בנין דוד א קפב

כי ביצחק יקרא לך זרע ואחז"ל ביצחק ולא כל יצחק דעשו אינו בכלל א"כ הרי אמר הקב"ה שיעקב יהי' צדיק ועשו רשע א"כ לא הי' להם עוד שום בחירה וח"ו אין ליעקב יתרון על עשו. אמנם הד"נ עפי"ד כ"ק מוחז"ל בי"מ חקת לפ' המדרש כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה וכו' והי' אומר אליעזר בני אומר פרה בת שתים א"ל וכו' ואתה אומר שמועה מפי בו"ד א"ל הקב"ה עתיד צדיק א' להיות בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה ר"א אומר פרה בת שתים דאיתא דלכן אומר הקב"ה שמועה מפי צדיק ולא מפי מלאך דהמלאך הוא מוכרחיי אבל הצדיק הוא בחוריי ע"כ הצדיק גדול ממלאך, וזש"א מרע"ה דכיון דהקב"ה אמר אליעזר בני אומר א"כ האמירה מכרעת שיהי' צדיק א"כ אינו גדול ממלאך א"כ מדוע אתה אומר מפי צדיק ולא מפי מלאך, ולזה השיב לו הקב"ה עתיד צדיק אחד להיות בעולמי דאין אני אומר על אליעזר זה, אני אומר אליעזר בני והלא יש עוד אליעזר אחר בעולמי הרב והעצום א"כ אין אמירתי מכרעת עליו והוא בחוריי לכן אני אומר בשמו ודפח"ח ע"ש דבריו היקרים. א"כ ה"ה הכא הלא לא אמר הקב"ה כי יעקב הוא בכלל זרע ולא עשו אלא אמר ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק שיהי' אחד צדיק ואחד רשע א"כ הי' הבחירה ביד כל או"א לבחור להיות צדיק או רשע ולכן שפיר יעקב הצדיק שבחר להיות צדיק ועשו הוא הרשע שבחר להיות רשע, וזש"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא כן אתה, ושמא תאמר דאין לי יתרון עליך דאמירתו של הקב"ה בזה שאמר ביצחק יקרא לך זרע מכרעת ולז"א ופרה אדומה הקרבתי א"כ כיון שנגלה לי מצות פרה נגלה לי ג"כ מהמדובר שהי' למרע"ה עם הקב"ה בענין הפרה אדומה שנשמע מדברי הקב"ה דהי' לנו בחירה כנ"ל, לכן מגיע לי הברכות ולא לך ודו"ק כי נכון הוא: י) עיל"פ המדרש הנ"ל דנודע דטענת עשו הי' שאין ליעקב ברכת עוה"ז דשכר מצוה בה"ע ליכא, אמנם לפי"ד זקיני הגאון הר"ר העשיל ז"ל דעל ב' מצות אנכי ולא יהי' לך מגיע שכר גם בה"ע דלא נאמרה לישראל ע"י שליח רק הקב"ה בעצמו א"כ איכא שכר בה"ע דכ' לא תלין וכו', א"כ שפיר מגיע ליעקב ברכת עוה"ז עבור ב' מצות הנ"ל, והנה איתא במדרש מה ראה קרת לחלוק על משה פרה אדומה ראה, וכ' בחמדת צבי לפ' דטענת קרח הי' דכל העדה כולם קדושים כולם שמעו מפי הגבורה אנכי ולא יהי' לך כמבואר ברש"י, ולכאורה א"כ שוב יעורר חטא העגל דמרע"ה אמר לי צוית ולא להם וא"כ כשאמר קרת דהדיבור הי' לכל ישראל יהי' להם לחטא במעשה העגל שעשו, אמנם הלא הפרה כבר מכפרת על החטא העגל. וזש"א מה, ראה קרח לחלק על משה הלא עי"ז יעורר חטא העגל ולז"א פרה אדומה ראה שהחטא נתכפר ע"י הפרה ע"כ אמר כי כל העדה וכו' כולם שמעו מפי הגבורה אנכי ולא יהי' לך ודפח"ח וזש"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ופרה אדומה הקרבתי ולכן ויהי לי שור וחמור וכו' דמגיע לי עכ"פ שכר בה"ע בעד הב' מצות דנאמרה מפי הגבורה לכל ישראל כנ"ל דלא יתעורר עי"ז חטא העגל כיון דפרה הקרבתי א"כ נתכפר חטא העגל: יא) וישלח יעקב מלאכים וכו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור וכו', ונ"ל דכ' אחור וקדם צרתני ואיתא במדרש ב' פרושים א) אחור לכל היצירה שנברא אדם ביום ו' וקדם לכל היצירה אפילו למלאכים דצדיקים גדולים ממלה"ש ב) אחור בעוה"ז דעוה"ז מגיע לעשו וקדם לעוה"ב דעוה"ב מגיע ליעקב ע"ש והנה המפורשים כ' לפ' מאמר הנביא זכרי' ויראני את יהושיע הכהן גדול עומד לפני מלאך ד' ר"ל שהוא גדול מהמלאך יען והשטן עומד על ימינו לשטנו שלא לקיים התרי"ג מצות ואפ"ה הצדיק מתגבר על היצה"ר משא"כ מלאך אין לו יצה"ר ודפח"ח. והנה מבואר במד"ת מזה דשלח יעקב מלאכים כשמע דצדיק גדול ממלאך דהמשלח תמיד גדול מהשליח, וזש"א וישלח יעקב מלאכים דנשמע מזה דצדיקים גדולים ממלה"ש יען כי עם לבן גרתי ואפ"ה תרי"ג מצות שמרתי אע"ג דהי' השטן לנגדי, א"כ י"ל כפירוש הראשון אחור וקדם דהצדיק הוא קדם למלאכים ולא כפירוש הב' דאחור בעוה"ז אלא דמגיע ליעקב גם ברכת עוה"ז ולכן ויהי לי שור וחמור וכו' גם ברכת עוה"ז: יב) וישלח יעקב וכו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור במדרש שור זה יוסף ונ"ל דאיתא במדרש דעשו רצה להרע ליעקב על שנתעכב בחו"ל והוא הי' בא"י אמנם כבר כ' הקדמונים שהי' לו הכרח להיות בחו"ל שלא עבור על על איסור ב' אחיות, אמנם אי נימא דיעקב נקרא אל ולא נאסר לו ב' אחיות כנודע א"כ הי' לו לחטא במה שהתעכב בחו"ל והנה המפורשים כ' דלכן נקרא יעקב אל שהי' מובחר האבות דכ' יעקב אשר פדה את אברהם ואחז"ל שפדאו מכבשן האש. אמנם ר"י ס"ל בסנהדרין [יט ע"ב] שפדאו לאברהם מצער גידול בנים שהי' מוטל על אברהם להוליד י"ב שבטים ופדאו יעקב והוא הולידם ע"ש א"כ לא כשמע דיעקב הוא מובחר האבות ונקרא אל. והנה התוס' שם הקשו הא רבוי בנים אינו צער אלא שמחה, ותי' שהי' צער גידול