בנין דוד א קפט

ועדיין לא שב אמנם הקשו הא לא הי' תנאי כפל ותנאי בטל ומעשה קיים אולם לפי"ד המפורשים דבנדר כיון דהוה רק דיבור לא בעינן משפטי התנאים שפיר הי' מועיל התנאי אע"ג דלא הי' תנאי כפל והמפורשים הביאו ראי' דבדיבור ל"ב משפטי התנאים מהא דאחז"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו את התורה יחזור את העולם לתוהו ובוהו והקשו איך הועיל התנאי הא הוה א"א לקיים ע"י שליח דקודם שנברא העולם לא הי' שום נברא שיהי' שליח ועכצ"ל דכיון דבדבר ד' שמים כעשו הוה רק דיבור ובדיבור לא בעינן משפטי התנאים עכ"ד, והנה כ"ז נכון למד"א הארץ נבראת תחלה אבל למד"א השמים נבראת תחלה א"כ הי' אפשר לקיים ע"י שלית דהא מכל דיבור של הקב"ה נברא מלאך כשאחז"ל הרי כבר הי' מלאכים קודם שנברא הארץ א"כ שוב י"ל דגם בדיבור בעינן משפטי התנאים, והכה מבואר בכזה"ק דב"ש ס"ל השמים נבראת תחלה יען כי הוא עולם המלאכים והמה גדולים מצדיקים וב"ה ס"ל דהארץ נבראת תחלה דצדיקים גדולים ממלאכים [עי' לעיל בראשית אות ז' מזה] והנה מבואר במד"ת מדשלח יאע"ה מלאכים כשמע דצדיקים גדולים ממלאכים דהמשלח עדיף מהשליח ע"ש, וגם מבואר במדרש דהא דרצה עשו להרע ליעקב הי' בשביל החטא שאיחר נדרו, ולפי"ז מובן ההמשך וישלח יעקב מלאכים א"כ כשמע דצדיק עדיף ממלאך הרי הארץ נבראת תחלה א"כ עכצ"ל דבדיבור לא בעינן משפטי התנאים וממילא לא איחר יעקב נדרו כנ"ל לכן כה תאמרון וכו' עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי אע"ג ואחר עד עתה לקיים הנדר כי התנאי הי' מועיל דבדיבור ל"ב משפטי התנאים, ודו"ק: ל) ויירא יעקב מאד ויצר לו ופרש"י שמא יהרג [וכ' באש דת משום חטא שתי אחיות שהיא במיתה] ויצר לו שמא יהרוג את אחרים וכ' המפורשים לפ' היינו את ר' מאיר דנקרא אחרים דעתיד לצאת מעשו ואם יהרוג את עשו לא יצא ממנו ר' מאיר עי' לעיל אות כה) ונ"ל דהנה נודע דברי זקיני המהרש"א ז"ל דלא חטא עקב באיסור שתי אחיות דרחל נתקדשה באותן שבעה שנים שעבד בה ולאה נשאת בערמה בביאה, וא"כ כיון שכבר לקח שניהם לא הי' לו תקנה דאם הי' מגרש אחת מהם היתה השני' אסורה לו משום אחות אשה ומאי אולמא איסור דשתי אחיות מאיסור אחות גרושתו לכן קיים את שניהם וכ' בצפנת פענח דכ"ז נכון אי אמרינן דשכירות אינה אלא לבסוף וכל למ"ד דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף הי' יעקב לגבי קדושין דרחל כדין מקדש במלוה ולא נתקדשה רחל כלל ולא הי' לו לקיים רק את לאה בלבד א"כ נשא לרחל באיסור עכ"ד, והכה אמרינן בקידושין [מ"ח ע א] דה"ט דר' מאיר דס"ל דאם אמר עשה לי שירים וכו' ואקדש אני לך דמקודשת דס"ל אינה לשכירות אלא לבסוף ע"ש וזש"א ויירא יעקב מאד שמא יהרג משום חטא ב' אחיות ויצר לו שמא יהרוג את אחרים היינו ר' מאיר א"כ נימא דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף כרבנן ועבר באיסור ב' אחיות שהוא במיתה, אבל אם לא יהרוג את עשו א"כ יולד ר' מאיר ולדידי' ליכא איסור ב' אחיות לכן ויצר לו שמא יהרוג את אחרים, ודו"ק ונכון בס"ד: לא) עי"ל דהקשו איך הועיל קניית הבכורה הא הוה דשלבל"ע ותי' הגאון הר"ר יונתן ז"ל די"א הי' טוען קים לי כר' מאיר דס"ל אדם מקנה דשלבל"ע ולז"א ויצר לו שמא יהרוג את אחרים היינו אם יהרוג את עשו יהרוג את ר' מאיר דעתיד לצאת ממנו כנ"ל א"כ לא יהי' יכול לטעון טענת קים לי כר' מאיר הרי יערערו בני עשו על קניית הבכורה דהוה דלשבל"ע: לב) קטנתי מכל החסדים וכו' כי במקלי עברתי את הירדן הזה ובמדרש הובא ברש"י נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן ונ"ל דהחוזה הק' מלובלין ז"ל אמר לפ' קטנתי ר"ל מה שאני שפל בעיני עצמי ואין אני מתגאה הוא מכל החסדים אשר עשית ודפח"ח, והנה כ' [ירמי' ט] כה אמר ד' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וכו' כי באלה חפצתי, וכ' האלשיך הק' ז"ל לפ' עפידחז"ל נדה [ט"ז עב] דהמלאך נוטל טפה ומעמדה לפני הקב"ה ואומר רבש"ע טפה זו מה תהא עלי' גבור או חלוש חכם או טיפש עשיר או עני ואילו רשע או צדיק לא קאמר דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וזש"א כי אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' רק בזאת יתהלל השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי ר"ל שיהי' חכם וגבור ועשיר כבר חפצתי ואין תלוי בכח האדם כי רק בזאת יכול להתהלל אם ידוע אותי כי זה תלוי' ביד האדם דהבחירה חפשית ודפח"ח, והכה איתא בחולין [ז ע"א] דאמר פנחס בן יאיר לנהר גינאי חלוק לי מימך וכו' ז' המהרש"א ז"ל דלכן גבר פנחס אע"ג דהנהר הי' לו טענה טובה שגם היא עושי' רצון בוראה מ"מ עשי' שלה אינה בבחירה משא"כ מעשה האדם שהוא בעל בחירה גדול יותר לכן כחלק הירדן ודפח"ח, וזש"א קטנתי מכל החסדים שזאת שאין אני מתגאה הוא מחסדי השי"ת כי אם האדם הוא ירא שמים יש לו במה להתגאה יען כי הוא בעל בחירה כנ"ל ולראי' כי האדם הוא בעל בחירה כי במקלי עברתי את הירדן הזה נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן