בנין דוד א קצח

שפחה, וכ' לת' בפר' וירא [אות סו] למד"א בקידושין [עג ע"א] דקהל גרים אקרי קהל א"כ אפילו היתה נשתחררה הגר היתה אסורה לאברהם דהיא מצרית דאסורה בקהל ואע"ג דאברהם גר הי' מ"מ קהל גרים אקרי קהל ע"כ שפיר י"ל דלא נשתחררה הגר וישמעאל הוא בן האמה, והנה פליגי שם ר"י ור"י דר' יוסי ס"ל דתרי קראי חד אתי למשרי ממזר בשתוקי וחד למשרי שתוקי בישראל וליכא קרא לאסור ממזרת לגר ואמרינן קהל גרים לא אקרי קהל אבל ר"י ס"ל דמחד קרא ילפינן ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל וקרא דמיותר אתי לאסור ממזרת לגר דקהל גרים אקרי קהל ע"ש וכ' הפר"ח סי' ק"י דפליגי אי סד"א מה"ת לקולא או לחומרא דר"י ס"ל דסד"א מה"ת לחומרא ע"כ צריך לי' תרי קראי להתיר ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל דליכא למילף חד מחברי' דהוה ילפינן מאשם תלוי דספיקא לחומרא אבל ר"י ס"ל דסד"א מה"ת לקולא ודי חד קרא להתיר ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל וקרא דמיותר אתי דקהל גרים אקרי קהל [ועי' בדברינו וירא אות ס"ו מזה] והנה בתוס' סוכה [ט' ע"א] הקשו למ"ל קרא דלכם להוציא את הגזול תיפ"ל דהוה מצהבב"ע, ואיתא במפורשים לת' בשני אופנים א) בנחלת יעקב מקדוש זקיני מליסא ובישיע"ק ז"ל לשיטת הרמב"ם ז"ל דסד"א מה"ת לקולא וזהו בל"ת אבל בעשה אמרינן סד"א מה"ת לחומרא ע"כ נצרך לן קרא דלכם שיהי' עשה דאינו יוצא בספק גזל ב) לשיטת היראים דאע"ג דגזל עכו"ם מותר מ"מ לא מקרי לכם ע"כ צריך קרא דלכם לאסור בגזל עכו"ם עכ"ד והכה בחולין [צא ע"א] ויותר יעקב לבדו א"ר אלעזר שנשתייר על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהם בגזל ע"ש וכ' המפורשים דצ"ל דס"ל לר"א דגזל עכו"ם אסור דאי הי' סובר דמותר א"כ לא שייך לומר גבי יעקב שחביב עליו ממונו יותר מגופו שאין פושט ידיו בגזל הא לא הי' אז שום ישראל אלא עכו"ם וגזל עכו"ם מותר [ועי' בדורש לציון דגם הגרים שהי' בימי אבות לא קיימו רק ז' מצות כב"נ] אלא עכצ"ל דס"ל דגזל עכו"ם אסור וזש"א ויותר יעקב לבדו שנשתייר על פכין קטנים לפי שאינו פושט ידיו בגזל דגזל עכו"ם אסור כנ"ל א"כ אא"ל כת' הנ"ל דצריך קרא דלכם על גזל עכו"ם דהא גם גזל עכו"ם אסור, ועכצ"ל כת' הנ"ל דצריך לן קרא על ספק גזל דסד"א מה"ת לקולא כנ"ל א"כ שוב אמרינן דקהל גרים אקרי קהל כנ"ל ואמרינן דלא נשתחררה הגר דאפילו אם היתה נשתחררה היתה אסורה לאברהם וממילא ישמעאל הוא בן האמה ואינו יורש את אברהם כנ"ל ע"כ שפיר מערער עשו על הבכורה ליטול פי שנים לומר דא"י מוחזקת מאברהם ואפ"ה אין לישמעאל שום חלק ירושה בא"י כנ"ל לכן ויאבק איש עמו זה שרו של עשו על שלקח הבכורה מעשו והפסיד לעשו שלא יקח פי שנים ודו"ק והדבר נחמד בס"ד. סג) עי"ל עפי"ד המדרש ויאבק איש עמו על שאיחר נדרו, דהכה הקשו הא תנאי התנה יאע"ה אם יהי' א' עמדי וכו' ושבתי בשלום אל בית אבי ועדיין לא שב א"כ לא איחר נדרו, אמנם י"ל לפמש"כ לעיל פ' ויצא [אות י'] דלשיטת ר"י בירושלמי דבב"נ לא מהני שאלה ל"מ תנאי בנדר דא"א לקיים ע"י שליח ול"ש לומר דהוה כנדר ופתחו עמו דהא לא מהני שאלה ע"ש, ע"כ שפיר איתר נדרו דהתנאי לא הי' מועיל כלל דהא לחומרא הי' להאבות דין ב"נ והנה הא דנשתייר על הפכין משום דחביב עליו ממונו יותר מגופו שאין פושט ידיו בגזל כנ"ל ולכאורה קשה למד"א גזל עכו"ם מותר הרי הי' יכול לגזול, אמכם הד"נ דהא גם למד"א גזל עכו"ם מותר מ"מ ב"כ מב"כ אסור לגזול כנודע והאבות לחומרא הי' להם דין ב"נ וזש"א ויותר יעקב לבדו שנשתייר על פכין קטנים דלחומרא הי' לו דין ב"כ והי' אסור לו לגזול אף מעכו"ם כנ"ל לכן ויאבק איש עמו על שאיחר לקיים את נדרו דהא לחומרא הי' לו דין ב"נ דל"מ שאלה ולא הי' מועיל התנאי ואיחר נדרו והבן: סד) ויאבק איש עמו וכו' וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו בילקוט ראובני אלו יוצאי ירכו נדב ואביהו, ונ"ל דאחז"ל ויאבק איש עמו זה שרו של עשו עבור החטא וכ' הקדמונים דהחטא הי' שלא קיים מצות כיבוד אב בהיותו בבית לבן. אבל באמת לא חטא כי התעכב שם לישא אשה לקיים מצות פו"ר עכ"ד וי"ל דזה תלי' בפלוגתת הש"ס בבלי עם הש"ס ירושלמי דשיטת הש"ס דידן יבמות [ה פב] דעשה לפני הדיבור חמיר מעשה דלאחר הדיבור ושיטת הירושלמי הובא בתוס' קידושין [לח ע"א] דעשה דלפני הדיבור קיל מעשה דלאחר הדיבור ע"ש והנה מצות כיבוד או"א הוה עשה דלאחר הדיבור ופו"ר הוה עשה דלפני הדיבור א"כ לשיטת הש"ס דידן לא חטא יעקב אבל לשיטת הירושלמי חטא יעקב דאע"ג שרצה לקיים מצות פו"ר מ"מ לא הי' לו לדחות מצות כיבוד או"א דחמיר והכה בפרדס דוד כ' לפ' מחז"ל קידושין [נט פ"א] אמר שמואל הלכה נושא ואח"כ ילמוד תורה ר"י אמר רחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן [בני בבל] והא להו [בני ארץ ישראל] דהנה פו"ר הוה עשה דלפני הדיבור ולימוד תורה הוה עשה דלאה"ד