בנין דוד א קפא

גרתי ותרי"ג מצות שמרתי וא"ת א"כ שקיימת המצות בוא והלחם עמי, ולזה אמר ופרה אדומה הקרבתי א"כ עכצ"ל דמעשה העגל לחטא יחשב דאין להם התנצלות דחשבו דיום אין הלילה עמו מדיצאו ממצרים דהא דיצאו קודם הזמן דשאר הגליות עד אלף הששי ישלימו כנ"ל וזהו ואחר עד עתה כי א"א לי להלחם כעת כי צריך לי להתאחר עד עת"ה שיעברו ע' של בבל ות' של מצרים וה' אלפים וכו' ואח"כ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, ודו"ק וב"ה הוא דבר נכון: ז) עיל"פ המדרש והבעה"ט הנ"ל, די"ל דהויכוח בין יעקב ועשו בענין הברכות דעשו חשב שמגיע לו הברכות שהוא זרע יצחק הבכור דאע"ג שהוא רשע מקרי זרע יצחק כשיטת המהרי"ט ח"ב סי' ו' ע"כ לקח יעקב הברכות במרמה, ויעקב סבר כשיטת מהר"י באסאן דזרע פסול כגון שהוא רשע לא מקרי זרע הובא בפר"ד ע"כ לקח הברכות עפ"י דין, והכה כ' הקדמונים דלפי דהזוה"ק הנ"ל דכיון שיצאו ממצרים קודם הד' מאות שנים לכן שאר הגליות משלימים הזמן כשמע כשיטת המהר"י באסאן דעשו לא מקרי זרע דאל"כ הרי גם עליו חל הגזירה כי גר יהי' זרעך א"כ כבר נשלם הזמן ברד"ו שנים שהי' בכ"י במצרים ולמה נתאחר הגלות עד אלף הששי, אמנם כ"ז נכון לר"א דס"ל בקידושין [יח ע"ב] דיש אם למסורה ואמרינן כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למוכרה א"כ אא"ל דשאר הגליות המה מכירה חדשה בשביל שחטאו אלא עכצ"ל דהגליות הוא להשלים הזמן. אבל לר"ע דס"ל דיש אם למקרא ואף שבגד בה יכול למכרה א"כ שפיר י"ל דעשו מקרי זרע וכבר כשלם הזמן במצרים והגליות הם מכירה חדשה [וע"י מזה פ' תולדות אות פ"ב] ונודע דפלוגתת הראשונים אי סד"א מה"ת לחומרא או לקולא תלי' אי אמרינן יש אם למקרא או למסורה דמבואר בכריתות [יז עב] דמד"א יש אם למקרא מצוות קרינן ובעינן באשם תלוי ב' חתיכות שיהי' איתחזיק איסורא אבל בחתיכה אחת אינו חייב א"ת דסד"א מה"ת לקולא. אבל מד"א דיש אם למסירה מצות כתיב וחייב א"ת גם בחתיכה אחת דס"ל סד"א מה"ת לחומרא. והנה התוס' ב"מ [ל' ע"א] הקשו וז"ל וא"ת ועלה עלי' זכר אמאי פסולה הא ודאי לא ניחא לי' להפסיד פרה שדמי' יקרים וי"ל דאם היתה כשירה הוה ניחא לי' ולכך אין להכשיר עכ"ל וכ' גדולי' האחרונים דכוונתם משום דלחומרא ולקולא לחומרא אזלינן [עי' בברוך טעם ממוח"ז הגאון ז"ל] דאע"ג שי"ל לפסול וי"ל להכשיר אזלינן לחומרא ונודע דהפרמ"ג דהא דאמרינן לקולא ולחומרא דאזלינן לחומרא משום דסד"א מה"ת לחומרא ולפי"ז מובן הפ' והמדרש והבעה"ט וזש"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ופרה אדומה הקרבתי ואחר עד עת"ה עד אלף הששי תאחר הגלות כדברי הבעה"ט הנ"ל, דנשמע מפרה ומזה שיתאחר הגלות עד אלף הששי דעשו אינו בכלל זרע, דהא מפרה כשמע דסד"א מה"ת לחומרא א"כ אמרינן דיש אם למסורה וכיון שבגד בה אינו רשאי למוכרה א"כ א"א לומר דיתאחר הגליות בשביל מכירה חדשה אלא דהגלות הוא להשלים הד' מאות שנים דעשו אינו בכלל זרע ולא חל הגלות מצרים עליו, א"כ מגיע לי הברכות עפ"י דין ולכן ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה שמגרע לי ברכת עוה"ז עפ"י דין ואשלחה להגיד לאדוני את כל זאת למצוא חן בעינך שתדע כי לא במרמה לקחתי הברכות אלא שמצד הדין מגיע לי הברכות ודו"ק והדבר נחמד בס"ד: ח) עיל"פ המדרש הנ"ל דאיתא במדרש דעשו רצה להרע ליאע"ה בשביל החטא שהתעכב בחו"ל והוא ישב בא"י, אמנם הא אחז"ל דאין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא ונודע דברי זקיני הגאון הר"ר העשיל ז"ל דה"ט למען יקיים התרי"ג מצות דמצות תשובה היא בכלל התרי"ג מצות א"כ לא נחשב לחטא ליאע"ה שהתעכב בחו"ל דכוונתו היתה למען עשות תשובה והנה מבואר בבנ"י ז"ל דלכן מועיל תשובה הגם שהוא דבר שחוץ לשכל האנושי שאם יחטא האדם כנגד הקב"ה יועיל תשובה, אך יען כי גם העונש עבור החטא הוא ג"כ למעלה משכל האנושי כקו' הרמב"ם ז"ל כיון שהקב"ה יודע שיחטא האדם ליכא בחירה א"כ לא חטא כלל וכ' לת' כי לא מחשבותי מחשבותיכם והוא למעלה משכל האנושי א"כ כמו דהעונש היא חוץ לשכל האנושי כ"כ הקב"ה מקבל שבים, וע"ש ובאמרי נועם לראי' דהעונש הוא חוץ לשכל האנושי מדחזינן שצוה הקב"ה להקריב פרה אדומה לכפר על חטא העגל אע"ג דפרה עול במרה נצטוו קודם מעשה העגל א"כ כפרה למה הא לא הי' להם בחירה ועכצ"ל דלא מחשבותי מחשבותיכם ודפח"ח, וזש"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ופרה אדומה הקרבתי א"כ נשמע מפרה כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולכן מהני תשובה כנ"ל, ולז"א ואחר כעד עתה לעשות חטא להתעכב בחו"ל למען אקיים תרי"ג מצות דבתוכם מצות תשובה דמועלית: ט) עיל"פ המדרש הנ"ל עפימש"כ המפורשים דלכן אמר יאע"ה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי דכיון שהוא שמר המצות ולא עשו ע"כ הוא ראוי לקבל הברכות ולא עשו, ולכאורה יש להעיר דנודע דאע"ג דאין הידיעה מכחיש הבחירה מ"מ האמירה של הקב"ה מוכרחת כמו שפי' ואלו צדיק ורשע לא קאמר דאז לא הי' עוד בחירה, א"כ הרי אמר הקב"ה