בנין דוד א רט

השבטים את יוסף כדי שיהי הבכורה לראובן וזש"א ביקש יעקב לישב בשלוה ועכצ"ל דסבר דלא חטא בב' אחיות דנקרא אל א"כ שפיר לא חטא ראובן במה שבלבל מצעו של אביו כנ"ל, ומגיע לו הבכורה ע"כ מכרו את יוסף וזהו שקפץ עליו רוגזו של יוסף והבן: יט) עי"ל עפי"ד הישיע"ק הנ"ל דלכאורה איך ביקש שלוה כיון שזיכה את הרבים הא כבר חכ"א שעזב את אביו על מצות כיבוד אב אמנם י"ל דסבר לעשות מצוה לישא אשה ואפילו אי נימא דמצות כיבוד עדיף מ"מ הי' טעה בדבר מצוה וסבר כר"י דטעה בד"מ פטור [סוכה מא עב] ומבואר לעיל דלכן מוכרו השבטים את יוסף כדי שתחזיר הבכורה לראובן דסברו דלא חטא ראובן במעשה בלהה, והכה אחז"ל [שבת נה עא] דלא חטא ראובן שתבע עלבון אמו ע"ש ובפני"פ כ' אע"ג דטעה בזה כי כיבוד אב קודם לכיבוד אמו מ"מ לא חטא דהי' טעה בדבר מצוה ע"ש וזש"א המדרש ביקש יעקב לישב בשלוה שלא ירא עוד מעשו שמא יוגרם החטא כיון דגייר גרים יהי' מזכה אתהרבים ולא חטא מכבר במצות כיבוד דטעה בד"מ פטור כנ"ל וע"כ מכרו את יוסף שתחזיר הבכורה לראובן דלא חטא שהי' טעה בד"מ כנ"ל, וזהו שקפץ עליו רוגזו של יוסף, ודוק: כ) עוד י"ל עפי"ד הכח"י דלכן ביקש שלוה אע"ג שמזלו לא הי' מורה שלוה קסבר דיש לו דין ישראל ואין מזל לישראל ע"ש, ומבואר בשמנה לחמו בשם רז"ל דה"ט דאין מזל לישראל דהשי"ת נקרא אל שדי שהוא משדד את המזלות ע"ש, ועוד איתא שם דלמד"א דשם שדי מורה שמשדד המזלות א"כ לא ס"ל כמאחז"ל דשם שדי על שם שאמר לעולמו די שהי' העולם מותח והולך עד שאמר די א"כ י"ל דהעולם מן הצדדים נברא אבל אם הוה אמינא דשם שדי על שם שאמר לעולמי די א"כ ע"כ הי' צ"ל דהעולם מאמציעתו נברא והי' מותח והולך דאי מצדדים נברא א"כ לא הי' אפשר למתוח כמובן ע"ש, והכה מבואר בלקט יוסף דאי נימא דעולם מצדדים נברא א"כ נברא א"י בסוף ועכצ"ל דכל המאוחר בבריאה חשוב יותר דהרי א"י משובח מכל הארצות ועכצ"ל דצדיק גדול ממלאך דמאוחר בבריאה ע"ש, ומבואר לעיל אות י' בשם הפלה"ר דלכן מכרו השבטים את יוסף על שגרם שיברא האדם דצדיק עדיף ממלאך ונברא על ידו שהסכים עם המלאכים שיברא האדם כמש"כ בזוה"ק ע"ש ולפי"ז מובן המדרש ביקש יעקב לישב בשלוה דסבר דאין מזל לישראל דשם שדי מורה שמשרד המזלות א"כ יכולים לומר דהעולם מצדדים נברא וכל המאוחר בבריאה עדיף וגדולים צדיקים ממלאכים א"כ כבוא האדם ע"י יוסף ולכן מכרו אותו, וזהו שקפץ עליו רוגזו של יוסף, ודוק ונכון בס"ד: כא) עוד י"ל עפ"י הנ"ל באות י"ח דלכן ביקש שלוה משום דזיכה את הרבים ואין חטא בא על ידו אם לא חטא מכבר ע"ש, ולכאורה הלא חטא באיסור ב' אחיות אמנם הרי כ' הקדמונים דהי' כקרא יעקב אל והי' מותר בב' אחיות, והכה איתא במדרש ב' טעמים דנענשה דינה בשכם א) משום שקרא לעצמו אל והוא אינו אל, ב) משום דיצאנית היתה וכ' כבודה בת מלך פנימה ע"ש, והנה איתא בקדמונים דלכן דנו השבטים את יוסף למיתה להשליכהו לבור על שרצה שיהי' הוא וזרעו מלכים ומרד במלכות בית דוד שלו המלוכה בשעה שישראל יהי' שרויין על אדמתם [ועי' מזה בערוגת הבשם] והנה מבואר ביבמות [ע"ז ע"ב] דה"ט דראוי דוד למלכות אף שבא מרות המואבית דלא נאסרו הנשים דלא הי' להם לקדם בלחם ומים משום דכבודה בת מלך פנימה ע"ש, ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל דכיון שראו השבטים שמבקש שלוה שלא חטא בב' אחיות דנקרא אל, א"כ עכצ"ל הא דנענשה דינה משום דיצאנית היתה וכבודה בת מלך פנימה א"כ ראוי דוד למלוכה ע"כ השליכו את יוסף לבור כנ"ל, וזהו שקפץ עליו רוגזו של יוסף, ודו"ק כי נכון הוא בס"ד: כב) עוד י"ל עפימש"כ המפו' דלכן ביקש שלוה דמצד הדין שכר מצוה בה"ע ליכא לכן ביקש כמתנת חנם, והקדמונים כ' דלכן שכר מצבה"ע ליכא אע"ג דכ' ביומו תיתן שכרו דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים ונודע ד' המדרש דדהמע"ה נולד נפל ונתן לו אדה"ר שבעים שנה כי הי' לו לאדה"ר לחיות אלף שנים דאמר הקב"ה ביום אכלך ממנו מות תמות היינו יומו של הקב"ה אלף שנים והי' חסר לו ע' שנים ונתנם לדהמע"ה, ומבואר לעיל דלכן השליכו השבטים את יוסף לבור שדנו אותו למורד במלכות בית דוד ולפי"ז מובן המדרש דכיון שראו השבטים שמבקש יעקב שלוה דס"ל דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים כנ"ל א"כ יחי' דהמע"ה שבעים שנים ויהי' מלך וע"כ דנו את יוסף למיתה כמורד במלכות בי"ד, וזהו שקפץ עליו רוגזו של יוסף ודו"ק: כג) עוד י"ל ונקדים ג' הקדמות א') דברי הארץ חמדה דלכן ביקש יאע"ה שלוה כי על האבות נגזר גירות ושעבוד ויש בכללה ב' דברים א' הדר בארץ לא לו יקרא גר והב') הנע ומטולטל ואינו יושב בשלוה, וחשב יאע"ה אע"ג שאמר הקב"ה לאאע"ה קום והתהלך בארץ מ"מ לא קנה את הארץ והוא ארץ