בנין דוד א רטו

גיאות או חמדת זנות ח"ו, ותי' דמחשבתו הי' לטובה כי רצה להביא עצמו לידי נסיון ואעפי"כ ישמור עצמו שלא יבוא לידי גיאות או זכות ח"ו עכ"ד, וזש"א אלה תולדות יעקב יוסף ונשמע מזה דתלה הכ' הזכרים בנקיבות והנקיבות בזכרים יען דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר דעיקר הוא המחשבה כנ"ל, ולכן והוא נער ופרש"י שהי' עושה מעשה נערות דרק המעשה בלתי הגונה אבל מחשבתו הי' לטובה: מ) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ובבה"ט זקנים נוטריקון זרעים קדשים נשים ישועות מועד ר"ל שלמד החמשה סדרים הנ"ל וסדר הששי סדר טהרות לא למד עוד וצ"ב ונ"ל עפי"ד האלשיך ז"ל לפ' ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם דלא הבאיש ריחם בעיני העם ולא הביא הדיבה רק לאביו ומזה ידע אביו כי כוונתו לשמים שיחזור אביו אותם למוטב וזש"א, ויבא יוסף וכו' לאביהם ולא לזולתו לכן וישראל אהב את יוסף ע"ש, ולכאורה הי' מקום לומר דלכן הביא הדבה רק לאביו למען יקח אביו הבכורה מראובן וליתנה רק ליוסף ולא הי' כוונתו לשתים ח"ו אמנם הדבר נכון לפימש"כ בנפש יהונתן דעפי"ד הי' מגיע הבכורה רק ליוסף ולא לאחיו דמבואר בתוס' ב"ב [קכ"ג ע"א] בשם הירושלמי דתאומות נולדה עם השבטים א"כ כיון שנולדה תאומה עם ראובן וכ"כ עם אחיו הרי התאומה נוצרה מטיפה הראושונה משל לשופפרת כנודע א"כ לא הי' ראובן בכור גמור ולכן הי' יוסף הבכור שלא נולדה עמו תאומה והי' בכור גמור ליצירה ולבריאה עכדפח"ח [עי' לעיל ויצא אות ל"ט], א"כ שפיר אהב יעקב את יוסף דלא הביא הדבה רק לש"ש ולא ליטול הבכורה כי בלא"ה מגיע לו הבכורה אמכם יש להעיר לפימש"כ בנפש יהודא מקדמון לחדש דאע"ג דתאומת נולדה עם השבטים מ"מ הי' ראובן בכור גמר ליצירה ולבריאה והמשל לשופפרת שאחז"ל שייך רק אצל יעקב ועשו שהי' שניהם זכרים ולא אצל השבטים שנולדה תאומה נקבה לזכר, דאחז"ל נדה (לא עא] ג' חדשים הראשונים הולד דר במדור התחתון אמצעי' ולד דר במדור האמצעי אחרונים ולד דר במדור העליון וכיון שהגיע זמנו לצאת מתהפך ויצא ע"ש הרי מבואר שיש ג' מדורים באשה ואיתא בפענח רזא פ' תזריע בשם האבן עזרא שהשלשה מדורות הנ"ל יש לזכר ג' מדורות היינו חדרים ולנקיבה ג' חדרים ובשל ימין הם חדרים לזכר ובשמאל הם מדורות לנקיבה וכשהזרע נקלט בשל ימין תלד זכר ואם בשל שמאל נקיבה ע"ש, הרי מבואר שהג' מדורות וחדרים שיש לאשה יש ג' חדרים לזכר בפני עצמו היינו מימין ולנקבה ג' חדרים בפ"ע היינו משמאל כנ"ל ולפי"ז כשתלד האשה תאומה זכר ונקיבה הזכר בא מג' חדרים שהם בימין והנקיבה באה מהג' חדרים שהם בשמאל א"כ יכול להיות שהזכר הוא ראשון ליצירה וללידה ולא שייך בזה המשל של רז"ל משל לשופפרת נכנס אחרון יצא ראשון כמו גבי יעקב ועשו שהי' שנים זכרים ובאים ממקום אחד מימין והוא קרוב לאמת ונכון בס"ד עכ"ל ודפח"ח, א"כ לפי"ז שוב יקשה למה אהב ישראל את יוסף מכל בניו לאחר שהביא הדבה שמא לא הי' כוונתו לשם שמים אלא למען יטול הבכורה המגיע לראובן שהי' בכור גמור ליצירה ולבריאה, אמנם הדבר נכון דהא יוסף לא למד סדר טהרות ולא ידע מדברי חז"ל בכרה שהוא בסדר טהרות שיש ג' מדורים וחדרים באשה א"כ סבר יוסף דליכא אלא מדור אחד ושוב המשל דומה לשופפרת דכככם אחרון יצא ראשון ולא הי' ראובן בכור גמור וכ"כ אחיו רק הוא הי' הבכור ליצירה ולבריאה ולא הי' צריך להביא הדבה ליטול הבכורה דבלא"ה מגיע לו הבכורה לכן אהב ישראל אותו דכוונתו הי' לש"ש, וזש"א ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, ואפ"ה וישראל אהב אותו מכל בניו יען דכוונתו הי' לש"ש דאין לומר דכוונתו הי' ליטול הבכורה, ולז"א כי בן זקנים הוא ובבעה"ט זקנים נוטריקן זרעים קדשים נשים ישועות מועד א"כ לא למד מס' כדה סדר טהרות ולא ידע מש"ס הנ"ל וע"כ הי' כוונתו לשמים לכן שפיר אהב אביו אותו ודו"ק והדבר נחמד בס"ד: מא) עיל"פ דברי הבעה"ט הנ"ל עפי"ד הנ"ל דלכן אהב ישראל את יוסף מכל בניו דמה שהביא הדבה הי' כוונתו לש"ש שאביהם יחזירם למוטב ולא למען יטול אביו הבכורה מראובן ולתנה לו כי בלא"ה מגיע לו הבכורה שהוא בכור גמור וראובן אינו בכור רק ללידה ולא ליצירה כי תאומה נולדה עמו וכיון שיצא בראשונה נכנס באחרונה משל לשופפרת כנ"ל אמנם לפי"ד הגהות לקול אלי' פ' תצא דתאומה נולדה מטיפה אחת דנחלקת לשנים כמחז"ל נדה [כז עא] יהודא וחזקי' בני ר' חייא דנשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים ואמרו שם דטיפה אחת הי' ונתחלקה לשנים א"כ כיון דבהריון התאומה שנים שוים דיצירתם הי' ביחד דל"ש כלל נכנס ראשון יצא אחרון דהא לא נולדו מב' טיפות א"כ שוב אזלינן בתר הלידה והנולד ראשון הוא הבכור ע"ש א"כ לפי"ז הרי ראובן הוא בכור גמור א"כ י"ל דלכן הביא יוסף הד"נ שיקח אביו הבכורה מראובן ולתת לו אמנם הד"נ דהא לא למד עדיין סדר טהרות ולא ידע מש"ס נדה הנ"ל וחשב שראובן אינו בכור, ועכצ"ל דהביא הדבה לש"ש וזש"א ויבא יוסף את