בנין דוד א קצא

וחמור וצאן והייתי יכול ליתן מעשר מ"מ שמרתי התרי"ג מצות דליכא איסור איחר הנדר, יען ועבד זה דוד המלך א"כ מדאמרינן דדוד ראוי למלוכה עכצ"ל דנשים אינם חייבות בקידוש היום כנ"ל דזכור ושמור לאו בדיבור אחד נאמרו רק מרע"ה אמר מעצמו שמור ולא אמר זכור דאין שום נפמ"נ דהשמר דעשה הוא עשה ולא לאו כנ"ל א"נ שוב אמרינן דאמר ולא הפריש אינו עובר בבל תאחר כנ"ל לכן שפיר שמרתי התרי"ג מצות ולא עברתי בבל תאחר, ודו"ק וב"ה הוא דבר נכון: לה) עי"ל המדרש הנ"ל הצילני כא וכו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך בעוה"ז ובעוה"ב, עפי"ד המפורשים הנ"ל באות [כז] דלכן מגיע ליעקב גם עוה"ז דהוה כמציל מזוטו שלים דהרי הוא שלו דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית דאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו, ואע"ג דהוה תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דקודם שנברא העולם לא הי' נברא לעשותו שליח מ"מ בדיבור לא בעינן משפטי התנאים ובדבר ד' שמים כעשו כנ"ל, ולפי המבואר לעיל באות [כז] דיעקב לא עבר על איחר נדרו בבל תאחר דהתנה דכאשר ישוב לבית אביו אזי יקיים הנדר ואע"ג דלא הי' תנאי כפל מ"מ בנדר דהוה דיבור לא בעינן משפטי התנאים כנ"ל, וזש"א הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי לא עברתי בבל תאחר דהתנאי הי' מועיל אע"ג שלא הי' תנאי כפל דבדיבור ל"ב משפטי התנאים ולראי' דהא אתה אמרת היטב איטיב עמך בעוה"ז ובעוה"ב ועכצ"ל משום דהוה כמציל מזוטו של ים דהתנאי הי' מועיל אף דלא הוה משפה"ת דבדיבור ל"ב משפטי התנאים והבן: לו) הצילני וכו' והיכני אם על הבנים ואתה אמרת היטב איטיב עמך ופרש"י היטב בזכותך איטיב בזכות אבותיך, ונ"ל עפימש"כ המפורשים שחשש יעקב שיבא עשו להרוג את רחל עקרת הבית אם על הבנים על יחטא שאיחר נדרו כמבואר במד"ת וכן איתא בזוה"ק וז"ל ותא חזי בגין דביעקב איחר נדרי' וכו' ע"ש ולז"א כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על הבנים להמית את רחל עכ"ד, והנה בהגהות נצוצי אורות על הזוה"ק להחיד"א ז"ל תמה על הזוה"ק מש"ס דידן ר"ה [ו' ע"א] דדרשינן והי' בך חטא ולא באשתך חטא ע"ש אמנם בכלי חמדה כ' לת' דלכאורה יקשה הא קיימ"ל דאשתו כגופו ואמאי לא יהי' אשתו בכלל בך אולם הש"ס ס"ל דכיון דיכול האדם להפרד מאשתו ע"י גירושין או שתוכל להפרד ממנו ע"י מיתה דמיתת הבעל מתיר אותה ע"כ אין אשתו בגדר בך, וכ"ז בישראל אבל בב"נ לשיטת המד"א בירושלמי דבב"נ לא מהני גירושין ובפנ"י קידושין מבואר דה"ה מיתת הבעל אינו מתיר בב"כ והוי ממש הבעל עם אשתו כגוף אחד וא"כ לא שייך למעט מבך את אשתו ע"ש, והכה מבואר בתפ"י דגבי בן נח לא שייך זכות אבות כיון דאין הבנים מיחסים אחר אביהם רק אחר האם ע"ש וזש"א הצילני וכו' פן יבוא והכני אם על בנים בשביל חטא איחר נדרי כנ"ל אבל באמת לא מגיע לרחל מיתה בשביל זה דיש לי דין ישראל א"כ אמרינן בך חטא ולא באשתך חטא, ולראי' שיש לי דין ישראל ואתה אמרת היטב איטיב עמך בזכות אבותיך א"כ נשמע שיש לי דין ישראל דאם הי' לי דין ב"נ לא שייך אצלי זכות אבות כנ"ל, והבן: לז) קטנתי מכל החסדים וכו' אשר עשית את עבדך וכו' הצילני נא וכ"ל דאחז"ל יאע"ה הי' ירא שמא יגרום החטא והכה ראיתי בשם הגה"ק ר"ש מאסטריפאלא ז"ל לפ' מחז"ל בחגיגה ר' יוחנן כי הוה מטי להאי קרא בכי והסתרתי פני ומצאוהו רעות וכו' עבד שרבו ממציא לו צרות כלום תקנה יש לו, דר' יוחנן ס"ל דיסורין ממרקין עונותיו של אדם קו"ח משן ועין ור"ל ס"ל דנאמר ברית במלת ונאמר ברית ביסורין מה מלח ממתקת הבשר אף יסורין ממרקין עונותי' של אדם [כמבואר בברכות ה' עא] והנ"מ ביניהם דלר"י דוקא כשרבו בעצמו מייסר לו כמו בשן ועין אבל לר"ל אפילו אינו מייסר רבו בעצמו ממרקין עונותיו של אדם. וזש"א בפסוק וגם אני שמעתי את צעקת בנ"י אשר מצרים מעבדים אותם דייקא שסברו שאין הקב"ה מייסר אותם רק המצרים מעצמם א"כ ליכא הקו"ח משן ועין לכן אמר הקב"ה ואזכור את בריתי ר"ל כדברי ר"ל כאמר ברית במלח וכאמר ברית ביסורין דיסורין אף ע"י אחרים שנדמה שאחרים מייסרים אותו ג"כ ממרקין עונותיו של אדם וזש"א ר' יוחנן כי מטו להאי קרא בכיוהסתרתי פני ומצאוהו רעות עבד שרבו ממציא לו דייקא ע"י אחרים שנדמה לעבד שאין הקב"ה מייסרו רק אחרים מייסרים אותו כלום יש לו תקנה הא לשיטתו בכה"ג אין יסורין ממרקין העונות ודפח"ח ושפ"י והנה בנועם מגדים ז"ל כ' לפ' קטנתי מכל החסדים דחסד הוא חרפה כמש"כ התרגום וזהו הי' התנצלות שלו כי בהילכו מבית אבי' ולקח בן עשו כל אשר לו ונשאר ערום והי' לו יסורין כי הי' לחרפה ולבוזה בן איש נכבד ועשיר כיצחק אבינו ילך בחוסר כל וזש"א קטנתי מכל החסדים ר"ל מכל החרפות ודפח"ח וזש"א קטנתי מכל החסדים שהי' לי א"כ היסורין ממרקין עונותי' של אדם, ואי תימא דלר' יוחנן אין יסורין ממרקין אלא אם יודע שהקב"ה מייסרו כמו שן ועין ולז"א אשר עשית את עבדך שאני יודע שאתה עשית