בנין דוד א קעט

מחנה מלאכים לשמש בשרביטו של מלך כנ"ל, ולכן וישלח יעקב מלאכים דמותר לו לשמש במלאכים שרביטו של מלך דנקרא ג"כ אל, והבן: ב) עי"ל עפ"י הנ"ל דקרא מתנים על ב' מתנות מלאכים מחכה השכינה ומחנה שלו דנקרא אל ע"כ הי' משמש ג"כ בשרביטו של מלך ומבואר במדרש דידע יאע"ה דזויגו רחל ולאה ב' אחיות, ואיתא בהקדמונים ב' טעמים דלא נאסר לו ב' אחיות א) דהי' לו דין ב"נ ב) שנקרא אל ומותר לו לשמש בשרביטו של מלך דאצל המרכבה הוא ג"כ אשה אל אחותה, ומבואר בירושלמי נזיר פ"ט ה"א דס"ל לר"י דישראל עובר בבל יחל ולא ב"נ דלא שייך נדר בב"נ ע"ש, והנה בפענח רזא הקשה למה שלח יאע"ה מלאכים ולא סמך על הבטחת הקב"ה ותי' דירא שמא יגרום החטא שאיחר נדרו ע"ש, ולפי"ז א"ש הסמיכות ויקרא וכו' מחנים שהי' ב' מחנות דיעקב נקרא אל א"כ יש לו דין ישראל והא דהותר לו ב' אחיות יען דנקרא אל א"כ מצווה על הנדר ואיכא איסור איחר נדרו ולכן וישלח מלאכים וכו' דהי' ירא שמא יגרום החטא של איחר נדרו. ונכון בס"ד: ג) עי"ל עפ"י הנ"ל דלכן קרא המקום מחנים שהי' שם מחנה השכינה ומחנה שלו דגם השכינה היתה עמו כמבואר בזוה"ק, והרמב"ן והקדמונים ז"ל כ' דהא דלקח יאע"ה ב' אחיות דבחו"ל לא שמרו האבות התורה כיון דאין השראת השכינה בחו"ל אמנם השל"ה הק' ז"ל כ' דאצל יעקב הי' השראת השכינה בכ"מ שהי' ובכל מקום שהי' היתה א"י, והנה בפע"ר הקשה למה שלח מלאכים ולא סמך על הבטחת הקב"ה, ותי' דירא שמא יגרום החטא ע"ש. וי"ל החטא של ב' אחיות וזש"א ויקרא המקום ההוא מחכים דהיתה השכינה עמו א"כ גם בחו"ל היתה להמקום דין א"י א"כ איכא איסור ב' אחיות, ולכן וישלח מלאכים דלא סמך על הבטחת הקב"ה דירא שמא יגרום החטא של ב' אחיות: ד) וישלח יעקב מלאכים וכו' עם לבן גרתי וברש"י ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים ונ"ל דהמפורשים הקשו למה הלך יאע"ה לבית לבן ליקח אשה ולא שלח איזה עבד לשם לקדש לו אשה כמו ששלח אאע"ה את אליעזר, ויש לת' בב' אופנים א) לפי"ד מחו' הגה"ק במעגלי צדק ז"ל דלכן שלח אברהם מלאך עם אליעזר דבקידושין בעי כוונה ולא מועיל כוונת העבד ויהי' המלאך השליח לכווין ע"ש, א"כ י"ל דהמלאכים לא היו סרים למשמעתם לילך עם העבד ע"כ הלך בעצמו ב) לפימש"כ המפורשים דלכן חשב עשו שהוא הי' ראוי לברכה ויעקב לקח אותם במרמה כי גדול עשו מיעקב שהוא מתגורר בין הרשעים לכן אינו צדיק אבל מיעקב יושב בבית אביו ואם הי' מתגורר בין הרשעים הי' פחות ממנו עכ"ד. ולכן מאת ד' היתה זאת שילך יעקב לבית לבן הרשע ועכ"ז ישמור מצות ד' וממילא יסיר השטמה מעשו עליו על שלקח הברכות כי יבין בעצמו שראוים ליעקב ולא לעשו, וזש"א וישלח יעקב מלאכים א"כ חזינן דגם אליו הי' המלאכים סרים למשמעתו ועכצ"ל דלכן הלך לבית לבן למען ישמור בשם ג"כ מצות ד' ויסיר עשו השטמה ממנו וזש"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים א"כ מגיעים הברכות ליעקב ולא לעשו ואין לעשו להתרעם עליו עוד, והבן: ה) וישלח יעקב וכו' כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואיתא במדרש פליאה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ופרה אדומה הקרבתי, ונ"ל עפימש"כ הרמב"ן ז"ל דלכן אמר יעקב אדוני ועבדך כי הבכור נוטל פי שנים ונוהגים בו כבוד כמו להאב ע"כ אמר יעקב כי הוא מחזיק אותו לבכור לכן קרא לו אדוני והוא עבדו ע"ש ולכאורה צ"ב הא יעקב מסר נפשו על הבכורה שהי' העבודה בבכורים כמבואר במדרש א"כ וכי חזר מקניית הבכורה, אמנם הד"נ לפימש"כ הח"ס ז"ל דמועיל קנין הבכורה לחצאין ע"ש, א"כ שפיר קנה יאע"ה הבכורה לענין העבודה ולענין ליטול פי שנים ולכבוד ישאר עשו הבכור כי באלה הי' חפץ ולא חפץ להקריב קרבנות כמבואר במדרש, ועכצ"ל כן דלא קנה יעקב הבכורה רק לענין העבודה ולא ליטול ג"כ פי שנים דאם ירצה לקנות הבכורה גם לענין ירושה לא יועיל הקנין גם לענין הבכורה, דהא מבואר בהראשונים ז"ל דקניית הבכורה ליטול פי שנים לא מהני דהוה דשלבל"ע ע"כ אע"ג דלענין העבודה מועיל הקנין דהוה דשבל"ע דהא יכולים להקריב בכל עת, הרי מבואר בחו"מ סי' ר"ט דאם קנה דשבל"ע ביחד עם דשלבל"ע לא קנה אף הדשבל"ע דהוה כקני את וחמור א"כ עכצ"ל דלא רצה יעקב לקנות הבכורה גם לענין ליטול פי שנים ולכן הי' מועיל הקנין לענין העבודה. אמנם לפי"מ שהביא הריב"ש דיש שיטות דקודם מתן תורה הי' מועיל קנין גם בדשלבל"ע ע"ש א"כ שוב י"ל דקנה יעקב הבכורה גם לענין ירושה דהא מועיל הקנין אולם י"ל דזה אי קודם מ"ת מועיל קנין בדשלבל"ע יהי' תלי' בפלוגתת רשב"ל ור' יודן דרשב"ל ס"ל בע"ז [ג ע"א] מדכ' יום הששי ה"א יתירה ללמד דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם יקבלו את התורה מוטב ואם לאו יחזיר את העולם לתוהו ובוהו ע"ש, ור' יודן ס"ל דה"א יתירה אתא דמוסיפין מחול על הקודש ולית לי' דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כמבואר במדרש והנה