בנין דוד א קפה

עומדים שם כ"כ יאי עניותא ליהודאי בשוק שלא להראות לאוה"ע שלא יפתחו פיהם לדבר סרה אבל בביתם לא יאי עניותא אלא יפה שיהי' להם עושר וכ"ט ודפח"ח ולזה אמר יאע"ה ויהי לי שור וכו' למעט עצמו לפני עשו שלא ידבר סרה, וזש"א ברכות לראש צדיק זה יעקב דבאמת נתברר ברב ברכות ולכן אמר ויהי לי שור כד' ופי רשעים יכסה זה עשו לכסות פי עשו שלא נדבר סרה: יט) עי"ל עפי"ד כ"ק מוחז"ל הי"מ לפ' הפ' היתה דמעתי לחם יומם ולילה באמור אלי כל היום איה אלקיך, ר"ל דאם הירא ד' הוא מחוסר לחם אז ח"ו נתחלל שם שמים כי הרשעים יש להם פתחון פה לומר אי' אלקיך לעזור לך, וזש"א היתה דמעתי לחם יומם ולילה לכן שפכתי דמעות שיהי' לי לחם לא למען טובתי רק כי אומרים אלי כל היום איה אלקיך א"כ ח"ו נתחלל ש"ש ודפח"ח. ולזה התפאר יאע"ה ויהי לי שור וכו' למען שלא יתחלל שם שמים שיאמר עשו איה אלקיך, וזש"א ברכות לראש צדיק דעי"ז שיש ברכות לראש צדיק פי רשעים יכסה שאין להם פתחון פה לומר איה אלקיך: נ) וישבו המלאכים וכו' וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד ויצר לי ובמדרש ויירא שמא יהרג ויצר לו שמא יהרוג את עשו, ונ"ל ההמשך דהנה היפ"ת הקשה מדוע יצר לו שמא יהרוג את עשו הלא הי' רודף והבא להורגך וכו', וכ' באמרי שפר מהגאון מהרש"ק לת' דבאמת לא הי' מועיל קניית הבכורה דהוה דשלבל"ע אלא כיון דנשבע עשו הי' צריך לקיים השבועה אבל אם מת אין בניו צריכים לקיים השבועה כמבואר בחי"ת סי' ר"ט לכן ירא יעקב שאם יהרוג את עשו יערערו בניו על מכירת הבכורה ודפח"ח והנה הגאון מופת דורו מ' יצחק מקראקא ז"ל הקשה עמחז"ל דעשו מערער על מכירת הבכורה הא לא יגיע לו שום תועלת ע"י שהוא הבכור ליטול פי שנים דאיתא באב"ע דיצחק אבינו נתרושש לבסוף ולא נשאר לו אלא א"י א"כ הלא א"י הוא רק ראוי ובכור אינו נוטל פי שנים בראוי, ואת"ל שיאמר דא"י מוחזקת מאאע"ה הלא יהי' הפסדו מרובה משכרו למשל דאם תחלק איי על י"ב חלקים א"כ מגיע לחלקו של ישמעאל שהוא הבכור פי שנים הרי שמנה חלקים וישאר ד' חלקים ליצחק אבינו ויקח עשו ב' חלקים ושני שלישים פי שנים ויעקב יקח חלק א' ושליש א"כ טוב לו יותר לומר דא"י הוא רק ראוי ואז יקח ישמעאל חלק כחלק של יצחק אבינו כל אחד ששה חלקים ומאותן ששה חלקים יקח יעקב שלשה חלקים ועשו שלשה חלקים נמצא שיהי' לו שלי יש מחלק א' יותר ולמה יערער על מגן על הבכורה והיא קו' נפלאה. אמנם יש לת' דעשו יאמר דלישמעאל אינו מגיע שום ירושה דהוא בן הגר המצרית דלא נשתחררה ולא נתגיירה וולדה כמותה ואינו בן אברהם לכן שפיר יערער על הבכורה לומר שהוא הבכור ומגיע לו שמנה חלקים וליצחק ד' חלקים ומתורץ קו' הנ"ל, והנה הטעם דלקח עשו עמו ד' מאות איש מבואר בנזה"ק פע"ה כי א"י מחזיק ת' פרסה דקדושה וכנגדה ארץ מצרים מחזיק ת' פרסה ערות הארץ וליעקב הי' ד' מאות מלאכים מא"י לימים ע"כ לקח עשו ד' מאות איש ממצרים לימינו כי הי' לו ג"כ אחיזה במצרים ערות הארץ ע"י שלקח את מחלת בת ישמעאל בן הגר המצרית ע"ש שבאריכות דפח"ח ולפי"ז מובן ההמשך וישבו המלאכים וכו' וד' מאות איש עמו דכיון שלקח ד' מאות איש שיש לו אחיזה במצרים שלקח מחלת בת ישמעאל בן הגר המצרית, א"כ צ"ל דס"ל לעשו דלא נשתחררה ולא נתגיירה הגר דאל"כ הרי גר שנתגייר כקטן שנולד ולא הי' להגר שום אחיזה במצרים וכש"כ לעשו א"כ ישמעאל הוא בן האמה ואינו בן אברהם ואין לו שום ירושה א"כ יש מקום לערער על מכירת הבכרה שיקח ח' חלקים פי שנים כנ"ל, ולכן ויצר לו שמא יהרוג את עשו ויבואו בניו לערער על קניית הבכורה כיון שהמה אינם חייבים לקיים השבועה של אביהם כדין האמרי ספר הנ"ל ודו"ק: כא) עי"ל לפי"ד האמר שפר הנ"ל ועפ"י קו' הגאון מקראקא ז"ל הנ"ל דלמה יערער בקניית הבכירה הא יהי' לו הפסד, וכ' לתרץ דלכן הלך ולקח את מחלת בת ישמעאל לאשה כדי שירש אותו כמבואר במדרש, ואז יאמר שבאמת א"י מוחזקת מאאע"ה ואך שלפי"ז יקח חלקו חלק שליש פחות מחלק פשוט כשאינו ראוי נגד זה ירויח בזה שירש חלק ישמעאל השמנה חלקים שירויח חלק א' ושני שלישים, כי אם הי' א"י ראוי הי' לקח ו' חלקים של ישמעאל ושלשה חלקים שלו הרי ט' חלקים, ואם יאמר שא"י מוחזקת יקח י' חלקים ושני שלישים דהיינו שמנה חלקים של ישמעאל ושני חלקים ושני שלישים חלקו ושפיר יערער עשו על הבכורה ודפח"ח [ע"י פ' ויצא אות א' מזה] וכ"ז נכון לפי"ד המדרש דעשו לקח את מחלת בת ישמעאל שירש את ישמעאל ולא שבניו ירשו אותו דאל"כ הלא אין שום ירושה לעשו מישמעאל מצד אשתו דהא בת בין הבנים אינה יורשת ולפי"ז מובן ההמשך וישבו וכו' וד' מאות איש עמו א"כ כיון ששמע יאע"ה דלקח ד' מאות איש ממצרים שיש לו אחיזה במצרים שלקח מחלת בת ישמעאל בן הגר המצרית א"כ צ"ל דהתנה עשו עם ישמעאל שהוא ירש אותו ולכן יש לו אחיזה וחלק