בנין דוד א ריג

בשלוה דסבר דהגלות אינו מתחיל משנולד יצחק ואפ"ה לא יהי' בנ"י במצרים אלא רד"ו שנים דשאר גליות ישלימו הד' מאות שנים כמבואר בזוה"ק, והנה מבואר לעיל [פ' תולדות אות פ"ב] דזה נכון לר"א דס"ל בקידושין [י"ח עב] דיש אם למסורה ואמרינן כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למכרה א"כ אא"ל דשאר הגליות הי' דנמכרו מכירה חדשה בשביל שחטאו ועכצ"ל דשאר הגליות הי' להשלים הזמן ע"ש, והנה מבואר באות הקדום דאי נימא דעשה דפו"ר דוחא ל"ת דל"ת קדשה י"ל דלא נשתחררו השפחות ובניהם המה עבדים אבל א"נ דל"א עדל"ת שוב עכצ"ל דנשתחררו השפחות ובניהם המה בני יעקב ולא עבדים כנ"ל, והנה באור תורה ז"ל פ' לך אות מ"ט כ' דדברי האוהב ישראל ז"ל הנ"ל דאמרינן עדל"ת נאמרים למד"א דאשה מצווה על פו"ר אבל למד"א דאשה אינה מצווה על פו"ר ל"א עשה דפו"ר דוחה ל"ת דשפחה כיון דבדידה ליכא עשה כמש"כ התוס' גיטין [מא עא] ע"ש, והכה מבואר ביבמות [סה עב] דטעמא דמד"א דאשה אינה מצווה על פו"ר דכתיב וכבשה חסר וי"ו איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש ומאן דס"ל דאשה ג"כ מצווה על פו"ר דכבשוה בוי"ו תרתי משמע ע"ש, וכ' בנחלת בנימן הקדמון ז"ל דפליגי בזה דמאן דס"ל דאשה אינה מצווה על פ"ר סובר דיש אם למסורה וכתיב חסר וי"ו ומאן דס"ל דאשה ג"כ מצווה על פו"ר ס"ל דאזלינן בתר הקרי דיש אם למקרא והקרי הוא וכבשוה בוי"ו ע"ש וזש"א וישב יעקב וכו' דביקש שלוה דס"ל דיש אם למסורה א"כ עכצ"ל דשאר הגליות המה להשלים הזמן ולא חל עליו הגירות כנ"ל ולכן ויבא יוסף את דבתם שהשבטים מזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים הלא אי אמרינן דיש אם למסורה א"כ אשה אינה מצווה על פו"ר ועכצ"ל דיאע"ה שיחרר את השפחות דל"א עדל"ת כנ"ל, א"כ המה בני יעקב ולא עבדים, ודו"ק והדבר נחמד בס"ד: לה) וישב יעקב וכו' ועשה לו כתונת פסים במדרש תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ונ"ל דנודע דכל הרוגז של עשו ליעקב הי' על הברכות שלקח אבל יעקב הצטדק עצמו כי לא נתקיימו הברכות דאזלינן בתר המחשבה ומחשבה של אביו הי' לברך את עשו ולראי' שאזלינן בתר מחשבה הרי יעקב נתן הבכורה ליוסף יען כי הי' בכור במחשבה דמחשבתו הי' על רחל והנה הא דשינה יאע"ה בן בין הבנים שעשה לו כתנות פסים הרי אחז"ל שבת [י עב] לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים כ' בתפ"י דסבר דלבכור מותר לשנות שהרי גם התורה שינתה לתת לו פי שנים עי' בקה"י מזה א"כ מדעשה לו כתונת פסים דהוא הבכור דאזלינן בתר מחשבה ולא יחול הברכות על יעקב א"כ אין לעשו שום טענה על יעקב אמנם יש להעיר לפי"ד היפ"ת הא דאסור לשנות בן בין הבנים דוקא אם הבן אינו בן מפואר אבל אם הוא מפואר מותר לשנות ע"ש, א"כ מעתה יכול עשו לומר דלא אזלינן בתר מחשבה ויחול הברכות על יעקב והא דעשה יעקב כתונת פסים לא עשה השינה יען כי הוא הבכור רק כי יוסף הי' בן מפואר מותר לשנות, אמנם הד"כ לפימש"כ כ"ק מוחז"ל בי"מ לפ' מחז"ל הנ"ל לעולם לא ישבה אדם בן בין הבנים דהא דמותר לשנות לבן מפואר דוקא אם פירש מאחיו והלך לו אבל אם המה כינוסים יחדיו אסור לשנות גם לבן המפואר שלא יתקוטטו וזש"א לעולם אל ישנה אפילו לבן המפואר בן בין הבנים אם הבן הוא בכינוס עם הבנים ודפח"ח א"כ שפיר הצטדק יעקב לפני עשו דלא חל עליו הברכות דאזלינן בתר מחשבה דהא עשה את יוסף לבכור ולראי' דיוסף הוא הבכור מדעשה לו כתונת פסים ואם לא הי' בכור הי' אסור לשנות אפילו לבן המפואר דהא כל האחים הי' כינוסים יחדיו, וזש"א במדרש וישב יעקב וכו' ואחז"ל שביקש לישב בשלוה עם עשו שלא להרע לו דאזלינן בתר מחשבה ולא יחול עליו הברכות והראי' מדעשה כתונת פסים דאין לומר דלבן מפואר מותר לשנות דהא הי' כינוסים יחד ובכה"ג אסור לשכות כנ"ל, וזש"א במדרש כיבוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו דע"י שהי' כל בניו בכינוס יחד זאת הצילו מיד עשו להצדיק עצמו לפניו, ודו"ק וב"ה הוא דבר נכון: לו) אלה תולדות יעקב יוסף וכו' והוא נער ואחז"ל שהי' מתקן ומסלסל בשערו, ונ"ל ההמשך עפי"ד המפורשים לעיל אות ל"א דלכן כ' אלה תולדות יעקב יוסף דרק יוסף הי' נקרא תולדות יעקב ולא אחיו כיון דהי' ראוים לצאת מאברהם אלא שיעקב פדאו מצער גידול בנים ע"ש והנה נודע דיעקב נקרא אל יען כי הוא וי"ב תולדותיו המה מספרם אחד א"כ למד"א הנ"ל דראוים הי' השבטים לצאת מאברהם והמה תולדות יעקב א"כ ס"ל דיעקב לא נקרא אל והנה בבני יששכר ז"ל הובא לעיל פ' וירא אות כ"ג כ' על פרש"י ויקרא לו אל דלא נקרא יעקב אל עפי"ד הפלאה ז"ל לפ' אל הורית לנו לומר שלש עשרה דממדות אל נשמע שמעוררין י"ג מדות באמירה בעלמא ולא בעינן שיעשה כסדר הזה מה הוא רחים אף אתה רחים וכו' דאא"ל דבעינן עשי' ממש דהא מדות אל א"א להיות בעשי' דהא לא איש אל דא"א לאדם להיות אל עכ"ד, ולזה פרש"י דיעקב לא נקרא אל שיהי' יכולים לעורר הי"ג מדות באמירה בעלמא ולא בעינן עשי'