בנין דוד א כא

תשובה, ואם לא הי' השי"ת מקבל שבים לא הי' שום מורא להאדם מהעונש על חטאו דהא לא מגיע לו עונש דכאנוס הוא, וז"פ כי עמך הסליחה שהקב"ה מקבל שבים לסלוח להם, למען תורא שיהי' להאדם עי"ז יראת העונש ע"ש. [ולפי"ד העיקרים יש לפרש הסמיכות בפשיטות, דנודע קו' הפמ"א איך מהני תשובה נימא כיון שנדחה נדחה לעולם, וכ' האו"ח לתרץ דאפי' למד"א בע"ח נדחין היינו בהמה, אבל אדם שיקום בתחה"מ הוא בע"ח גמור ל"א דנדחה עכ"ד, ובסנהדרין [צ"א ע"א] ילפינן תה"מ מקו"ח מאי דלא הוי הוי כגון האדם מה דהוי לא כש"כ, והנה אחז"ל בראשית וכו' את השמים לרבות תולדותיהם, ואת הארץ לרבות תולדותיהם כגון האדם, ולפי"ז מובן הסמיכות לכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כ"י שיהי' להם יראת העונש כיון דמהני תשובה כדברי העקרים, ע"י בראשית וכו' ואת הארץ לרבות תולדותיהם א"כ כשמע מזה תחה"מ ומהני תשובה ע"כ יהי' להם יראת העונש מלחטוא, והבן:] והנה מבואר בבנ"י הטעם דמועיל תשובה הגם שהוא דבר שחוץ לשכל האנושי, שאם יחטא אדם כנגד תמהת"ל הקב"ה שיועיל תשובה, אך כי גם העונש עבור החטא הוא ג"כ למעלה מהשכל האנושי, כידוע קו' הרמב"ם ז"ל, כיון דהקב"ה יודע עתידות שיחטא האדם א"כ ליכא בחירה, וכ' לתרץ כי לא מחשבותי מחשבותיכם והוא למעלה משכל האנושי א"כ כיון דהעונש ג"כ למעלה משכל האנושי, כ"כ השי"ת מקבל שבים הגם שהוא למעלה משכל האנושי ע"ש דפח"ח. [ולפי"ז יש לפרש מאמר הנביא שובה ישראל עד ה' א' כי כשלת בעוניך היינו שלא יאמר האדם דתשובה אינו מועיל שהוא למעלה משכל אנושי, לכן אמר הנביא שובה ישראל וכו' כי כשלת בעוניך שהי' לך עונש על החטא אף שהוא למעלה משכל אנושי, דהא הקב"ה יודע עתידות וליכא בחירה, לכן מהני תשובה הגם שהוא למעלה משכל אנושי, והבן,] ולפי"ז יתכן הסמיכות ולכל המורא הגדול שעשה משה, היינו שיהי' להם יראת העונש ע"י לעיני כל ישראל בראשית שיהי' לפני עיניהם דהתורה התחילה בב' כי הא' יתחיל בשבחי השי"ת אלף אלפין, שיודע הקב"ה עתידות שיחטאו וביהמ"ק יהי' חרוב, א"כ העונש הוא למעלה משכל אנושי, וממילא מועיל ג"כ תשובה הגם שהוא למעלה משכל אנושי, א"כ כיון שמועיל תשובה ממילא אם האדם אינו עושה תשובה מגיע לו העונש כדברי העיקרים הנ"ל, כי עמך הסליחה למען תורא, לכן יהי' מורא גדול לעיני כ"י מלחטוא, והבן: כז) עוי"ל הסמיכות ולכל המורא וכו' בראשית ובמדרש בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתה דישראל המה כתרומה ע"ש. [ובפשיטות י"ל הסמיכות לכל האותות והמופתים וכו' לעשות וכו' לפרעה וכו' בראשית, ובמדרש בשביל ישראל שנקראים ראשית שנאמר קודש ישראל לה' וכו', דהנה כבר הקשו אמאי נענשו פרעה והמן הא המה בעצמם לא עשו להרע לישראל אלא ע"י שלוחים ואין שלד"ע, וכ' לתרץ דישראל קדושים המה ובהקדש אמרינן יש שלד"ע עי' בשמן ששון מהמג"א ז"ל וזהו הסמיכות לכל האותות והמופתים וכו' לפרעה, הלא קיי"ל דאשלד"ע, ולכן אתא הסמיכות בראשית דישראל נקראים ראשית שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתה, ובהקדש אמרינן דישלד"ע, והבן] דהנה הקדמונים ז"ל הקשו איך מהני תשובה שמתוודה האדם להטיב מעשיו, הא לא אתי דיבור ומבטל מעשה העבי' שעשה, ונ"ל עפי"ד הר"י קורקוס ז"ל הובא בכ"מ פ"ד דתרומות, בעשה שליח לתרום לא מצי לבטל השליחות, דלא שייך לומר דאתי דיבור ומבטל ליה לדיבור, משום דהדיבור להשליח לתרום הוה כמעשה, דאפילו אם יבטל השליחות יהי' מוכרח לתרום אח"כ, לכן הדיבור הוא אלים וכמעשה יחשב ע"ש. ומעתה לפי"ד האלשיך הק' ז"ל לפ' הפסוק תורת ד' תמימה משיבת נפש, דכל איש מוכרח לשוב לד' ולקיים כל התרי"ג מצות, ואם ח"ו איכו משלים עצמו בעוה"ז מוכרח להתגלגל עד שיקיים כל התורה, וז"פ תורת ד' תמימה שמוכרח האדם לקיים כה"ת כולה, ואם אינו מקיים אזי משיבת נפש שולחים הנפש חזרה לעוה"ז עד שיקיים כה"ת עכדה"ק, [ונודע ד"ק של רבה"ק מלובלין ז"ל לפרש והי' עקב תשמעון שהסוף יהי' שתשמעון למצות ד', ע"כ מתפלא התוה"ק ושמרתם למה לכם להמתין מלשון ואביו שמר את הדבר עכדה"ק] א"כ מצות תשובה הוא ג"כ כתרומה שהדבר מוכרח להיות שיקיים כה"ת כולה לכן שפיר מועיל תשובה דהדיבור למעשה יחשב ומבטל מעשה העבירה והנה באות הקדום הבאתי דברי העיקרים שאם לא הי' מועיל תשובה לא הי' מגיע להאדם שום עונש על החטא דכאנוס הוא ע"י היצה"ר אך יען שמועיל תשובה ואם האדם אינו עושה תשובה אזי מגיע לו העונש, לכן יש להאדם מורא לחטוא מפאת העונש, וז"פ כי עמך הסליחה למען תורא כנ"ל ולפי"ז מובן הסמיכות ולכל המורא הגדול אשר עשה משה, היינו שעשה מורא גדול לבנ"י מלחטוא מחמת העונש, ע"י שיהי' לעיני כל ישראל, שיהי' לפני עיניהם בראשית ובמדרש בשביל ישראל שנקראים ראשית דהמה כתרומה וכמו בתרומה הדיבור למעשה יחשב, כ"כ הדיבור של ישראל להטיב מעשיו כמעשה יחשב, א"כ מועיל תשובה ואיכא יראת העונש ועי"ז יהי' להם מורא מלחטוא: