בנין דוד א קצג

לא עוה"ב, וכבר אמחז"ל דאם עושים רצונו של מקום אין להם מספר, וזש"א ואתה אמרת היטב איטיב עמך בעוה"ז ובעוה"ב יען ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב שיה' בנים הגונים עושים רצונו של מקום: מב) וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים וכו' רחלים מאתים, ונ"ל ההמשך עפי"ד התפ"י דאותה הלילה הי' ליל יוה"כ ע"ש, א"כ י"ל דלכן לן שם בלילה דלא רצה שילך לדרכו לילך חוץ לתחום דהאבות שמרו את השבת ויום הכפורים, אולם הקדמונים הקשו איך שמרו האבות את השבת הא לא יצאו לקולא מכלל ב"נ וב"נ ששבת יום אחד חייב מיתה, ולזה אתי הסמיכות עזים מאתים. עפי"ד הגה"ק מקאמינקא ז"ל דלכן שלח יעקב עזים ברישא דאח"זל שבת [ע"ז עב] מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי, א"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא דכ' ויהי ערב והדר נהורא דכ' ויהי בוקר דסתם עזים שחורים כלילה וסתם רחלות לבכות כיום ע"ש ברש"י והנה יעקב אמר עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ויקשה איך שמר את השבת הא ב"נ ששבת חייב מיתה כנ"ל, ותירצו המפורשים דהא בישראל היום הולך אחר הלילה דכ' ויהי ערב ואח"כ ויהי בוקר אבל בב"נ הלילה הולך אחר היום דכ' יום ולילה לא ישבותו יום תחלה ואח"כ לילה ע"כ שפיר שמרו האבות את השבת ובמוצ"ש עשו מלאכה וממנ"ש עשו כדין דאם יש להם דין ישראל הרי שמרו את השבת בליל שבת וביום שלאחריו דהיום הולך אחר הלילה, ואם יש להם דין ב"נ הרי לא שבתו במוצ"ש דבב"נ הלילה הולך אחר היום ועשו מלאכה בשבת, ולזה שלח עזים ברישא כברייתו של עולם מקודם לילה ואח"כ יום דבישראל היום הולך אחר הלילה ע"כ שפיר שמר התרי"ג מצות כי שמר את השבת והמלאכה עשה במוצ"ש עכדפח"ח לפי"ז מובן ההמשך וילן שם בלילה ההוא דלן שם שהי' יוה"כ, והי' אסור לו לצאת חוץ לתחום כי שמר את השבת ויוה"כ, ושלא יקשה הא ב"נ ששבת חייב מיתה, ולז"א עזים מאתים רחלים וכו' דשלח עזים ברישא כברייתו של עולם ויהי ערב ואח"כ ויהי בוקר כנ"ל, א"כ כשמע דהיום הולך אחר הלילה ושפיר הי' יכול לשמור את השבת ויוה"כ דשבת בליל שבת ולמחרתו והמלאכה עשה במוצ"ש דאצל ישראל היום הולך אחר הלילה ולא הלילה אחר היום כנ"ל, והבן הדבר נכון בס"ד: מג) ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו ואיתא בילקוט ראובני דנשר שלח יעקב לעשו וצ"ב, וכ"ל דנודע דכל השטנה של עשו הי' על שלקח יאע"ה ממנו הבכורה דהקנין לא הי' מועיל דהוה דשלבל"ע, אמנם בתפ"י כ' דהצדק הי' ליאע"ה דהי' יכול לטעון קים לי כר' מאיר דס"ל אדם מקנה דשלבל"ע ע"ש, והנה מבואר בגיטין [כו עא] דר"מ יצא מעשו דנפק מנירון קיסר שנתגייר ע"ש, ומבואר בהאר"י הק' ז"ל דלכן מקבלין גרים מעשו דכ' תהלים פ' יכרסמנה חזיר מיער העי"ן תלור' כי עשו עתיד לטהר לכן מקבלין ממנו גירים עכדה"ק. יכ"ק מוחז"ל התפל"מ כ' הטעם דעתיד עשו לטהר דכ' חזיר מיער והוא עשו כמחז"ל והנה קיימ"ל כל מה שביבשה טמא בים טהור א"כ חזיר בים טהור לכן עתיד עשו לטהר כי יהי' נעשה מתיבת מיער בעי"ן תיבת מיאר ר"ל ים בחילוף אחה"ע וחזיר שבים טהור ע"ש, והכה הקדמונים ז"ל הקשו למה נשר הוא במרכבה הא הוא מין טמא וכ' ביער"ד ח"ב לת' כי כל שביבשה טמא בים טהור כמחז"ל ויען כי הקב"ה הוא השליט בים וביבשה לכן יש במרכבה מין טמא ביבשה כיון שהוא טהור בים ודפח"ח, וזש"א דנשר שלח יעקב לעשו דנשמע מנשר דכל מה שביבשה טמא בים טהור כנ"ל א"כ חזיר דטמא ביבשה בים טהור א"כ עתיד עשו לטהר ע"י שיהי' מתיבת מיער תיבת תיאר כנ"ל, א"כ מקבלים גרים מעשו ושפיר יתגייר נירון קיסר ויצא ממנו ר"מ דיסבור אדם מקנה דשלבל"ע, ע"כ שלח לו כשר דיכול לומר קים לי כר"ח דאדם מקנה דשלבל"ע להסיר עשו השטנה דעפ"י הדין הבכורה ליעקב ודו"ק, וב"ה הוא דבר נחמד: מד) עי"ל לפי"ד הנ"ל דמזה שהכשר הוא במרכבה נשמע דיולד ר' מאיר, ולפי"ד לעיל [באות כ"ה] דר"מ דס"ל כיבוש יחיד שמי' כיבוש לא חטא יעקב במה שלקח ב' אחיות ע"ש, ומבואר במדרש הא דחשב עשו שיהי' יכול להרע ליעקב הוא משום שחטא בב' אחיות ולזה שלח לו נשר דנשמע דיולד ר"מ ולשיטתו לא חטא בב' אחיות ולא דהי' יכול להרע לו וקצרתי: מה) עי"ל לפי"ד הנ"ל דשלח לו נשר דמנשר שהוא במרכבה נשמע דיולד ר"מ, ולפי"ד לעיל [באות ל'] דלר"מ ליכא איסור ב' אחיות ע"ש. ולפי"ד המדרש הנ"ל דאם לא חטא בב' אחיות לא יהי' כת לעשו להרע לו, ע"כ שלח לו בשר שידע עשו שלא יהי' יכול להרע לו, וקצרתי: מו) עי"ל לפי"ד הנ"ל דשלח לו נשר מדחזינן דנשר הוא במרכבה כשמע דיולד ר"מ, ולפי"ד היפ"ת דלכן לקח יאע"ה ב' אחיות שהי' לו דין ב"כ וס"ל כר"מ דב"נ אין מוזהר על ב' אחיות כיון שאין