בנין דוד א קפח

מחלת בת ישמעאל בן הגר המצרית כדהנזה"ק הנ"ל א"כ עכצ"ל דלא נתגיירה ולא נשתחררה דאל"כ הלא גר שנתגייר כקטן שנולד הרי גם הגר לא הי' לה אחיזה במצרים. ועכצ"ל דלכן לקח אאע"ה את הגר דעדל"ת דאונסא כמאן דעבד ל"א כנ"ל, ולכן ויירא יעקב משום דלא קיים מצות כיבוד כנ"ל, והבן: כז) עי"ל ההמשך וגם הולך לקראתך וכו' ויצר לו במדרש שמא יהרוג את עשו דהנה ברבינו בחיי ז"ל כ' וז"ל יתכן לפ' וגם לרבות שרו של עשו להלחם על שאיחר יאע"א את נדרו, והכה המפורשים הקשו הא תלה נדרו בתנאי ושבתי בשלום אל בית אבי ולא הי' צריך לעשר מקודם, ותי' דהתנאי לא הי' מועיל דלא הוה תנאי כפל, וזה נכון לשיטת התוס' נזיר [יב עא] דמבואר שם דס"ל דגם בדיבור בעינן משפטי התנאים אבל לשיטת הפלאה דבדיבור לא בעינן משפטי התנאים א"כ לא איחר יעקב נדרו דהא כדר הוה רק דיבור והנה כתבתי במק"א דזה תלי' בפלוגתת רשב"ל ור' יודון דלרשב"ל דס"ל דתנאי התכה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו אע"ג דהי' תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דקודם שנברא העולם לא הי' עוד שליח ועכצ"ל דכיון דבדבר ד' שמים נעשו הוה רק דיבור ובדיבור לא בעינן משפטי התנאים כמש"כ המפורשים אבל לר' יודון דלא ס"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית [עי' לעיל אות ה' מזה] שפיר י"ל דגם בדיבור בעינן משפטי התנאים, והנה אחז"ל דעשו הי' מערער על מכירת הבכורה, ואיתא בהקדמונים ב' טעמים שאין בהערער כלום אע"ג דהוה דשלבל"ע א) דקודם מתן תורה הי' מועיל קנין גם בדשלבל"ע ובישועות מלכו הסביר הדבר דכיון דתנאי התכה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו א"כ הוה העולם ג"כ כדבשלבל"ע שמא יחזיר הקב"ה את העולם לתו"ב לכן גם דבר שלבל"ע בר קנין הוא [ע' לעיל פ' תולדות מזה] א"כ גם בכם עשו אין יכולים לערער על קניית הבכורה ב) דחייב עשו לקיים את השבועה שיהי' הבכורה ליעקב ולפי"ז יכולים בניו לאחר מיתה לערער על הבכורה דהבנים אינם מחויבים לקיים שבועת אביהם כמבואר בחו"מ סי' ר"ט וכדברי האמרי שפר הנ"ל באות [כ וכד] ולפי"ז יבואר ההמשך וגם הולך לקראתך שגם שרו של עשו הולך לקראתו על שאיחר נדרו ואע"ג דהי' תנאי עכצ"ל דלא הי' מועיל התנאי דלא הי' תנאי כפל דגם בדיבור בעינן משפטי התנאים כנ"ל, א"כ עכצ"ל כר' יודון דלא התנה הקב"ה תנאי עם מעשה בראשית דהתנאי לא הי' מועיל דלא הי' משפטי התנאים דגם בדיבור בעינן משפטי התנאים כנ"ל, א"כ שוב אמרינן דגם קודם מתן תורה לא הי' מועיל קנין בדבר שלב"ל ולא הי' צריך עשו לקיים הבכורה ליעקב אלא מפאת השבועה א"כ לאחר מיתה יכולים בניו לערער על הבכורה ולז"א ויצר לו ליעקב שמא יהרוג את עשו א"כ יערערו בניו על הבכורה כדברי האמרי שפר הנ"ל ודו"ק היטב בכל האופנים הנ"ל כי המה נחמדים מאוד בס"ד: כח) ולפי הנ"ל יש לבאר הסמיכות הפ' מפ' פינחס אלה תעשו לד' במועדיכם לפ' מטות איש כי ידור כדר לד' וכו' לא יחל דברו ובחגיגה [י ע"א] אר"י אמר שמואל רמז להתרת נדרים מן התורה כ' לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו ע"ש. דאיתא בחסל"א דלכן נתחייבו בנ"י להקריב תק"ן קרבנות למוספין בשנה כדי לתקן על אשר שלח יאע"ה לעשו תק"ן בהמות לדורן על שירא ממנו אע"ג שהי' לו הבטחה מהקב"ה [עי' לעיל פ' ויצא אות ס"ט מזה], ולכאורה יש להעיר דהרי שפיר ירא שלא יגרום החטא שאיחר נדרו כמבואר במדרש, אמנם להנ"ל דבדיבור לא בעינן משפטי התנאים א"כ לא איחר נדרו דהא תנאי התכה ושבתי בשלום אל בית אבי אז עשר אעשרנו לך והי' מועיל התנאי אע"ג שלא הי' תנאי כפל כנ"ל, והנה מבואר בכלי יקר דה"ט דאחרים מחלין לו דכל הנודר דומה כאלו התנה תנאי בשעת הנדר על מנת שיסכימו עמו הבי"ד וכשאין מסכימין נעקר הנדר מעיקרו ע"ש, והנה הראשונים הקשו איך מועיל תנאי בנדר הא הוה א"א לקיים ע"י שליח, ותי' הפלאה דנדר כיון דהוה רק דיבור לא בעינן משפטי התנאים, ולפי"ז מובן הסמיכות אלה תעשו לד' במועדיכם להקריב תק"ן קרבנות על ששלח יעקב הדורן לעשו שלא הי' לו לירא ממנו שמא יגרום החטא שאיחר נדרו דלא איחר נדרו דהי' מועיל התנאי אע"ג שלא הי' תנאי כפל דבדיבור לא בעינן משפטי התנאים כנ"ל ולראי' דבדיבור לא בעינן משפטי התנאים אתא הסמיכות איש כי ידור נדר לד' וכו' לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו דתנאי התנה ע"מ שיסכימו הב"ד דמועיל התנאי אע"ג דלא הוה כמשפטי התנאים דאאל"ק עי"ש דבדיבור לא בעינן משפטי התנאים כנ"ל, והבן כי דבר נכון הוא בס"ד: כט) ולפי הנ"ל יל"פ ההמשך וישלח יעקב מלאכים וכו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה וברש"י גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, דהכה המפורשים הקשו איך שמר ואע"ה התרי"ג מצות הא עבר בבל תאחר נדרו ותי' דהא התנה דאז יתן המעשר כאשר ושבתי אל בית אבי