בנין דוד א קפ

בישועות מלכו כ' הטעם דקודם מתן תורה הי' מועיל קנין גם בדשלבל"ע דכיון דתנאי התנה הקב"ה שאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו א"כ קודם קבלת התורה כל הבריאה הי' עוד כדשלבל"ע ודבר שאינו קבוע דתלוי עוד הכל בקבלת התורה לכן גם דשלבל"ע בר קנין הוא ודפח"ת [עי' לעיל תולדות אות כ"ח ול"ד מזה] א"כ מבואר דלרשב"ל מועיל קנין אף בדשלבל"ע קודם מתן תורה כיון דס"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כנ"ל אבל לר"י דלא ס"ל דתנאי התנה הקב"ה וכו' שוב גם קודם קבלת התורה לא הי' מועיל קנין בדשלבל"ע כמובן. והנה אחז"ל שבת [פח ע"א] שהקב"ה כפה על ישראל ההר כגיגית שאם לא יקבלו את התורה שמה יהי' קבורתם ומכאן מודעא רבה לאורייתא שיש להם טענת אונס ע"ש וכ' הקדמונים דס"ל למד"א דכפה עליהם את ההר וכו' כרשב"ל דתנאי התנה הקב"ה שאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו ולכן אמר הקב"ה שמה תהא קבורתכם כתנאי הראשון דיחזיר העולם לתו"ב, א"כ מבואר דלרשב"ל איכא טענת מודעא אבל לר' יודן ליכא טענת מודעא כמובן. ונודע דברי הקדמונים דלמד"א דיש טענת מודעא לא נחשב חטא העגל לחטא אבל למד"א דליכא טענת מודעא נחשב חטא העגל לחטא, והנה פרה אדומה אחז"ל דהוא חוק בלא טעם אבל ר"מ הדרשן אמר דהטעם שתכפר הפרה על מעשה עגל, א"כ מבואר דלרשב"ל עכצ"ל דפרה הוא חוק בלא טעם דאא"ל דהיא לכפר על חטא העגל דהא לא הוה חטא דאיכא טענת מודעא. אבל לר"י הטעם הוא לכפר על העגל דליכא טענת מודעא כנ"ל, והנה נודע דברי כ"ק מוחז"ל בי"מ חקת לפ' דהרש"י לעולם הוא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר, דהנה בכל המצות יש תיקונים למעלה ע"י הכוונות של העושה מצוה ואע"ג שהאדם אינו יודע טעמה ולכוין הכוונה מ"מ ע"י שאפילו אם רק איש אחד עשה המצוה בכוונה הראוי כעשה סולם להעלות המצוה למעלה אם מכוין לעשות על דעת מי שהי' מכוין בראוי, א"כ במצות פרה שלא זכה רק מרע"ה לדעת טעמה והוא עשה הסולם ממילא צריכים לכוין על דעת מרע"ה, וזש"א לעולם נקראת על שמך פרה שעשה משה שצריכים לכוין על דעת מרע"ה ע"ש ודפח"ח, ולפי"ז יקשה איך הקריב יאע"ה פרה אדומה הא לא נודע לו טעמה ולכוין על דעת מרע"ה לעלות ע"י הסולם שעשה משה גם כן א"א דהא אז לא כעשה עוד הסולם ובעשות מצוה בלתי כוונת טעמה שלימתה נעדרת כש"כ שם מוחז"ל, א"כ עכצ"ל דיעקב אבינו סבר דטעמה של פרה לכפר על עון העגל ע"כ ידע לכוין הכוונה הראוי ושפיר הקריב פרה, ולפי"ז יבואר המקראי קודש והמדרש על נכון וזש"א כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב דלכן אמר אדוני ועבדך דלא קנה עקב הבכורה רק לענין העבודה אבל עשו נשאר בכור לענין כבוד וממילא כשיגיע הזמן ליטול ירושה יטול פי שנים. דלא הי' יכול יעקב לקנות הבכורה גם לענין הירושה דא"כ לא יקנה גם לענין העבודה דהוה כקני את וחמור דהוה דשלבל"ע דגם קודם מתן תורה לא מועיל קנין בדשלבל"ע כנ"ל דלא התבה הקב"ה תנאי עם מעשה בראשית וליכא טענת מודעא דחטא העגל לחטא יחשב כנ"ל ולז"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ופרה אדומה הקרבתי א"כ עכצ"ל דס"ל דבא הפרה לכפר על חטא העגל א"כ מזה נשמע שלא קנה יעקב הבכורה רק לענין העבודה ולשאר מילי עשו הוא הבכור כנ"ל. ודו"ק כי הדבר נחמד בס"ד: ו) עיל"פ המדרש פליאה עפי"ד הבעה"ט וז"ל ואחר עד עתה וא"ת א"כ שקיימת המצות בוא והלחם עמי ואחר עד עת"ה כלומר אני צריך להתאחר עד שיעברו עת"ה ע' של בבל ות' של מצרים וה' אלפים ויבא אלף הששי שהם ימות המשיח ואח"כ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו עכ"ל, דמבואר בזוה"ק דלכן יהי' נמשך הגלות עד אלף הששי להשלים הד' מאות שנים שלא היו במצרים אלא רד"ו שנים. והנה הקדמונים כ' דזה נכון אי נימא דיום הלילה עמו אבל א"נ דיום אין הלילה עמו א"כ לא הי' הגזירה להיות במצרים ת' שנים לעבוד ביום ובלילה רק ביום ולא הלילה עמו וא"כ כיון דהמצרים עבדו בישראל יום ולילה הרי כבר כשלם הזמן א"כ מזה דחזינן דנמשך הגלות עד אלף הששי נשמע דיום הלילה עמו, והכה ידוע דע"י שטעו בנ"י בעליית מרע"ה למרום שהוא אחר שיבא בתוך שש שעות והוא חשב להם מ' ימים שלימים יום ולילה עמו אבל הם חשבו דיום אין הלילה עמו מדיצאו ממצרים קודם הת' שנים עכצ"ל דהלילות השלימו לכן כאשר ראו שלא בא בסוף היום עשו להם העגל לאמצעי, ולפי"ז כ' המהר"ם באסאן ז"ל לפ' הפ' כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, ועכצ"ל דיום אין הלילה עמו לכן לא ידענו מה הי' לו. שלא בא בסוף היום דהא יום אין לילה עמו ודפח"ח א"כ לכאורה לא נחשב חטא העגל לחטא דיש להם התנצלות דסברו דיום אין לילה עמו מדיצאו ממצרים קודם הת' שנים אמכם ז"א דהא באמת יום הלילה עמו ולכן יצאו ממצרים לאחר רד"ו שנים דשאר הגליות עד אלף הששי שלימו ע"כ נחשב העגל לחטא. והנה ר"ח הדרשן אמר דטעמה של פרה לכפר על חטא העגל ולפי"ז מובן המקרא קודש והמדרש והבעה"ט, וזש"א עם לבן