בנין דוד א ריא

דשלח יאע"ה את יוסף הלא ידע שאחיו שונאים אותו אחז"ל דאין שליח אלא לוי' א"כ הרי יאע"ה אמר ואשלחך אליהם הרי ליוה אותו וכל המלוה את חבירו כתיקונו אינו ניזוק באותו דרך עי' סוטה [מו עב] יעקב חשב שרועים בשכם בשדה שלו כי לא הי' לו שדה אחרת אבל האחים הלכו לרעות בדותן והלך יוסף אליהם ולדותן לא ליוה יאע"ה את יוסף ע"כ ניזוק שם ע"ש, ולכאורה יקשה איך הלכו לרעות לדותן בשדות אחרים הא היה גזל ועכצ"ל דסברו דגזל עכו"ם מותר, וזש"א המדרש וישב וכו' ביקש לישב בשלוה דלא חטא בממון של שכם דגזל עכו"ם מותר כנ"ל וע"כ הלכו השבטים לרעות בדותן כיון דגזל עכו"ם מותר, וזהו שקפץ עליו רוגזו של יוסף דכיון שהי' בדותן ע"כ ניזוק שם ונכון בס"ד: כז) עי"ל עפי"ד לקמן אות ל"ד דלכן ביקש שלוה דסבר דיש אם למסורה ע"ש, ומבואר בנחלת בנימן דהא דהגון דהע"ה למלכות אף שבא מרות התואבי' הנשים לא נאסרו דלא הי' להם לקדם בלחם דדרכו של איש לכבוש במלחמה ולא אשה כחז"ל וזה נכון למד"א דיש אם למסורה וכבשה כתיב חסר וי"ו אבל למד"א דיש אם למקרא והקרי הוא וכבשוה בוי"ו דגם דרכה של אשה לכבוש ונאסרו גם הנשים לא הי' ראוי דהמע"ה למלוכה ע"ש, והכה מבואר לעיל אות [כא] דלכן דכו השבטים את יוסף למיתה על שימרד במלכות בי"ד ע"ש וזש"א ביקש יעקב לישב בשלוה דאמרינן דיש אם למסירה א"כ הגון דוד למלוכה לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף: כח) עי"ל עפ"י הנ"ל דלכן ביקש יאע"ה לישב בשלוה דסבר דיש אם למסורה והכה בברכות (ה עא] איתא למד"א מדכ' אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו דיסורין של אהבה כל שאין בהם ביטול תורה המה יסורין של אהבה ומה ת"ל ומתורתך תלמדנו א"ת תלמדנו בסגל אלא בציירי דבר זה אנו לומדי מן התורה קו"ח משן ועין שעבד יוצא לחירות כש"כ יסורים ע"ש וכ' בבינת יעקב דפלוגתתן תלי' אם יש אם למקרא אזי הקרי היא בסגול ולמד"א יש אם למסורה בלא נקודות כמו שנמסר לנו האותיות ונוכל לומר שקורין תלמדנו בצירי גם יסורים של ביטול תורה המה יסורים של אהבה ע"ש. והנה יאע"ה מובחר שבאבות הי' נקי מחטא וע"י צערו של יוסף הי' לו ביטול תורה, א"כ למד"א דבביטול תורה לא הוה יסורים של אהבה רק לעונש לא הי' ראוי שיקפץ עליו צערו של יוסף, אבל למד"א דאף יסורין שיש בהם ביטול תורה המה ג"כ יסורים של אהבה שפיר קפץ עליו רוגזו של יוסף אע"פ שהי' נקי מחטא ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל ביקש יעקב לישב בשלוה דסבר דיש אם למסורה כנ"ל ע"כ שפיר קפץ עליו רוגזו של יוסף אע"פ שהי' לו ביטול תורה מ"מ המה יסורים של אהבה, ודו"ק היטב בכל הכ"ה אופנים כי נחמדים המה בס"ד: כט) וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען ונ"ל דאחז"ל וישב יעקב שביקש לישב בשלוה שלות עוה"ז, והנה המפורשים הקשו הא שלות עוה"ז הוא לעשו ולא ליעקב אמנם הד"נ לפימש"כ בצפנת פענח דמגיע לנו ג"כ שלות עוה"ז מדין תרומה שמגיע להקב"ה משלות עוה"ז (מדין תרומה שמגיע להקב"ה משלות עוה"ז שהוא כהן ואנו עבדיו ומאכילין תרומה לעבד כהן כשהוא בפני רבו והרי השכינה עמנו עכ"ד, והנה המפו' כ' לפ' וישב יעקב וגו' בארץ כנען היינו בארץ מגורי אביו שבשמים יען שהי' בארץ כנען ששם השכינה שורה, וזש"א וישב יעקב שביקש שלות עוה"ז יען שהי' בארץ מגורי אביו בארץ כנען ששם השכינה שורה ע"כ מגיע לו שלות עוה"ז מדין עבד שמאכילין אותו תרומה כשהוא בפני רבו והבן: ל) ולפי"ז יל"פ הפ' פ' ויצא אם יהי' אלקים עמדי וכו' ונתן לי לחם לאכול ר"ל דאם יהי' א' עמדי א"כ אהי' כעבד לפני רבו שמאכילין אותו תרומה לכן ונתן לי לחם לאכול : לא) וישב יעקב וכו' אלה תולדות יעקב יוסף, ונ"ל ההמשך דאחז"ל וישב יעקב ביקש יעקב לישב בשלוה וכ' הקדמונים דחשב שהגירות אינו מתחיל משנולד אביו לכן לא חל עליו הגירות ואפ"ה לא יהי' בנ"י במצרים אלא רד"ו שנים דחצי גלות חל על ישמעאל דנקרא ג"כ זרע אברהם, והנה המפורשים מקשים למה כ' אלה תולדות יעקב יוסף והא הי' לו עוד בנים וכ' לת' עפי"ד חז"ל סנהדרין [יט עב] עה"פ כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם שפדאו מצער גידול בנים שהוטל עליו טורח השבטים שעל אברהם הי' מוטל אותו טורח והוא פדאו ע"ש ולכן י"ל דלכך לא נתיחסו בני יעקב להקרא תולדות יעקב יען כי לא הי' אלו הבנים אלא במקום אברהם וראוים להקרא תולדותיו משא"כ יוסף הי' ראוי להקרא תולדות יעקב דהרי הי' ראוים לצאת מאברהם י"ב שבטים והי' לו ב' בנים את יצחק וישמעאל דישמעאל נקרא ג"כ זרע אברהם א"כ ל"ה צריך להשלים אלא י' שבטים א"כ כיון דיוסף הי' הי"א שבבניו של יעקב לכן אמר הכ' אלה תולדות יעקב יוסף שרק יוסף הי' תולדות יעקב ודפח"ח, וזש"א וישב יעקב שביקש שלוה יען כי הגלות חל על ישמעאל ג"כ שהוא זרע אברהם