"ל לפימש"כ בת' מחזה אברהם סי' כ"ח בכוונת רש"י ז"ל דזה נמשח וזה לא נמשח וכ' עפי"ד הח"ס סי' ל"ז שהביא בשם הספרי וילקוט פ' נשא דאמר רבי וימשחם אתא לומר שבמשיחת משה אותן הכלים הוי כאלו נמשחו כל הכלים לדורות וכ' בח"ס דלדורות לא בא משיחה מחדש אלא ע"י העבודה מושך עליהם משיחת מרע"ה א"כ א"ש החילוק בין מזבח הפנימי להחיצון דהפנימי אף של שלמה שלא נמשח מ"מ ע"י העבודה נמשך עליו משיחת מרע"ה כיון דמזבח הפנימי של שלמה דמי לשל משה אבל מזבח החיצון של שלמה דלא דמי כלל לשל משה שהי' של נחשת וזה בנין אבנים אי אפשר להמשיך עליו משיחת מרע"ה כיון דלאו מזבח כהאי משח שלמה ע"כ שפיר כ' רש"י דמזבח החיצון לא נמשך אבל מזבח הפנימי חשוב נמשך עכ"ד א"כ חשמונאי דעשו מנורה של עץ כדאי' בע"ז דף מ"ז ול"ד כלל לשל משה שהי' מנורה של זהב וע' מנחות כ"ח באה זהב באה ככר גביעים כפתורים ופרחים אינה באה זהב אינה באה ככר וכו' הרי דלא דמי כלל מנורת עץ דחשמונאי למנורת זהב של משה ודמי למזבח החיצון דא"א להמשיך עליו משיחת מרע"ה כיון דהי' של עץ ושפיר אינו מקדש שני פסולין ודו"ק היטב. ד) ועפ"י דברינו י"ל בהא דהק' הקובץ דאמאי לא ביטלו השמן טמא ע"י צרצור קטן ולכאורה צ"ע דהאיך שייך כאן ביטול הא הטפה הראשונה יטמא את השאר ושוב ל"ש ביטול ועי' בתוס' פסחים י"ד וכבר תמהו בזה אך י"ל דבאמת קי' הקובץ לק"מ לפי הנ"ל דהי' על השמן פסול לינה והרמב"ם פסק בפ"ה מה' פסיהמ"ק ה' י"ז דאין איסורין מבטלין זא"ז א"כ ל"ש ביטול כיון דגם על השמן טהור הי' פסול לינה אך י"ל דקי' הקובץ דכשהגיע למנורה ונפקע פסול לינה אז ישפכו לתוכה דאז הוה היתר א"כ לפי"ד החק נתן ומכ"ח מ' צ' דאחר המשלח האור שוב אינו