בנין דוד א רטז

דבתם וכו' וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא ובבעה"ט שלמד זרעים קדשים נשים ישועות מועד א"כ לא למד עוד סדר טהרות והביא הדבה לש"ש לכן אהב אביו אותו, ודו"ק ונכון בס"ד: מב) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקני הוא לי ופרש"י כתרגומו ארי בר חכים הוא לי' ונ"ל עפ"י הנ"ל דלכן אהב ישראל את יוסף גם לאחר שהביא הדבה דהי' כוונתו לש"ש למען יחזירם למוטב, ולכאורה י"ל דהביא הדבה למען יתגאה על אחיו, אמנם יובן עפי"ד הגר"א מווילנא ז"ל לפ' הפ' לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו דאחז"ל אך למעט וגם לרבות דהנה האותיות לימין לב הוא כ' קודם הלמ"ד ואל"ף קודם הבי"ת המה תיבות אך למעט היינו להיות עניו לשמאל לתיבות לב הוא ג' אחר הבי"ת ומ"ם אחר הלמ"ד היינו תיבות גם לרבות ר"ל גאות וזהו לב חכם לימינו בוחר תיבות אך להיות עניו וכסיל בוחר לשמאלו והוא תיבות גם לרבות להיות בעל גאוה ודפח"ח [עי' לעיל כת אות כא] וזש"א ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ואפ"ה וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי הי' כוונתו לש"ש למען יחזירם למוטב ולא להתגאות על אחיו שהוא הצדיק, כי בן זקנים הוא לו ובתרגום ארי בר חכים היא לי' שהי' חכם א"כ בחר בענוה ולא הביא הדבה להתגאות אלא לשם שמים, והבן: מג) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתובת פסים ונ"ל עפי"ד הבעש"ט הק' ז"ל לפ' הפ' אל נקמות ד' עפ"י משל למלך שהי' לו שר אהוב וחטא ורצו השרים לנקום בו לדונו ביסורים אבל כאשר בא המשפט לפני המלך למען גודל אהבתו להשר יצא משפטו לגדלו עוד ביותר כי יתבייש שחטא והמלך עוד מנשא אותו ועי"ז עונו תכופר וזש"א אל מדת החסד נקמות ד' עכדה"ק [עי' לעיל פ' ויצא אות מו], וזש"א ויבא יוסף את דבתם וכו' והי' לו ליאע"ה לענוש אותו אבל יען וישראל אהב את יוסף כו' לכן ועשה לי כתונת פסים לגדלו ועי"ז יתבייש ועונו תכופר: מד) ויבא יוסף וכו', ונ"ל דדרך הטבע של האב לאהוב את הבן זקונים יותר מכל בניו וכ"ז באיש פשוט אבל צדיק שהוא אינו נופל תחת הזמן כי הוא למעלה מהזמן לא שייך לומר שאוהב את הבן זקונים יותר מכל בניו [ועי' מזה בקדושת יו"ט מכ"ק דו"ז הגה"ק ז"ל] וזש"א ויבא יוסף את דבתם רעה לאביהם שהי' הדבה מורה סימן רעה לאביהם והדבה היתה שאמרו וישראל אהב את יוסף מכל בניו ני בן זקנים הוא לו וזה הי' רעה לאביהם כי הוא לא הי' תחת הזמן אלא למעלה מן הזמן ול"ש אצלו לומר שאוהב הבן זקונים יותר משאר בניו ] [ועי' לעיל פ' וישלח אות ט"ז דבר נכון עה"פ הנ"ל]: מה) וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ודקדקו המפורשים למה כ' וישראל ולא כ' ויעקב אהב וכו' ונ'"ל עפי"ד התפ"י על המפרשים בן זקונים כי כולד בזקנותו אשר כבר נחלש כחו וחמדת החומר ולכן אין בולד חלק מיצה"ר אשר בעון חילל וכו' והקשה א"כ הא בנימין נולד אח"כ ואותו הי' לו לאהוב יותר, וכ' לת' דרחל נתעברה מבנימין לאחר שקרא לו המלאך שם ישראל וע"י שינוי נתרפא מצילעתו ונעשה לברי' חדשה וא"כ חזר לתקפו הראשון כמו בימי נעוריו ולכן יוסף הוא הבן זקונים ולא בנימין ע"ש, וזש"א וישראל יען הי' שמו ישראל דנשתנה שמו לכן אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו הוא הבן זקונים ולא בנימין כנ"ל: מא) וישראל וכו' ועשה לו כתונת פסים ובמדרש הובא בנח"י דכתונת פסים הי' בגדי כהונה ועשה את יוסף לבכור שהי' אז העבודה בבכורים ע"ש ונ"ל הטעם דעשה את יוסף לבכור עפי"ד הטו"ז ז"ל עה"ת לפ' וישראל אהב וכו' כי בן זקונים הוא לו כי מהראוי הי' שיהי' יוסף כולד ראשון אמנם יעקב הי' מובטח שיוליד את יוסף שטנו של עשו לכן נולד בזקנותו כדי שיהי' מובטח שיחי' משא"כ אם הי' נולד בנערותו לא הי' מובטח שיאריך עוד ימים וזש"א וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו יען שלא נולד רק בזקנותו ועי"ז הי' מובטח שיחי' ע"ש, ולכן שפיר הי' יוסף הבכור דהא הי' מהראוי להולד ראשון ונתאחר רק לטובת אביו ע"כ אין לגרוע ממנו הבכורה, וזש"א וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו כנ"ל, ולכן ועשה לו כתונת פסים שהוא הבכור, והבן: מז) וישנאו אותו במדרש לכו וראו מפעלות אלקים הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם ונ"ל עפי"ד האמרי שפר לפ' המדרש הנ"ל וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם דאחז"ל במדה שאדם מודד מודדין לו ובשעת קי"ס טען השר מה נשתנו אלו מאלו והשיב לו הקב"ה שדן אותם על שם העתיד שיקבלו את התורה והנה חז"ל דלכן שנאו השבטים את יוסף שדנו אותו על שם סופו שעתיד ירבעם לצאת ממנו וזש"א וישנאו אותו כעת לדון אותו על שם סופו בשביל שיקרע הים לפניהם