בנין דוד א קפז

תמצא לאורך ה' פעמים י"ב מאות פרסה ולרוחב ה' פעמים י"ב מאות פרסה תמצא חלוק לרצועות ה' פעמים חמשה הוא כל רצועה י"ב מאות על י"ב מאות וכ"ה רצועות הן חתוך כל רצועה לחצאין תמצא נו"ן רצועות וכל אחד הוא אורך י"ב מאות פרסה ורוחב ת"ר פרסה זה הוא התרומה מן העולם דהוא א' מנו"ן וכשנתן לאברהם הכהן ואברהם הוריש לבניו כמד"א דא"י מוחזקת הי' מאברהם בירושה ולישמעאל הבכור מגיע ב' חלקים מן י"ב מאות היינו ח' מאות ברוחב תיר פרסה ות' פרסה באורך ת"ר פרסה נשאר ליצחק וחלק ההוא צריך ג"כ לחתוך לשנים לבני יצחק המה יעקב ועשו ולהבכור מגיע פי שנים הוא יעקב שקנה הבכורה מעשו מן ת"ר פרסה שהוא ברוחב ת' נמצא שמגיע ליעקב מכוון ת' פרסה על ת' פרסה לא פחות ולא יותר לכן מחזיק א"י ת' פרסה על ת' פרסה עכ"ד הנחמדים, ולפי"ז מתורץ קו' הג' הנ"ל דשפיר יערער עשו על מכירת הבכורה כדי להרויח ליקח פי שנים ויגיע לו לחלקו א"י דיאמר דא"י מוחזקת ואפ"ה לא מגיע כלום לישמעאל שהרי כבר כטל כל חלקו כנ"ל, ולפי"ז א"ש ההמשך וארבע מאות איש עמו שהם כנגד מצרים המחזיק ת' פרסה על ת' פרסה שיהי' לעומת ד' מאות כתות מלאכים שהם נגד א"י המוחזקת ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כדהנזה"ק הנ"ל, א"כ כיון שראה יאע"ה שעשו יודע שא"י מוחזקת ת' פרסה ועכצ"ל כנ"ל, א"כ כבר נטל ישמעאל חלקו ואם יערער על מכירת הבכורה דהוה דשלבל"ע ירויח הרבה, אלא שאינו יכול לערער דצריך לקיים השבועה א"כ הבנים יכולים לערער דאינם מחויבים לקיים השבועה כנ"ל ולכן ויירא יעקב מאד ויצר לו ובמדרש שמא יהרוג את עשו, ואז יערערו בניו על מכירת הבכורה כדברי האמרי שפר הנ"ל ודו"ק: כה) עי"ל ההמשך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב ויצר לו ופרש"י ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים. עפי"ד הנזה"ק הנ"ל דלכן הלכו עמו ד' מאות איש ממצרים ערות הארץ דהי' לו לעשו אחיזה במצרים ע"י שלקח את מחלת בת ישמעאל בן הגר המצרית ע"ש. והנה הראשונים ז"ל הקשו איך לקח יאע"ה ב' אחיות, וכ' לת' א) ביפ"ת דרחל ולאה לא היו אחיות מן האם אלא מהאב וס"ל כמד"א דאין אחוה לב"נ דאזלינן בתר האם ולא בתר האב א"כ לא היו אחיות כלל ב) כ' הרדב"ז סי' תרצ"ו לת' דליעקב הותר ב' אחיות שהי' מהמרכבה משכינה הק' וצורתו חקוקה בכסא הכבוד דטעם איסור ערוה שלא להשתמש בשרביטו של מלך וליעקב מותר לשמש בשרביטו של מלך ע"ש, והכה לכאורה יש להקשות לפי"ד הנזה"ק פס"ד סט"י דיעקב לא הי' מהמרכבה רק בהיותו בא"י ולא בהיותו בחו"ל ע"ש א"כ איך לקח האחיות בארם נהריים ובארם צובה שהם חו"ל, אמנם הדבר נכון למד"א כיבוש יחיד שמי' כיבוש א"כ כיון שכיבוש אותם דהמע"ה אמרינן שהם כא"י כש"כ הצפ"ע ע' א"י ע"ש, והכה המפורשים כ' לפ' דהרש"י שמא יהרוג הוא את אחרים היינו ר' מאיר דעתיד לצאת מעשו כמבואר בגיטין [נז עא] ונקרא בשם אחרים כמאמרם ז"ל הוריות [יג ע"ב] מאן אחרים ר' מאיר ודפח"ח והנה איתא בע"ז [כ ע"ב] במתני' ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות והש"ס פריך לה מאי שכא וכו' ומשני דקסבר ר' מאיר כיבוש יחיד שמי' כיבוש ע"ש, ולפי"ז א"ש ההמשך וארבע מאות איש עמו ולכן הלכו עמו דהי' לו לעשו אחיזה במצרים ע"י שלקח מחלת בת ישמעאל בן הגר כנ"ל א"כ עכצ"ל דיש אחוה לב"כ דאל"כ אין לעשו אחיזה במצרים ע"י מחלת דהא היא בעצמה אינה בת ישמעאל אלא בת אשתו א"כ א"א לומר כתירץ היפ"ת הנ"ל דלכן לקח יעקב את הב' אחיות דאין אחוה לב"נ הא אמרינן דיש אחוה לב"כ ועכצ"ל כתירץ הרדב"ז הנ"ל דהותר ליעקב ב' אחיות כיון שהי' מהמרכבה וארם בהרים וארם צובה המה א"י דכיבוש יחיד שמי' כיבוש כר' מאיר כנ"ל, ולז"א ויירא יעקב מאד ויצר לו אם יהרוג אחרים היינו ר' מאיר א"כ יהי' עליו האיסור של ב' אחיות אם לא יולד ר' מאיר שיאמר דכיבוש יחיד שמי' כיבוש, ודו"ק: כו) עי"ל ההמשך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד. דהנה מבואר במדרש דירא יאע"ה בשביל שלא קיים מצות כיבוד אב בהיותו בבית לבן והכה המפורשים הקשו הא הי' כאנוס שלא לחזור לביתו עד שנולד יוסף שטנו של עשו, אמנם י"ל לפי"ד הירושלמי הובא בש"ך סי' כא לזקיני ז"ל דאונסא כמאן דלא עבד אמרינן וכמאן דעבד לא אמרינן א"כ לא קיים יאע"ה מצות כיבוד אב כמו עשו ע"כ ירא ממנו ונודע דברי גדולי האחרונים ה"ט דאמרינן עדל"ת דמבואר בתוס' שבת [ד ע"א] דאם נמנע בעשיית הדבר מצד תקנת חז"ל מקרי אנוס ע"ש, ולכן כיון שהוא חייב בעשה הרי הוא אנוס וכמאן דלא עבד ולא עבר על הלאו ע"כ אמרינן עדל"ת דיקיים העשה ולא יעבור על הלאו. אבל א"נ דל"א עדל"ת אע"ג דלא יעבור על הלאו מ"מ העשה לא יקיים דאונסא כמאן דעבד ל"א ודפח"ח, והנה הראשונים הקשו איך לקח אאע"ה את הגר ולא שיחררה ולא נתגיירה הא איכא איסורא וכ' באוהב ישראל ז"ל לת' דעשה דפו"ר דל"ת [עי' לעיל פ' תולדות אות ס] ולפי"ז א"ש ההמשך וארבע מאות איש עמו יען שהי' לעשו אחיזה במצרים ע"י שלקח