בנין דוד א ריד

ממש ודפח"ח והנה ראיתי הטעם דהי' יוסף הצדיק מסלסל בשערו דאיתא באגרא דפרקא אות של"ז דחזינן אם האדם עוסק בתורה ומתקשה בהענין אזי מסלסל בשערו בפיאות ובזקנו כי המה מרמזים לי"ג מדות של רחמים והם מכוונים כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת וע"י מחשבה זאת מעורר הי"ג מדות ומשפיעין לי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ונתגלה לו הדבר שהי' נעלם ממנו ולזה הי' יוסף מסלסל בשערו שיהי' בר חכים בתורה עכה"ד, וזה נכון אי נימא דמעוררין הי"ג מדות ע"י אמירה בעלמא וה"ה ע"י מחשבה אבל א"כ דבעינן עשי' ממש ולא אמירה א"כ כש"כ דלא מועיל לעורר הי"ג מדות ע"י מחשבה ולפי"ז מובן ההמשך אלה תולדות יעקב יוסף הוא הי' תולדות יעקב ולא אחיו א"כ לא נקרא יעקב אל כנ"ל, א"כ די לעורר הי"ג מדות באמירה בעלמא וה"ה דמועיל המחשבה ולכן והוא נער שהי' מסלסל בשערו לעורר במחשבה הי"ג מדות של רחמים המכוונים כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת שיהי' בר חכים כנ"ל, והבן וב"ה הדבר נחמד: לז) אלה תולדות יעקב יוסף וכו' והוא נער, ונ"ל עפי"ד המדרש אלא תולדות יעקב יוסף מה שאירע לזה אירע לזה וכ' בברית שלום דמבואר במדרש דיאע"ה הי' לו ריח טוב כמש"כ ריח בני וכ"כ יוסף הי' לו ריח טוב ולכן ידע מרע"ה היכן עצמות יוסף שהי' ריחו נודף יען ששמרו שניהם את אות ב"ק וזש"א מה שאירע לזה אירע לזה ע"ש, והנה איתא בראשית חכמה דשם נער מורה שלא פגם באות ב"ק כמו שם בתולה על שם שלא נפגמה שיש לה הבתולים וזש"א אלה תולדות יעקב יוסף דלשניהם הי' ריח טוב יען שלא נפגמו באות ב"ק דכמו שיעקב הי' שומר הברית כמש"א כחי וראשית וכו' כ"כ יוסף וזהו והוא נער שהי' שומר הברית והבן: לח) אלה תולדות יעקב יוסף וכו' והוא נער ואחז"ל שהי' מסלסל בשערו כדי שיהי' נראה יפה ונ"ל דהמפורשים הקשו איך סלסל יוסף בשערו הא מבואר בנזיר [ד עב] במאמר שמעון הצדיק שם ופחז יצרי עלי וכו' דהסלסול ביופי מביא להתגרות היצה"ר לחמדת עבירה ונ"ל עפי"ד המפורשים הובא בקדיו"ט לכ"ק דו"ז הגה"ק ז"ל פ' תזריע ביאור אמרם ז"ל טוב זה יצ"ט מאוד זה יצה"ר כי ידוע אשר כל דבר נתפעל מהפכו ומדבר המנגד לו כי אז היפוכו הבא באחרונה גובר על חבירו הבא בראשונה ביתר שאת ע"כ יצמח טובה גדולה מהיצה"ר הבא תחלה כי אח"כ יתגבר עליו היצ"ט לכבשו וע"י היפוכו להיצה"ר עוד השכר יותר מעולה לאחר הכיבוש ע"ש, וע"כ שפיר הי' יוסף מסלסל בשערו להתגרות היצה"ר עליו ולכבשו אח"כ ע"י היצ"ט דכל דבר מתפעל מהפכו ולהגדיל שכרו לאחר הכיבוש, והנה כ"ק דו"ז ז"ל כ' שם לפי הנ"ל דכל דבר מתפעל מהפכו הטעם דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר ואם האיש מזריע תחלה יולדת נקבה כמחז"ל עה"פ אשה כי תזריע וילדה זכר דכיון דאשה מזרעת תחלה א"כ אח"כ גובר חלק כח האיש הבא באחרונה דכל דבר מתפעל מהפכו מתגבר עליו וממילא נעשה הפעולה בדומה לו להיות זכר וכן להיפך אם האיש מזריע תחלה אז גוברת אח"כ כח האשה להיות בדומה לה ויולדת נקיבה ע"ש דפח"ח, והנה המפורשים הקשו על הא דכ' אלה תולדות יעקב יוסף וכי יוסף לבד הי' תולדותיו וכ' בתפ"י לת דאחז"ל תלה הכתוב זכר בנקיבות דכ' אשה כי תזריע וילדה זכר כיון דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר והנקיבות תלה בזכרים כיון דאיש המזריע תחלה מוליד נקיבה ואיתא במדרש דיוסף הי' נקיבה בעת היצירה ואח"כ נתהפך לזכר ולכן שפיר כ' אלה תולדות יעקב יוסף שתלה אותו בזכר יען כי הי' נקיבה בעת היצירה אבל יתר השבטים שהי' זכרים בעת היצירה והיתה האשה מזרעת תחלה ע"כ אין הכתיב תולה אותם ביעקב ודפח"ח, וזש"א אלה תולדות יעקב יוסף שתולה אותו ביעקב ולא אחיו ונשמע מזה דאם האשה מזרעת תחלה יולדת זכר ואם האיש מזריע תחילה יולדת נקבה דכל דבר מתפעל מהפכו דהיפוכו גובר על חבירו הבא בראשונה כנ"ל, א"כ שפיר עשה יוסף הצדיק לסלסל בשערו להתגרות עליו היצה"ר שיבוא אח"כ היצ"ט להתגרות עליו דכל דבר מתפעל מהפכו להגדיל שכרו ביתר שאת כנ"ל וזהו שאמר והוא נער שהי' מסלסל בשערו להגדיל שכרו, והבן והדבר נכון בס"ד: לט) אלה תולדות יעקב יוסף וכו' והוא נער ופרש"י שהי' עושה מעשה נערות מתקן בשערו ממשמש בעיני' כדי שיהי' כראה יפה וכ"ל עפי"ד התפ"י הנ"ל דלכן כ' תולדות יעקב יוסף דיוסף הי' נקיבה ביצירה ותלה הכ' הזכרים בנקבות והנקיבות בזכרים דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר ואיש מזריע תחילה יולדת נקיבה כנ"ל והכה מבואר בתפ"י פ' תזריע הטעם דאשה מזרעת תחלה יולדות זכר ואם האיש מזריע תחלה מוליד נקיבה וז"ל כי יתרון האדם מבהמה הוא מחשבה והרהור כי בהמה אין לה מחשבה משא"כ האדם כי עיקר הוא המחשבה והרעיון וכו' כי האשה תהרהר ומחשבתה בבעלה ולכך יולדות זכר כי גדול כח המחשבה והרעיון שפועלת למאוד וכן להפך הרהור הבעל בנוקבא עכ"ל והנה המפורשים הקשו על יוסף הצדיק שסלסול בשערו שיהי' נראה יפה הא יהי' עלול להביא עצמו לידי