בנין דוד א קצה

נ) ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים וכו' רחלים מאתים וכו' ובניהם וברש"י בשם המדרש בניהם בנאיהם זכר כנגד נקבה ונ"ל דאחז"ל שבת [עז ע"ב] א"ל ר' זירא לר' יהודא מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי א"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא [דכ' ויהי ערב] והדר נהורא [והי בוקר] ופרש"י סתם עזים שחורות כלילה וסתם רחלים לבנות כיום ע"ש, וכ' בברית שלום פ' תולדות לפ' דאיתא במדרש ויקרא א' לאור יום זה יעקב ולחשך קרא לילה זה עשו א"כ משמע דיעקב הוא הבכור וכ' ויהי ערב ובמדרש זה עשו ויהי בוקר זה יעקב א"כ משמע דעשו הוא הבכור וצ"ב, וכ' לת' עפי"ד הרבינו בחיי שכל חצי כדור כל שהוא למעלה מן הארץ הוה יום וכל חצי כדור שתחת לארץ הוה לילה ע"ש וא"כ אם נחשב שמתחילת הבריאה גלגל העליון עיקר הי' יום תחלה ואח"כ לילה וכשנהפך למטה אותו כדור העליון וגלגל התחתון מתחלה הוה למטה כיון שהעליון למעלה ובעבור התחתון נחשב לילה רק אח"כ כשנעשה העליון תחתון אז הי' לילה, ולפי"ז הוה היום תחלה ואח"כ לילה אמנם אם כאמר איפכא דנחשב מתחלת הבריאה גלגל התחתון הי' עיקר הוה לילה תחלה והיינו דאיתא במדרש דהגלגל לא כעשה בפעם אחת סביב לכדור אלא מתחלה הי' כפקיע ואח"כ נמתח והכל תולה באיזה מקום הי' תחלית הפקיע של הכדור אם נאמר שתחלית הפקיע הי' חצי כדור העליון וסביב זה אצל הכדור הי' חצי כדור התחתון א"כ בשעה שנמתח הגלגל ע"כ חצי כדור התחתון נמתח תחלה כי זה הי' מבחוץ לפקיע והעליון הי' בפנים תוך הפקיע וא"כ הוה הלילה תחלה, ואם כאמר שתחלית הפקיע הי' חצי כדור התחתון וסביב זה חצי הכדור הי' חצי כדור העליון א"כ בשעה שנמתח הגלגל ע"כ חצי כדור העליון נמתח תחלה שהיה מבחוץ והתחתון לא נמתח עד אחר שנמתח העליון, והיינו דאחז"ל בענין יעקב ועשו משל אם הניחו ב' מרגליות בשפופרת אחת אותה שניתנה ראשונה יוצאת אחרונה כ"כ טיפה הראשונה היתה יעקב לכן יצא עשו תחלה ואח"כ יעקב א"כ ענין יעקב ועשו ממש דומה לפקיעת הגלגל אותו כדור שניתן ראשון תוך הפקיע יצא אחרון, א"כ לא קשיא קראי אהדדי דמש"א ויקרא לאור יום היינו תחלת הפקיע הי' חצי כדור העליון וזה שאמר במדרש יום זה יעקב ר"ל טיפה הראשונה ליעקב דיצירתו הי' קודם ליצירת עשו וזה שאמר ולחשך קרא לילה קאי אפקיעת כדור התחתון שה' סביב העליון וזהו מש"א לילה זה עשו ר"ל טיפה שני' לעשו היתה ומה שאמר ויהי ערב זה עשו שהזכיר לילה ועשו תחלה זה קאי על מה שנמתח הגלגל ויצאו יעקב ועשו לאויר העולם דאותו שניתן תחלה יצא אחרון. א"כ אי אזלינן בתר יצירה אז יעקב הוא הבכור וקודם לעשו והיום הוא קודם ללילה, אבל אי אזלינן בתר הלידה אז עשו הוא הבכור קודם ליעקב והלילה היא קודם ליום ולכן שפיר כ' ויהי ערב זה עשו היינו שהמה קודמין ללידה ואח"כ ויהי בוקר זה יעקב שהמה מאוחרים ללידה ומה דכ' ויקרא א' לאור בוקר זה יעקב היינו ליצירה היו הבוקר ויעקב קודמין והא דכ' ולחושך קרא לילה זה עשו שהמה מאוחרים ליצירה, והכה אמחז"ל דעשו נקרא עיזי דהוא שעיר ויעקב נקרא אימרי, וזש"א ר' זירא לר' יהודא מ"ט עיזי מסגן ברישא ר"ל למה יצא עשו תחלה שיהי' הוא הבכור והדר יצא אימרי היינו יעקב שלא יהי' יעקב הבכור, ולזה השיב לו ר' יהודה כברייתו של עולם דכמו שבריאת עולם יום ולילה כן הי' ג"כ בריאת יעקב ועשו דלענין הלידה הי' הלילה ועשו קודמין כנ"ל, ולכן עיזי מסגן ברישא והדר אימרי לדעת דכיון שיצאו הלילה ועיזי היינו עשו תחלה ע"כ הי' היצירה של היום ושל יעקב תחלה ע"כ שפיר יעקב הוא הבכור דאזלינן בתר היצירה ולא בתר לידה עכ"ד הנפלאים בקצת ביאור, והנה מבואר בפר"ד דלכן שלח יאע"ה זכר כנגד נקבה כיון שעתידין אוה"ע להחזיר לישראל כל המנחה וולדותיהן לכן לא רצה יעקב שיתעברו משל עשו שלא יהי' לו חלק בהולדות רק יתעברו משל יעקב כנ"ל, והכה בפר"ד הקשה הא הקב"ה יעניש לאוה"ע על מה שצערו לישראל א"כ אמאי יחזירו המנחה הא אין לוקה ומשלם, וכ' לת' דישראל קדושים הם וגבי הקדש אמרינן דלוקה ומשלם כנ"ל [אית מח] והכה מבואר במדרש דלכן נקראים ישראל קדושים דיש להם קדושת בכור דכ' בני בכורי ישראל וחתם הקב"ה דיעקב הוא הבכור ולא עשו, ולפי"ז מובן המקראי קודש ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים רחלים מאתים א"כ מזה דשלח עיזי ברישא והדר אימרי היינו רחלים כשמע דעיזי מסגן ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם דלכן יצאו עיזי תחלה היינו עשו ואח"כ אימרי היינו יעקב כברייתו של עולם דיצא הלילה מקודם ואח"כ היום דכל הקדום ליצירה הוא מאוחר בבריאה כנ"ל. א"כ מאחר דאזלינן בתר היצירה א"כ יעקב הוא הבכור ויש לישראל דין הקדש דאמרינן גבה דלוקה ומשלם ושפיר יחזירו אוה"ע לישראל את המנחה וולדותיהן כנ"ל, ולזה אמר ובניהם וברש"י בנאיהם זכר כנגד נקבה, דלכן שלח זכרים ונקבות שיתעברו משל יעקב ולא משל עשו כדי שיחזירו לנו המנחה וולדותיהן שלא יהי' לעשו חלק בהם כנ"ל ודו"ק והדבר נחמד בס"ד: