בנין דוד א ריט

במעי רחל וע"י תפלת לאה שלא תהי' אחותה רחל פחותה מהשפחות נתחלפו יוסף למעי רחל ודינה למעי לאה עי' בגלאנטי מזה, והכה הדבה הי' שקורין לבכי השפחות עבדים וכ' בתפ"י דהשבטים סברו דלא נשתחררו השפחות ויוסף סבר דנשתחררו ע"כ המה בנים, וזש"א דכיון שהחלום הי' דאמו לאה תשתחוה לו ועכצ"ל כנ"ל דפעלה בתפלתה שלא תהי' רחל פחותה מהשפחות א"כ סבר יוסף דהמה שפחות דלא נשתחררו א"כ למה הביא דיבה שקורין אחיו לבני השפחות עבדים הרי הוא מאמת דבריהם שכן הוא, והבן: נה) עי"ל דהנה אמחז"ל שהדיבה היתה שחשודים על עריות וכ' במשכיל לדוד שראה אותם אפיתחא דבי זונות וכוונתם הי' לטובה כמחז"ל ע"ז י"ז עב] ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפי' ליצרון ונקבל אגרא כי רצו לבוא לידי כסיון שיודעו שיהי' יכולים לעמוד בנסיון, אבל יוסף סבר שלא טוב להכניס עצמו לנסיון שמא לא יהי' יכול לעמוד בנסיון וכ"כ המפורשים והנה כ"ק מוח"ז בייטב לב ז"ל כ' דלכן אמר יוסף דהשמש תשתחוה לו היינו אביו דנקרא שמש עפי"ד כ"ק מוחז"ל בי"מ וירא לפ' הפ' ואוהביו כצאת השמש כי השמש מהלכה לעשות רצון קונה בלי להשגיח על מעכבה כ"כ דרך הצדיקים ולזה כקרא יעקב שמש ע"ש דפח"ח, וזש"א ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו שאמר שהשמש תשתחוה לו שאביו נקרא שמש א"כ ידע שהצדיק כקרא שמש שיכול להתגבר על היצה"ר, וזהו ועל דבריו למה דיבר עליהם שחשודים על העריות הלא יפה עשו שאזלו אפיתחא דבי זוכות להתגבר על היצה"ר ולקבל אגרא ונכון בס"ד: נו) ואביו שמר את הדבר ופרש"י ז"ל שמר שהי' ממתין ומצפה, וכ"ל עפי"ד הגה"ק מהר"ש מאסטרפאלי ז"ל בלקוטי שושנים ותו"ד כי בבעה"ט עה"פ ולא אחר הנער לעשות הדבר כ' שחסר פה תיבת את שהי' צריך להיות נכתוב את הדבר ואותו את שחסר כאן הוא למעלה בפסוק ותנו לי את הנערה לאשה, והענין כי סו"ת של ותנו לי הנערה לאשה הוא שם הוי"ה ב"ה וב"ש בלי שום הפסק בין השם הוי"ה ב"ה וב"ש, ובעת הגאולה יחזיר הא"ת מהפ' ותכו לי א"ת הנערה לאשה ויהי' השם בלי הפסק ותיבת א"ת יהי' מקומו בפ' ולא אחר הנער לעשות את הדבר ע"ש דבריו הנפלאים, וזש"א ואביו שמר שהי' ממתין ומצפה לעת הגאולה שיהי' את הדבר שתיבת את יסתלק ממקומו שלא יהי' הפסק בין השם ומקומו יהי' אצל הדבר ויהי' כתוב את הדבר, והבן ונכון בס"ד: נז) ויפשיטו את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו ויקחהו וישליכו אותו הבורה והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם, וכ"ל ההמשך דהכה בידי משה כ' עפי"ד הזה"ק דהי' לבוש בד' בגדי כהן הדיוט דמכפרים על עון לשה"ר בעודם עליו לכן הפשיטו אותו שלא יכפרו הבגדים ע"ש, והכה אחז"ל דהלה"ר הי' שאוכלין אבמה"ת וכ' המפורשים שאוכלו מפרכסת וס"ל ליוסף דמפרכסת אסור מדכ' לא תאכלו על הדם שאסור לאכול מבהמה קודם שתצא נפשו כמבואר בסנהדרין [סג ע"א] ע"ש, אבל השבטים סברו דמפרכסת מותר והא דכ' לא תאכלו על הדם היינו שאסור לסנהדרין לאכול ביום שדכו את הנפש למיתה כמו שס"ל לר"ע ע"ש, והנה כ' והבור רק אין בו מים ואחז"ל אבל נחשים ועקרבים יש בו שהי' דנין אותו למיתה, אבל הרמב"ן ז"ל כ' שלא דנו אותו למיתה, לכן כ' והבור רק אין בו מים דאם הי' בו מים לא הי' משליכים אותו, ולפי"ז מובן ההמשך ויפשיטו וכו' על שדיבר לשה"ר דמפרכסת מותר א"כ נשמע מקרא דל"ת על הדם שאסור לסנהדרין לאכול ביום שדנו את הנפש למיתה א"כ איך אכלו לחם, ולז"א והבור רק אין בו מים א"כ לא דנו את יוסף למיתה לכן וישבו לאכל לחם שהי' מותר להם לאכול, והבן ונכון בס"ד: נח) והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם וכו' ויאמר יהודה מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים, ונ"ל דאיתא ב' טעמים דדנו השבטים את יוסף למיתה א) שדיבר עליהם שאוכלין אבמה"ח דאכלין מפרכסת וסברו דמותר ויוסף סבר דאסור, ב) על שרצה להיות מלך ומרד במלכות דיוסף סבר דכ' מקרב אחיך תשים עליך מלך היינו שיהי' האמצעי שבשבטים ואם א"א אזי צריך להיות המובחר שבשבטים וסבר דראובן אינו נכנס במספר השבטים א"כ נשארו י"א שבטים ודן הוא האמצעי ואינו ראוי למלוכה כי הוא בן השפחה ול"א דהבא על שפחה דידי' בודאי נשתחררה דאא"ע בב"ז א"כ דן הוא עבד ופסול למלוכה ע"כ הוא ראוי למלוכה שהיא המובחר אבל השבטים סברו דדן אינו עבר דהבא על שפחתו בודאי שיחררה וראוי למלוכה א"כ יוסף הוא מורד במלכות עי' מזה בנפתלי שבע רצון ובמפורשים דפח"ח, והנה מבואר באות הקדים דא"נ דקרא דלא תאכלו על הדם לא קאי על הסנהדרין שאסורים לאכול ביום שדנו להרוג את הנפש א"כ קאי שלא לאכול מפרכסת, והכה המפורשים הקשו מה פעל יהודה בזה שאמר מה בצע כי נהרג וכו' לנו נמכרנו הא גונב נפש ומכרו הוא ג"כ עונש מיתה עי' בי"מ ז"ל