בנין דוד א קפו

בארץ מצרים שיש לישמעאל חלק במצרים שהוא בן הגר בת פרעה א"כ כיון שעשו הוא היורש של ישמעאל שפיר טוב לו לערער על הבכורה כדי שיקח פי שנים כנ"ל, ולז"א ויירא וכו' ויצר לו שמא יהרוג את עשו דאז יבואו בניו לערער נגד הבכורה דאינם חייבים לקיים השבועה של אביהם שיהי' להם ריוח ליקח י' חלקים ושני שלישים כנ"ל, והבן: כב) עי"ל עפי"ד הנזה"ק הנ"ל דלכן לקח ד' מאות איש שהם כנגד ד' מאות פרסה של ארץ מצרים כנגד ד' מאות מלאכים מא"י שהם כנגד ד' מאות פרסה של א"י, והנה מבואר בצפנת פענח דהא דאחז"ל דא"י מחזיק ת' פרסה על ת' פרסה אתיא כמד"א כיבוש יחיד לא שמי' כיבוש אבל למד"א כיבוש יחיד שמי' כיבוש הרי מחזיק א"י הרבה יותר מד' מאות פרסה, וה"ט דמד"א כיבוש יחיד ל"ש כיבוש מבואר בספרי הובא בתוס' גיטין [ח ע"א] שאמר הקב"ה לדוד את היבוסי שהי' סמוך לירושלים לא הורשת ואתה הולך וכובש ארם נהרים וארם צובה, והכה בתפארת הגרשוני ז"ל הקשה הלא לא הי' בידו של דה"מ להוריש היבוסי מחמת שנשבע אאע"ה לתחיי' שהיתה חקוקה על הצלמים עורים ופסחים, וכ' לתרץ שלא הי' דה"מ מחויב לקיים השבועה של א"א כדאיתא בריב"ש מי שנשבע ליתן לחבירו דבר ומת אין היורשים מחוייבים לקיים שבועת המת, ומבואר לעיל אות כ' בשם האמרי שפר דלכן ירא י"א שמא יהרוג את עשו דבניו יערערו בקניית הבכורה דאינם חייבים לקיים שבועת אביהם כדברי הריב"ש הנ"ל ולפי"ז מובן ההמשך וישבו המלאכים וכו' וד' מאות איש וכו' דכיון ששמע דלקח ד' מאות איש שהמה נגד הד' מאות פרסה של מצרים שיהיו כנגד הד' מאות מלאכים מא"י שמחזיק ד' מאות פרסה כנ"ל א"כ צ"ל דס"ל לעשו דכיבוש יחיד לא שמי' כיבוש דאל"כ אא"ל דמצרים הוא כנגד א"י דהא מצרים היא ד' מאות פרסה וא"י הוא ביותר א"כ כיון דס"ל דכיבוש יחיד ל"ש כיבוש צ"ל דס"ל כשיטת הריב"ש דאם נשבע ליתן לחבירו דבר ומת אין היורשין מחויבים לקיים דברי המת כנ"ל, ולז"א ויצר לו שמא יהרוג את עשו דאז יערער בניו בקניית הבכורה דהיה דשלבל"ע ומפאת השבועה א"צ לקיים כנ"ל ודו"ק: כג) ולפי"ד התה"ג הנ"ל, י"ל המשך הפ' וגם הולך לקראתך וכו' יירא יעקב מאד וברש"י שמא יהרג וכ' באש דת דיהרג בשביל שלקח ב' אחיות שהוא במיתה, דהנה בבגד אהרן ז"ל כ' לפ' וגם הולך לקראתך עפי"ד הזוה"ק ויקהל כד צלותא דבר כש תדחי' אקדים רוחא בישא דמתקריא גחגומו מהאי רוחא אמטי לי' ומפרש בין שמיא וארעא דלא יתו התפלה למעלה וע"ז אמר איוב ויבא גם השטן בתוכם ההיא רוחא בישא דאקרי ג"ם אמטי לי' ע"ש וכיון שיאע"ה לא קיים בבית לבן מצות כיבוד אב לכן יצא ההיא שטן דאקרי גם לנגדו וזש"א וג"ם הולך לקראתך ומבואר שם דאי נימא דכיבוד אב הוא בשל אב ולא בממון של הבן לא חטא יאע"ה כלל דהא כיון שהי' בבית לבן הי' לו שור וחמור וצאן וכו' ואין לו לחסור ממונו בשביל כיבוד כמבואר ביו"ד סי' רע"ט דכיבוד הוא בשל אב ולא בשל בן. ומבואר בצ"פ דיעקב לא חטא בב' אחיות דנשאם בארם נהריים ובארם צובה שהם חו"ל א"כ דכיבוש יחיד לא שמי' כיבוש אבל א"נ דשמי' כיבוש א"כ המה בכלל א"י א"כ חטא בב' אחיות שלקח והנה מבואר בספרי דה"ט דמד"א דכיבוש יחיד לא שמי' כיבוש משום דאמר לי' הקב"ה את היבוסי לא הורשת ואתה הולך וכובש ארם בהרים וא"צ, והתה"ג הקשה הא לא הי' יכול להוריש את היבוסי בשביל שנשבע אברהם אבינו לתחיי' שהיתה חקוקה על הצלמים עורים ופסחים ות' דהבנים אינם מחויבים לקיים שבועת המת כנ"ל, אמנם הקשה הא הי' מוכרח דה"מ לקיים השבועה משום מצות כיבוד, וכ' לתרץ דאיתא כמד"א דכיבוד היא משל אב ולא משל בן ומיד שמת נפלו הנכסים קמי' יורשים ושלהם הם. ומבואר דאי נימא דכיבוד הוא משל אב אמרינן כיבוש יחיד לא שמי' כיבוש, אבל א"נ דכיבוד היא אף משל בן אמרינן כיבוש יחיד שמי' כיבוש כמובן. ולפי"ז מובן ההמשך וגם הולך לקראתך הוא רוחא בישא דמקרי ג"ם הולך כנגדך דכיבוד אב הוא אף משל בן כנ"ל א"כ אמרינן דכיבוש יחיד שמי' כיבוש וחטא י"א באיסור ב' אחיות דא"כ וא"צ התה ג"כ בכלל א"י כנ"ל, ולז"א ויירא וכו' שמא יהרג בשביל איסור ב' אחיות שהוא במיתה, ודו"ק: כד) עי"ל עפי"ד הנזה"ק והאמרי שפר הנ"ל דהנה הגאון מהר"י מקראקא ז"ל הקשה כנ"ל למה ירצה עשו לבטל קניית הבכורה ליטול פי שנים הא לא הי' לו שום ריוח דהא א"י מקרי ראוי ואין בכור נוטל פי שנים בראוי ואם יאמר דא"י מוחזקת מא"א א"כ יהי' הפסדו מרובה משכרו דאז יקח ישמעאל שני חלקים מא"י שהוא הבכור וליצחק יגיע חלק א' א"כ יהי' הפסדו מרובה משכרו כמבואר לעיל באות כ' ע"ש אמנם יש לת' עפי"ד הצפנת פענח הטעם דא"י מוחזקת ד' מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כי אברהם אבינו הי' כהן לאל עליון ולד' הארץ ומלואה והפריש הקב"ה תרומה מעולמו ונתן לאאע"ה מדת בינונית היא א' מנו"ן והעולם הוא שתא אלפי פרסה על שתא אלפי פרסה