בנין דוד א כב

כח) ולפי"ז יש לפרש המדרש שובה ישראל וכו' קחו עמכם דברים וכו' הדד"כ קודש ישראל לד' ראשית תבואתה, דהא דמועיל תשובה דהדיבור למעשה יחשב כתרומה כנ"ל, וז"פ שובה ישראל וכו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ולא תימא דלא אתי דיבור ומבטל מעשה לכן אחז"ל במדרש הדד"כ קודש ישראל לה' ראשית תבואתה, דהמה כתרומה דהדיבור למעשה יחשב ושפיר מועיל תשובה והבן: כט) עוי"ל הסמיכות אשר עשה משה וכו' בראשית ברא א' ואחז"ל אשר עשה משה ששיבר את הלוחות דמוטב שידונו כפנוי' ולא כא"א. והנה יש להעיר לפי"מ דמבואר בר"ה [י"ז ע"א] דהשי"ת מוותר על חטא הראשון, והרי אחז"ל דבשעת קבלת התורה היו כגרים וכקטן שנולד דמי ופסקו זהומתן, א"כ הרי החטא העגל הי' החטא הראשון א"כ למה שיבר משה רבינו הלוחות דהא השי"ת מוותר על חטא הראשון, אמנם הד"ב דהא המחשבה קדמה למעשה וכמבואר בשמ"ק ב"מ [מ"ג ע"ב] דה"ט דפיגול הוה לאו שאב"מ דכבר כעשה פיגול במחשבה קודם הדיבור ע"ש. א"כ הלא בע"ז יש עונש ג"כ על המחשבה א"כ מעשה העגל הי' חטא השני, כי וויתר השי"ת על חטא הראשון היינו המחשבה, ושפיר שיבר משה הלוחות, והנה הטעם דבע"ז איכא עונש המחשבה מבואר בספה"ק עפי"ד חז"ל בראשית ברא א' מתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד אלא שראה השי"ת שאין העולם מתקיים שתפה מדה"ר למדה"ד [ובפשיטות י"ל הסמיכות ישראל בראשית ברא א' עפי"ד דורשי רשימות דמשו"ה נקראים ישראל דישראל נוטריקין אל שדי יתן לכם רחמים, והנה אם הי' נשאר בריאת העולם לפי מדת הדין א"כ לא שייך לומר א' שדי יתן לכם רחמים אכן יען כי רק בראשית עלה לברוא במדה"ד. אבל אח"כ שתפה למדה"ר שפיר שייך לומר דשם ישראל מורה כנ"ל, וזהו הסמיכות ישראל דאל שדי יתן לכם רחמים. דרק בראשית ברא א' דמתחילה עלה לברוא במדה"ד, אבל באמת נברא העולם גם במדה"ר לכן שפיר נקראים ישראל והבן] ולפי מדה"ד איכא עונש גם על המחשבה, ובע"ז כשאר כפי מדה"ד כפי שעלה ברצונו של השי"ת לברוא את העולם שיהי' עונש גם על המחשבה, ולפי"ז מובן הסמיכות אשר עשה משה וכו' ששיבר הלוחות, שלא יהי' עונש על בנ"י, דלא הוה חטא הראשון דחטא הראשון הי' המחשבה, דבראשית ברא א' דמתחילה עלה לברוא העולם במדה"ד אלא שתפה למדה"ר, ובע"ז נשאר לפי מדה"ד שיהי' עונש על המחשבה, ע"כ שיבר משה רבינו את הלוחות, והבן: ל) עוי"ל הסמיכות אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא אלקים וכו', דהנה אחז"ל אשר עשה משה ששיבר את הלוחות, והמפורשים הקשו האיך שיבר משה הלוחות מעשי ידי השי"ת, וראיתי בשם הגה"ק מוהי"א ז"ל מקאמארנא לתרץ דמשה רבינו ראה את הקטרוג גדול שהי' אז על הכלל ישראל, ולא הי' לו שום עצה רק לעשות עבירה לשמה לשבור את הלוחות, ועי"ז ינצלו בנ"י אם כי משה רבינו ע"ה עשה חטא א"כ אין האשמה כ"כ על העם שחטאו ודפח"ח. וכדבריו מבואר במדרש דמשו"ה השמים נבראת תחילה כדי שיעמדו תחילה לדון בהיותם ראשון ליצירה, והן שמים לא זכו בעיניו ובמלאכיו ישים תהלה עי"ז יושבי תבל מתנצלים, כי אם גם העליונים אשר אין יצה"ר בקרבם חטאו מה יעשו יושבי ארץ אשר היצה"ר גובר עליהם ע"ש. וביע"ד ח"ב ד"א וישמח משה מכ"ק תוח"ז הגה"ק ז"ל פ' ברכה ע"ש. ולפי"ז יתכן הסמיכות אשר עשה משה ששיבר את הלוחות, ועי"ז יכצלו בנ"י כנ"ל, דבראשי' ברא א' את השמים ואת הארץ, דהשמים נבראת תחילה שיעמדו תחילה לדין שאם לא יצדקו במשפטם יהי' התנצלות ליושבי תבל, לכן שיבר משה רבינו את הלוחות להצדיק את הכלל ישראל, והבן: לא) עוי"ל הסמיכות וימת משה וכו' בארץ מואב וכו' אשר עשה משה לעיני כ"י בראשית ברא וכו' ובמדרש בראשית בשביל ישראל שנקראים ראשית שנאמר קודש ישראל לד' ראשית תבואתה ברא א' את השמים וכו' דהכה מבואר באות י"ט הנ"ל בשם הילקוט דמשו"ה מת משה בארץ מואב ולא בא לא"י דחטא במה ששיבר את הלוחות ע"ש. ולכאורה יקשה הא דן קו"ח מפסח שאמרה התורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים לא כש"כ כמבואר ביבמות [ס"ב ע"ב] א"כ לא חטא כלל. אמנם י"ל לפי דברי ז' המהרש"א ז"ל בשם הפ"ר, דלר"מ דס"ל בסנהדרין [נ"ט ע"א] דעכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול א"כ ליכא קו"ח כלל מפסח דהא אפילו עכו"ם יכול ללמוד תורה ע"ש. והנה זקיני העיר דוד ז"ל כתב דלר"מ דס"ל דעכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככה"ג ויליף לה, מדכ' אלה המצות אשר יעשה אותם האדם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם, דלהורות בא דאף העכו"ם יכול לעסוק בתורה, דס"ל כרשב"ג במס' אהלות מ"ו דקברי עכו"ם מטמאין באהל דקרו אדם אבל לרשב"י דס"ל ביבמות [ס' ע"ב] דקברי עכו"ם אינם מטמאין דלא קרוין אדם ה"ה דאסור לגוי ללמוד תורה, ומרע"ה סבר לה כרשב"י דעכו"ם אינם קרוין אדם ע"כ דן שפיר קו"ח מפסח ע"ש. א"כ לפי